מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
קנין משיכה · סימן ג
האומר לחבירו קח פרה זו וקנה אותה לאחר ל' יום וביום ל"א היתה הפרה עומדת ברשות לוקח. דבר זה נראה דבמחלוקת שנוי דהרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מהלכות מכירה ז"ל האומר לחברו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר ל' יום ומשך לא קנה והראב"ד השיג עליו וכתב דאם הפרה עומדת ברשות לוקח ביום ל"א שהיא קנויה לו וכו'. ולכאורה הכי נראה מסוגיין דפרק המפקיד דף ל"ד ע"א דאמר תלמודא איכא דאמרי אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנוב ותרצה ותשלמני סמוך לגנבותה קנויה לך מאי בינייהו איכא בינייהו דקיימא באגם ע"כ. הרי משמע מהכא דכל דעומד ברשות לוקח קנה והוא דבר פשוט דחצרו קונה לו ומה שנראה בעיני הוא דנהי דאם היה אומר קנה בהמה זו לאחר ל' ודאי דקנה אם עומדת ביום ל"א בחצרו אבל השתא דאמר ליה משוך בהמה ולא תהא קנויה אלא לאחר ל' יום הרי גילה דעתו שאינו מקנה אותה לו אלא במשיכה זו ואין משיכה זו מהניא ועיין בנמוקי יוסף בפרק הספינה דף כ"ג שכתב וז"ל מ"מ כיון שגמרן למדוד קנאם דגלי מוכר דעתי' כשנותן בכליו של לוקח שהוא חפץ שיקנה לו כליו של לוקח ולא דמי לאומר לחברו משוך פרה זו ולא תקנה לך עד ל' יום דלאחר ל' יום לא קנה דהתם ליכא גילוי דעת דליקניה כיון שלא קנה בשעת משיכה עכ"ל. והם קרובים לדברינו ממש וממ"ש קשה על מ"ש הריטב"א ז"ל בתשוב' הביאו הב"י בסי' ע"ב וז"ל הצ"ל כתב הריטב"א שנשאל על ראובן שמשכן לשמעון חפץ בסלע והיה שוה ה' סלעים וראובן תובע משמעון שיתן לו המשכון ויקבל הסלע שיש לו עליו טען אמת הוא אבל ע"מ שאם לא יפדה אותו לזמן קצוב יהיה המשכון מכור לי וכבר עבר הזמן והשיב צ"ל דכל שלא א"ל שיקנה בשעת משיכה אלא לאחר הוא כאומר לחברו משוך בהמה זו ותקנה לאחר ל' יום שלא קנה ע"כ (ואם הוא בחצרו לאחר ל' יום הדבר קשה אמאי לא קנה) וכל זה שכתבנו הוי כשהפרה עומדת בחצרו ביום ל"א אבל אם עומדת באגם או בצדי ר"ה הר"מ והראב"ד והרשב"א ס"ל דלא קנה אבל הר"ן ז"ל כתב בפרק הכותב דלא מחוור ליה האי פסקא דהא חזינן הכא דרמי בר חמא ורב חסדא סברי דר' נחמן בדלא אמר מעכשיו היא לית לן למיפלג עלייהו ואפי' בלא מעכשיו קנה עכ"ד. ודע דבפרק השותפין בנדרי' גבי ההיא עובדא דהוה שמיט כיפי נראה דאפילו הקנהו במשיכ' כל שהוא לאחר זמן לא קנה דכלתה משיכתו וכ"כ הר"ן ז"ל שם בשם הרשב"א ז"ל וכן משמע מסוגיין בר"פ המפקיד הנז"ל גבי איכא בינייהו דקיימא באגם ופירש רש"י ז"ל וא"ת תיקני ליה במשיכ' ראשונה שמשכ' לו ע"מ לקנותה סמוך לגנבותה הא אמרי' בפרק האשה שנפלו וכו' יע"ש. העולה ממ"ש דבנדון דידן ליכא מאן דפליג דקנה הלוקח:
שייך לקנין משיכה: