מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
חידושים על הרמב"ם ומפרשיו · הלכות מעשר שני
פרק ג דין ח' כתב הכ"מ ז"ל אין נותנין פירות מעשר שני לע"ה וכו' עד אבל מפקידין מ"ש של דמאי אצל בע"ה ע"כ נ"ב ק"ל מהא דתנן מפקידין תרומה אצל ישראל ע"ה וי"ל עיין בפי"ב מה' תרומות עד כתב הבכ"מ בדין זה בסוף הלשון וז"ל ותו דאפי' לא ליהוי לזמן ארוך מי ליכא למיחש שמא ימול ביום אשר הופקד אתו ע"כ וק"ל דלשמא ימות לזמן מועט לו חיון חיישינן כאשר כתבו התוס' פ"ק דיומא ופ' כל הגט ופ' ג' דיבמות:
דין ט' כתב הבכ"מ מעשר שני אסור לאבד וכו' עד ואפי' לגירסא דידן פסק ר' כר"י ע"כ נ"ב לגירסא דידן אינו מתיישב מה שכתב ר' בפרוס כגרוגרת:
פ"ד דין ב' כתב הבכ"מ וכן אם רצה לחלל פירו' המעשר וכו' עד לר' י"ל דמהללין לאו דוקא ולדעת רבינו דמי מעשר מהללין לכתחילה ע"כ נ"ב ק"ל דבפירוש כתב ר' שם דין ו' אין מהללין מעות מעשר על הפירות וכו' הרי דדמי מעשר אין מחללין לכתחלה על הפירות:
פ"ט דין ו' כתב הבכ"מ ז"ל כתוב בתשו' הרמב"ן סי' קנ"ו על מ"ש ר' והצנועים היו מניחים את המעות וכו' נ"ב נ"ל דר' סמך אאותה סוגייא דנדרים דהאומר שדה שאמכור לך לכשאקחנה ממך תקדש דקדשה מאחר דבידו לעשותו עכשיו וגבי חלה כתב ר' דיכול להתנות קודם שתתגלגל העיסה כיון שבידו לעשותו עכשיו והכא נמי בידו לומר כל המתלקט ולעשותו עכשיו:
פ"י דין י"ט כתב הבכ"מ אילן היוצא מן הגזע כטור מן הערלה וכו' תוספתא אלא ששם שנויה בסגנון זה וכו' עד ור' גירסא אחרת היתה לו ששנוי בה בדברי ת"ק מן הגזע פטור מן השרשים חייב ע"כ נ"ב משמע מדבריו דר' פסק כת"ק לפי גירסת ר' וזה אינו דבהדיא אמרו סוף פ' הבית והעלי' ותנן נמי ערלה כ"ג אילן היוצא מן הגזע ומן השרשים חייב בערלה דברי ר"מ ר"י אומר מן הגזע פטור ומן השרשים חייב הרי דא"א ליגרוס כמ"ש הוא ז"ל ורבינו פסק כר"י ועל גירסתו שהיה גורס בדברי ר"י מן השרשים פטור נר' שהיא טעות דאיפכא הוא וראיתי בה' רוצח פ"ח כתב ר' אילן שהוא עומד בתוך התחום וכו' והבכ"מ הביא שם פי' רש"י דהיינו לומר דהיכא דעיקרו בחוץ ונופו בפנים שדי עיקרו בתר נופו ומשום דבכל גמרא שדינן נוף בתר עיקר איצטריך הכא לומר דאזלינן לחומרא ע"כ וזה תימא דבהדיא אמרו פ' הבית והעלי' וצריכא דאי אשמועינן הכא בהא קאמר ר"י אבל באיסורא אימא מודה ליה לר"מ ועיין בפ"ב מה' אלו: