מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שותפות · סימן א
בדיני השותפות אם נשתתפו זה במנה וזה בק"ק ולקחו פרקמטיא ונשאו ונתנו בה והרויחו נראה דהשכר לאמצע כך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל והרב בעל כ"מ בפ"ד מהלכות שלוחין אבל בב"י סימן קע"ו כתב איפכא ודקדק כן מק"ו דלקחו שור לחרישה וטבחוהו יע"ש ואינה ראיה דטבחוהו שאני שהרי חלקו השותפות אבל כל זמן שהם שותפין חולקים לאמצע ואה"נ שאם כשטבחוהו לא חלקו לאבריו אלא שנתעסקו במכירת הבשר והרויחו הרי הוא לאמצע ומ"ש בב"י דאם לקחו שור לחרישה וטבחוהו שנוטל כל אחד לפי מעותיו ולא יקח בעל המנה במה שנשתבחה הבשר ומשם יש ללמוד דסחורה הראויה ליחלק חולקין לפי מעות לענ"ד מדברי הרי"ף אין נר' כן שהרי כתב הרי"ף ז"ל שנמלכו עליו לחלוק באבריו ובהא פליגי דרבא ס"ל דאף אם נזדמן להם ומכרוהו חי הואיל ואם טבחוהו וחלקוהו באבריו היה זה נוטל שליש לפי מעותיו וזה שני שלישים ע"כ הרי דהרי"ף לא כתב אלא כשהסכימו לחלוק באבריו אז הוא דאמרינן חולקין לפי מעותיו אבל אם לא הסכימו לחלוק באבריו אלא שרוצים למכור הבשר ולחלוק ודאי שהיה הריוח לאמצע ומדברי הרמב"ם ז"ל אתה למד כן שכ' ואפי' לקחו שור לטביחה שאלו טבחוהו היה כל אחד נוטל מבשרו לפי מעותיו כו' משמע דדוקא לקחו לטביחה הוא דאמרינן שאם טבחוהו חולקין הבשר לפי מעותיו אבל לקחו לחרישה וטבחוהו אין חולקין הבשר לפי מעותיו אלא א"כ הסכימו לטביחה ושבח אח"כ וטבחוהו ומעתה יש ללמוד שאם לקחו סחורה ביניהם לשאת ולתת יחד אע"פ שהיא ראויה לחלוק לא מיבעיא כשנשאו ונתנו בה והרויחו שהריוח לאמצע כיון דעדיין לא חלקו השותפות והשותפות עומדת שכל דבר של שותפות על זמן שלא חלקו הריוח לאמצע אלא אפילו אם באים לחלוק הסחורה אינם חולקים לפי מעות זולת היכא שלקחו פרקמטיא לחלקה ולא להרויח ביחד דאז דומה ללקחו שור לטביחה דחולקין לפי מעות ומתוך דברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל נראה דאפילו אם קבעו זמן לשותפות ונמשך אח"כ כל זמן שלא חלקו הריוח לאמצע וכ"כ הרי"ף ז"ל דטעמא דרב המנונא דאע"פ שנמלכו לחלוק מיהו כל זמן שלא חלקו הריוח לאמצע דכל שלא חלקו עדיין השותפות קיימת ולפי מ"ש דלדעת הרי"ף והרמב"ם כל שלקחו דבר בשותפות להרויח בה כשבאים לחלוק אינם חולקין לפי דמים אלא לפי הריוח אתי שפיר דלא לאפושי במחלוקת שכן הוא לפי פרש"י ז"ל דרב המנונא איירי אפילו בטבחוהו ואע"פ כן חולקים לאמצע:
והיכא שלקחו סחורה לחלקה ביניהם ונמלכו ומכרוה נראה דהריוח לפי מעות ולא דמי ללקחו שור לטביחה ומכרוהו חי דהריוח לאמצע דשור שאני שאינו ראוי ליחלק כל זמן שהוא חי מה שאין כן בסחורה שהיא ראויה ליחלק וכחלוק דמי ועוד דשור שאני דהריוח שבא בעודו חי מעותיו של זה גם כן גרמו והשתא אתי שפיר ההיא דהניח להם אביהם פרה ועבד זה משתמש שני ימים בפי' משום דאדעתא דידהו לא נשתתפו והרי שור לטביחה ג"כ דאדעתא דהכי לא נשתתפו ואפ"ה חולקים לאמצע אם מכרוהו חי אלא צריך לחלק דהיכא דנשתתפו להרויח הא ודאי אפי' ראוי לחלק הריוח לאמצע וכשלא נשתתפו להרויח כגון דשור לטביחה ומכרוהו חי חולקים לאמצע שאם לא היו מעותיו של זה לא היה זה הריוח שהרי אם טבחוהו לא היה זה הריוח משא"כ בסחורה הראויה לחלק ולקחוה ג"כ לחלקה אע"פ שמכרוה קודם שחלקו דלא שייך כל הני טעמא הריוח לפי דמים וההיא דבכור ופשוט שהניח להם אביהם פרה ועבד התם ה"ט משום דמן השמים הקנו לו ולפי זה מ"ש הטור בשם הרמ"ה דאם קבעו זמן לחלוקתו ועלה ריוח אחר זמן החלוקה נוטלין לפי המעות איירי בסחורה הראויה לחלק אבל סחורה שאינה ראויה לחלק לעולם הריוח לאמצע וע' בירושלמי בפרק שור שנגח ד' וה':