אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שכירות › סימן כ

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שכירות · סימן כ

סימן יט

מי ששכר בהמה מחברו ופשע בה השוכר וחלתה אי חייב השוכר לשלם מה שנתבטלה ממלאכה:

האי מילתא הביאה הרא"ש בפ' השואל דהשוכר בהמה מחבירו ועלה מכה ברגלה בפשיעת השוכר פסקו חכמי צרפת כיון דסופה לחזור מאותה פשיעה פטור מלשלם דמי נזקו ולא הוי אלא שבת וכו' ואדם בשור לא משלם אלא נזק אבל לא שבת ויש מחלקין דגבי אדם לא חשבינן ליה אלא שבת דאינו עומד לימכר הילכך לא חשיב אפחתיה מכספיה אבל גבי שור נקרא נזק דעשוי לימכר ובהגה' מיימון כתב כמו כן משם ר' חיים כהן ז"ל דאפי' בכחישה דהדרה חשיב נזק וכן הסכים הוא ג"כ. אבל לע"ד ק' ע"ז דהא בהדיא אמרו בפ' הגוזל קמא אמתני' דגזל בהמה והזקינה משלם כשעת הגזילה דאיירי בהכחשה דלא הדרא אבל בהכחשה דהדרא א"ל הרי שלך לפניך. אלמא משמע דאפי' בבהמה הכחשה דהדרא לא חשיב נזק דאי חשיב נזק היכי מצי א"ל הר' שלך לפניך והלא אין לך שינוי גדול מזה. והכי אמרו בפ' הניזקין ואי אמרת היזק שאינו ניכר חשיב נזק גזל מטבע ונפסל א"ל הרי שלך לפניך:

איברא דראיתי להתוספות שם שכתבו דהמכחיש בהמת חברו באבנים חייב ובהכחשה דממילא או פירות שהרקיבו מקצתן א"ל הרי שלך לפניך הואיל ועדיין הם בעין ולא קנאם בשינוי ונראה מדבריהם דס"ל דמכחיש בהמת חבירו דחייב איירי אפי' בהכחשה דהדר' דאל"כ אלא דאיירי בהכחשה דלא הדרא א"כ היכי קאמרו דבהכחשה דממילא א"ל הרי שלך לפניך והלא בהדיא אמרו דהזקינה כיון דלא הדרא משלם כשעת הגזילה ואע"ג דהויא ממילא והתוס' בפ' הכונס דף נ"ו כתבו דאע"ג דגזלן פטור בהכחשה דהדרה ואפילו נעשה בפשיעה משום דלא קיבל עליו שמירה אבל שומר כיון דנתחייב בהכחשה דלא הדרה אם נעשה בפשיעה כ"כ יתחייב בהכחשה דהדרה כיון דקבל עליו שמירה דלמה לא יתחייב בזה כמו בזה ומתוך דבריהם למדנו ג"כ דס"ל דאפי' בהכחשה דהדרה כל שנעשה בידים ה"ז חייב והיכא דלא נעשה בידים אלא בפשיעה גזלן פטור משום דלא קבל עליו שמירה אבל השומר כיון דקבל עליו שמירה ה"ז חייב ואפי' בהכחשה דיהדר' כל שנעשה בפשיעה. אבל יש לדקדק בדבריהם דמנ"ל הכי דנהי דשומר קבל עליו לשמור וחייב אפי' כשנעשה בפשיעה מיהו אינו אלא בדבר דחשיב נזק כגון הכחשה דלא הדר' אבל הכחשה דהדר' כיון דלא חשיב נזק אפי' כי נעשה בידים א"כ למה יתחייב השומר לשלם דמה הזיקו ומה פיחתו אלא שהתוס' אזלי לשיטתייהו דס"ל דכל שעשהו בידים אפי' בהכחשה דהדר' ה"ז חשיב ומ"ה השומר כיון דקבל עליו שמירה כל שנעשה בפשיעתו חשיב כאלו עשהו בידים ונראה דס"ל דאע"ג דהכחשה דהדר' חשיב נזק גבי בהמה מ"מ הגזלן פטור כל שלא עשה בידים משום דהוי שינוי החוזר וכל שינוי החוזר לא הוי שינוי וקרינן ביה כעין שגזל. ולע"ד נראה עיקר כסברת ר' חיים כהן ז"ל דהמכה בהמת חברו אע"פ דהוי נזק דהדר וגבי גזלן פטור דקרינן ביה כעין שגזל ולא מתחייב מה שבטלה ממלאכת הבעלים גזלן שאני משום דהוי גזרת הכתוב אבל בעלמא חייב דהא גרם להפסיד לחברו שאינו יכול לעשות מלאכתו. ומה שאמרו דאין שבת בבהמה היינו היכא דמשלם לו נזק לא שייך בה שבת שעומדת לימכר אבל כל היכא דלא משלם לו נזק חייב לתת לו מה שנתבטלה ממלאכ' למאן דדאין דינא דגרמי וכ"נ לדקדק קצת מדברי התוס' ז"ל בפרק האומנין גבי הלכו חמרין שכתבו דאפי' לא הלכו חייב למאן דדאין דינא דגרמי יע"ש והרמב"ן ז"ל כתב בדינא דגרמי דהדיקי' באדרונא היזק ניכר הוא ולפי דבריו היה נראה דה"ה אם סגר בהמתו של חבירו וביטלם ממלאכה דחייב דהוי היזק הניכר ועיין בתוס' בפ' הניזקין שכתבו דהכחשה דהדרא הוי היזק ניכר ומ"מ גבי גזלן אומר לו הרי שלך לפניך כיון דהוי שינוי החוזר ועדיין ברשותא דמרי' קאי וכל זה בהכחשה ממילא אבל אם הכחיש' בידים חייב לשלם:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה