מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שומרים · סימן לא
והיכא דמסר השומר למי שהבעלים רגילים להפקיד אצלו מיפטר השומר לגמרי ואפי' אם פשע השני או שאינו ידוע אם שמר כראוי אי לא כ"ז לדעת הר"מ ז"ל והרי"ף והרמב"ן אבל לדעת הרא"ש ור"ת ז"ל נהי דאם אין ידוע אם פשע אם לא פטור הראשון משום דכיון שרגיל אצלו לא חשיב פושע ומספיקא לא מחייב השומר קמא דשמא נטר השני כראוי:
אבל היכא דידוע דפשע השני בשמירתו יכולים הבעלים לתבוע מהשומר הראשון והסוגיא דפרק הכונס דקאמר ושומר קמא מיפטר לגמרי דייקא כדעת הרי"ף והר"מ ז"ל אבל מדברי הנ"י נראה דאפי' ר"ת ל"ק אלא באשתו ובניו משום דע"ד אביהם מינטרי וכ"כ בחי' ר"ב. וכתב הר"מ ז"ל דאפי' במסרן למי שדרך הבעלים להפקיד אצלו אם מיעט שמירתו כגון שהיה הראשון ש"ש ומסרן לש"ח ה"ז פושע וכו' וכתב ר"י שרבים תמהי עליו דכיון שהשני נאמן אצלו ולא מצי לומר את מהימן לי אמאי חשיב פושע ולע"ד נראה דכל שנשבע השני שנאנסה אף הר"מ ז"ל מודה דפטור הראשון והכא מיירי כשאין השני רוצה לישבע כה"ג ובזה כתב דחייב הראשון ואע"פ שהוא ספק דשמא נאנסה מ"מ כיון שפשע בה מאותה שעה נתחייב וכה"ג כתב הנ"י בפרק הגוזל בתרא משם הרא"ה ואפשר דגם ר"י מודה בזה אלא שתמה על דברי הר"מ ז"ל במ"ש אם הביא השומר השני עדים שמתה הבהמה כדרכה דאמאי איצטריך שיביא עדים בשבועה לחודיה סגי. (א"ה ובחי' ר"ב ז"ל בסוגיין דפ' המפקיד כתב בשם הרמב"ן דין זה בדרך אפשר וע"ש בדף צ"ז ע"א והב"י בסימן רצ"א כתב דדבר זה במחלוקת שנוי):
ודע דהיכא שמסרן לשומר אחר והיה הראשון ש"ש והשני ש"ח ונגנבה מיד השני דהראשון חייב מכיון דאם היה נגנב מרשותו היה חייב לשלם תו לא מצי לומר הא גברא בחירקאי וכ"נ מדברי הנ"י בפרק המפקיד יע"ש וכ"כ מהרש"ך בח"ב סימן פ"ה אלא שנראה מתוך דבריו דטעמא דחיובא משום דלא היה לו לסמוך על שמירת בני ביתו שהם ש"ח ולע"ד לא היה צריך לזה אלא הטעם הוי משום דהוא קיבל על עצמו לשלם אם נגנב או נאבד ותו לא מצי לומר לבעלים הא גברא בחירקאי זיל אישתעי דינא בהדיה כיון דהשני פטור מגניבה ואבידה וכ"כ הש"ך בסי' ע"ב ס"ק כ"ד עוד נראה מדברי מהרש"ח מזאת התשובה דמשרתו של בע"ה, ש"ח חשיב אצל בע"ה לענין אם מסר בידו לשמור ונגנב מידו ואע"פ דהמשרת עומד אצל בע"ה בשכר מ"מ לא נקיט השכר בשביל שמירה אלא בשביל שירות הבית ולענין אשתו של אדם מספקא לן בירוש' פרק הכותב אי חשיבא ש"ש או ש"ח יע"ש איכא למימר דהירוש' מיירי במלאכות הבית שחייבת האשה לעשות אבל לשמור נכסים אחרים אינה אלא כש"ח: