מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שומרים · סימן כה
פרנס או גבאי שהיו בידו מעות של הקהל והחליף אותם במטבע אחר להנאתו ואח"כ נגנבו אותם מעות מרשותו כתב מהרא"ש ז"ל סי' ק"ב דאע"פ שנקרא שולח יד בפקדון אפי' הכי הוא פטור שהרי שם גרושה אחרים שם וה"ל כהחזירם לבעליו שאין לך בעלים גדולים ממנו שהוא פרנס יע"ש נראה מדבריו דל"ד לשומר ששלח בו יד דכיון דנעשה גזלן כלתה שמירתו וחזרה לרשותו לאו חזרה היא דפרנסים שאני דאע"פ ששלח בו יד עדיין דין פרנס יש לו וחזרה לרשותו הויא חזרה ולע"ד עדיין צריכא רבה דאפי' נודה לדבריו דעדיין דין פרנס יש לו מ"מ היאך זכה הקהל באלו המעות ששם הוא תחתיהם כיון שהיו שלו אין אדם יכול לזכות לחברו את שלו אם לא ע"י אחרים וראיתי להרא"ש ז"ל גבי המפקיד אצל שולחני דהוי ש"ש שכתב הרי"ף וה"מ היכא דעדין לא נשתמש בהו אבל אי אישתמש בהו קמו להו הלואה גביה ואי איתניסו איתניסו ליה וכתב הרא"ש ז"ל ע"ז דהוצרך להשמיענו דאע"פ שהחזירם למקומם אחר שנשתמש בהם דמדינא לא בעי דעת הבעלים ואפי' לר"ע כיון דברשות נשתמש בהם ואפ"ה חייב באחריותן כיון שכבר נהנה מהם וכו' עכ"ל ולע"ד נראה דלא היה צריך לכל זה אלא כיון דנשתמש בהו המפקיד הוו ליה הלואה גביה ונעשה שלו לגמרי וכיון שכן ברשותי' קמו לאונסין דאינו יכול לזכות' לאלו המעות שלו לבעלים והמרדכי בפ' החובל הביא בשם ר"י שאם הלוה לחבירו לזמן קצוב ואחר הזמן א"ל המלוה ללוה אותם מעות להוו גבך למחצית שכר ובכן נתעסק בהם הלוה ונאנסו חייב הלוה בהם כבתחילה שאין המעשה משתנה בחליפות דברים וראיתי למהרש"ך ז"ל בח"א סימן קמ"ה שכתב דלא מחייב היכא דנשתמש במעות אלא היכא דלא שם אחרים תחתיהם תכף ומיד אלא לאחר שהוציאם מניח אחרים תחתיהם ומ"ה צריך דעת בעלים אבל היכא דהניח אחרים תחתיהם ומ"ה בשעה שלקח אלו שאלו יצאו ואלו נכנסו תחתיהם לא מחייב בהו משום שמוש יע"ש ולע"ד ג"כ לא הבנתי דבריו דמי זכה את שלו לאותם אחרים בעלי המעות ובירושלמי דדמאי פ"ו אמרו תני רשב"ג אם החליף את המעה צריך לעשר ורוצה לומר דאם עם הארץ נתן מעה לחבר כדי ליקח ירק והלך והחליף את המעה ולקח במעה שלו. ולכאורה נראה דאיירי בכה"ג דבשעה שהחליף את המעה שם אחרת תחתיה א"נ דבשעה שלקח את הירק היה המעה של ע"ה ברשותו אלא שהחבר לא הקפיד ליתן אותה מעה בעצמה דאי לאו הכי מיקרי שולח יד בפקדון ולא היו יכולים ללמוד מזה לנתן מעות לחבירו להחליפן ואעפ"כ אמרו דצריך לעשר מטעם שאמרנו דאין אדם יכול לזכות המעה שלו לחבירו ונמצא דעדיין המעה ברשותיה של חבירו קאי ובשלו לקח ירק ובפ' הכונס גבי מהו להחליף עדשים דפלשתים בשעורים דישראל ואמרו ליה אסור כתב הרא"ש ז"ל ומיירי בשלא היו העדשים מזומנים דאי היו מזומנים היו יכולים לזכותם להם ע"י אחרים כיון דזכות הוא לו ועיין בהגה מור"ם לי"ד סי' קע"ז: