מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות שומרים · סימן ט
וקטן שהפקיד מידי אצל אחד אם נעשה זה שומר אם לא דעת הרמב"ם ורבותיו ז"ל שהרי זה בדיני השמירה לכל דבר ואפי' לענין שבועה משום שכל השומרים שבועתם שמא היא ולפי דבריו כי ממעטינן קטן משום כי יתן איש אינו אלא לענין כפל אבל דעת הראב"ד והרמ"ה ז"ל שאין נתינ' קטן כלום ולא נעשה זה שומר על נכסיו והר"ן ז"ל בשבועות הביא מחלוקת זה וכתב שהרמב"ן נסתפק בדבר ומרן בש"ע תפס דעת הרמב"ם עיקר וכ"כ הש"ך:
והשתא יש לחקור אם החזיר השומר לקטן ונאבדו מידו מהו דינו וראיתי לרשב"א ז"ל בתשו' בספר תולדות אדם סימן רצ"ט שכתב שזה תלוי בפלוגתא דלמאן דאמר דאפוטרופא אם פשע חייב לשלם אף זה שקבל מידו אם החזיר לו הרי זה פושע וחייב לשלם ולמאן דאמר דאפוטרופוס פטור מפשיעה אפשר שאף זה פטור מדין אפטרופוס ואע"פ שעשה שלא כרצון חכמים ומצאתי להרמב"ן ז"ל בפ' חזקת גבי קבל מן הקטן שכתב ואם החזיר ליד התינוק אינו חייב לשלם עכ"ד. ולפי דבריו יש ללמוד דלדידן דקי"ל דאפטרופא שפשע חייב לשלם וכמו שפסק מרן בש"ע אף זה שקבל מן הקטן אם החזיר לקטן חייב לשלם והרמב"ן דפטרו לשיטתי' אזיל דאפטרופא פטור מן הפשיעה אבל אעיקרא דמלתא אני תמיה עליו במה שהשוה זה שקבל מן הקטן לאפטרופא שמינהו אבי יתומים דאיכא למימר דאפי' למאן דמחייבו לאפטרופא היינו משום שקיבל עליו שמירה מבן דעת אבל זה שקבל מן הקטן מעיקרא לא חל עליה חיובא דשמירה כדי לחייבו בפשיעה דהכי ס"ל להרשב"א שאין נתינת הקטן כלום ופטור אף מן הפשיעה וכמ"ש הר"ן ז"ל בשמו בשבועות. ואין לומר דס"ל להרשב"א דחזרה ביד התינוק לאו פשיעה בלחוד הוי אלא הרי זה כמזיק בידים וכמ"ש רשב"ם שם דאל יחזיר לו משום דהוי כמשליך לאיבוד ע"כ דאם כן היאך כתב דאפשר שהוא פטור מדין אפטרופא שפטור מתשלומי הפשיעה והלא לא אמרו אלא בפשיעה בלחוד. וראיתי להר"ן ז"ל דהגם דאיהו אית ליה דכל אפטרופוס חייב בפשיעה עם כל זה כתב הכא דאם החזיר ליד התינוק אינו חייב לשלם ונראה דהיינו טעמא משום דס"ל דאין זה הנפקד נעשה שומר כסברת הראב"ד והרמ"ה ומ"ש לא יחזיר לו היינו משום השבת אבידה של תינוק אבל לפי מה שפסק מרן ז"ל דקטן שהפקיד ביד אחרי' נעשה שומר נראה דאם החזיר ליד הקטן ה"ז פשע וחייב לשלם. אלא שלפי מ"ש הרמב"ן ז"ל בפרק הספינה דלמאן דאמר שואל הוי כי החזירו ליד תינוק פטור משום דזה הכלל בשומרים דלמקום שנטל יחזיר כמו כן הכא אם לא שנאמר דהכא אין זה יכול להחזירו ליד הקטן משום השבת אבידה ואע"פ דלא אתיא ליה מכח בן דעת לדעת הרמב"ם ודעמיה הרי זה נתחייב חיוב גמור ככל שומר אבידה וכי החזירה ליד התינוק כאלו השליך לאבוד דמי כמ"ש רשב"ם ז"ל בפרק חזקת דף נ"ב. וכל זה הוי בקטן שלא הגיע לעונת הפעוטות אבל אם הגיע לעונת הפעוטות אפי' ממון שהניח אביו בידו מחזיר לקטן כמו שנראה מדברי הרשב"א ז"ל וכ"כ הריב"ש בפשיטות והוא בסי' ך' ודלא כמ"ש הרב מהרימ"ט בח"מ סי' ל"ז. (א"ה ואם הנפקד הוא שומר שכר כעת לא מצאתי הדבר מפורש אם יכול להחזירו לקטן שהגיע לעונת הפעוטות):