אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב חידושים על טור יו"ד › הלכות רבית

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

חידושים על טור יו"ד · הלכות רבית

חידושים על טור יו"ד

דף קס"ד ע"א כתב הטור ז"ל ואפי' העמידו אצל העובד כוכבים ואמר לו וכו' נ"ב ואפי' לא אמר והפטר ליכא אלא איסורא דמחזי כרבי' והריטב"א ז"ל כתב להיתרא:

שם כ' הטור ומיהו אפי' לר"ת אם ישראל הב' כו' נ"ב מדברי התוס' ד"ה בשלמא סיפא לחומרא לא משמע הכי:

שם כתב מרן ז"ל ומיהו אפילו לר"ת ז"ל מתוך לשון זה משמע דאפי' לא שויה וכו' נ"ב קשה דהא כל שא"ל לעובד כוכבים תנם לישראל הרי הישראל שוייה שליח לישראל הב' ואעפ"כ לא אסור מדינא כמ"ש התוס' דאין השליח יכול לזכות במעותיו של עובד כוכבים כיון שאין העובד כוכבים יכול לעשותו שליח:

שם ע"ג כתב מרן וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכו' עד דדעתו הוא שילוום העובד כוכבים מישראל וכו' נ"ב לפי זה כי נתן לו משכון שרי דמסתמא דעתו הוא שילוה הוא העובד כוכבים מישראל ואח"כ יחזור וילוום והרא"ש כתב לקמן דאם העובד כוכבים לוה במשכנו של ישראל שרי ולמה איצטריך לומר דאקנסיה ניהליה משכון לעובד כוכבים אלא ודאי נראה כמ"ש סמ"ג ודלא כהטור ונמצא בהכי חולק עמ"ש הרא"ש ז"ל וזהו טעמו של, הרמב"ן דאסר, משום דהעובד כוכבים לוה לעצמו במשכנו של ישראל וע"כ לא אמר הרמב"ן ז"ל אלא בשאין אחריותו אלא על המשכון ולא על העובד כוכבים וכ"נ מדברי ב' התרומות שמביא הב"י לקמן בסמוך:

דף קס"ז ע"ג כתב מרן ז"ל ובתשוב' הרשב"א כתב וכו' נ"ב עיין בטח"מ סי' פ"ב נראה כסברת הרב ב"י ז"ל ודלא כמהריב"ל ח"ב סי' מ"ו וניחא נמי הא דכתב הטור דבאומר איני יודע דצריך לישבע והוא מטעם שכתב הב"י ועיין במהריב"ל בסי' הנז"ל:

דף קס"ח ע"ב כתב מרן ז"ל ישראל שהלוה לעובד כוכבים וכו' עד כתב המרדכי בתשובת המלצר וכו' נ"ב עיין תשו' למהר"ם ז"ל סי' שצ"ד דהוי ערב שלא בשעת מתן מעות ועיין במהראנ"ח ח"ב סי' ו' וההיא תשובה דמלצר כבר כתב מהר"ם ז"ל דחשיב כערב בשעת מתן מעות כיון וכו':

שם ע"ד כתב מרן באמצע לשונו והיאך אמר אביי שהוא פקדון נ"ב ראיתו איני מכיר ורישא דברייתא צ"ע:

דף ק"ע ע"א כתב מרן ז"ל באמצע לשונו אבל ה"ה כתב בפ"ז מה' מכר שדעת הרמב"ם וכו' נ"ב וכ"כ הטור בהתנה בשעת מתן מעות אלא ששעבד לו שדהו סתם ע"כ:

שם בסוף לשונו ואתני מלוה פטומי מילי וכו' נ"ב עיין בתוס' פ' איזהו נשך ד"ה פטומי מילי וצ"ע:

דף קע"א ע"ד כתב מרן ז"ל ובכרם וכו' ובאמצע לשונו כתב וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ח מה' מלוה משמע דס"ל כחילוק א' נ"ב מדברי הג"א מבואר דגם לחילוק א' כל שיצא הפירי שרי לאיכא דאמרי דשרי רבא כיון דממילא קא רבי ולא פליגי אלא היכא דלא יצאו הפירות כגון פירות דקל עד שלא באו לעולם:

שם באמצע לשונו סמוך ונראה לו כתב מרן ואיני יודע למה תמה וכו' ולא תמה על הרא"ש נ"ב איירי הרא"ש בשעדיין הפירות בוסר דחשיב דשלב"ל אבל הרמב"ם שכתב קודם שנגמרה קשה הא כיון שהביאו שליש כבר זכה בהם הלוקח מהשתא:

דף קע"ב ע"ב כתב הטור בסוף לשונו אם יש לו שם פירות מותר נ"ב כל הפירות וכ"כ בגי"ת כ"נ לפי מ"ש הריב"ש ז"ל והביאה הב"י סי' קס"ב דלא התירו סאה בסאה אלא משום דהיה קרוב לשכר ולהפסד והכא הרי הוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד:

דף קע"ד ע"ד כתב מרן ז"ל בסוף לשונו שקבל עליו להיות כשואל כו' נ"ב עיין דברי הרמ"ה סי' קס"ט והריב"ל:

דף קע"ו ע"ד כתב מרן ז"ל כתב בסמ"ג וכו' עד אין אדם משים עצמו רשע וכו' נ"ב בתשו' מהר"ם סי' נ"ז כתב בשם ר"י הטעם משום דחזקה לא שביק היתרא ונראה דאב' טעמים קא סמיך ועיין בס' התרומות דף ק"ו ותשוב' הרשב"א שהביא מהרי"ט ח"א סי' ג' ועיין בתשובת הרשב"א בחדשות סי' רל"א:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה