אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שבועות › סימן יג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שבועות · סימן יג

סימן יב

מי שהיה חייב לגוי ונפגר הגוי והיורש מצא בכתב יד אביו שהישראל חייב לו, אי יכול הישראל לישבע בערמה שאינו חייב לו ע"ד ששנינו במתני' נודרין להרגין ולמוכסין וכו' דלפי מ"ש הר"ן ז"ל שם בשמעתין גבי מאי דפריך והא דינא דמלכותא דינא דחשיב הפקעת הלואתו ואפ"ה פריך היכי שרי לנדור. נראה דבנ"ד נמי אף על פי דהוי הפקעת הלואתו והפקעת הלואה בגוי שרי מיהו לא חשיב זה אונס כדי שיתירו לו לנדור, אבל מדברי הטור בח"מ סי' שס"ו נר' דכל מידי דהוי דינא דמלכות' והעמיד המלך מוכס לגבותו המבריח עצמו מן המכס הוא גזלן לפי שהוא גוזל מנת המלך וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל כמו שהוכיח מהרש"ך ז"ל בתשובה, נראה דבנ"ד אינו אלא הפקעת הלואה שרי לידור ע"ד שאמרו, וע"כ לא פריך שם גבי מתני' אלא במבריח את המכס מן המלך דהוי גזל וכמו שפירש הרא"ש שם דהיכי יתירו לו לידור כדי לגוזלו כיון דאסור לגוזלו וכ"פ הרמז"ל שם בפירוש המשנה. והתוס' בפרק הגוזל בתרא דף קי"ד גבי האי בר ישראל דידע סהדותא לגוי ואזל ומסהיד ליה וכו' עד ולא אמרן אלא חד אבל תרי לא, הקשו בתוס' וא"ת והא לעיל שרינן הפקעת הלואתו ונמצאו אלו מפסידים אותו הרבה שהיה יכול לכפור, ותירצו דמ"מ לא משמתינן להו כיון שאינו משלם אלא מה שהיה חייב לו עכ"ד, נראה מהכא דלהפקיע הלואתו שרי לישבע דאם לא כן בחד נמי אמאי משמתינן ליה כיון דלא מצי לכפור ולישבע. וכ"ת אם כן בחד נמי אמאי משמתינן ליה כיון שאינו משלם אלא מה שהיה חייב לו, לא דמי דהתם שאני משום דאזל בעש"ג דאינהו מפקי ממונא אפומא דחד מה שאין כן בדיני ישראל ועיין בחידושי מהרש"ל שם. וכ"ת עדין והא במתני' לא התירו אלא נדרי אונסין והפקעת הלואתו שרוצה להרויח מה אונס חשיב, ובשלמא לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפירוש דטעמא דמתני' דשרי לנדור וסומך אדברים שבלבו הואיל ונאנס מלפרשם אתי שפיר, דבנ"ד נמי יכול לנדור ולסמוך אדברים שבלבו הואיל והוא אנוס שאינו יכול לפרש. אבל לפי מ"ש התוספות בר"פ השולח דף ל"ב דדברים שבלב אינם דברים אפילו היכא דק"ל שנאנס מלפרשם כמו שרוצה להוכיח בפ"ב דקדושין דדברים שבלב אינם דברים מכופין אותו עד שיאמר רוצה אני עכ"ד, יראה דטעמא דמתניתין דנודרין למוכסין הוי משום דאיכא אונסא ממש דהא אונסא מפרש ליה לדיבוריה אבל הפקעת הלואתו דלא הוי אונס ממש לא שרי לידור, וכן נראה מדלא משני בנדרים דמתניתין איירי במוכס גוי כדמשני לה רב אשי בפרק הגוזל משמע דע"כ לא אמרה רב אשי אלא לענין להבריח את המכס דשרי משום דהוי הפקעת חוב אבל לענין שיהא מותר לנדור לא אמרה וכן נראה מדברי הרי"ף בפרק הגוזל. איברא דעדין יראה דבנ"ד דלית ליה לישראל כדי לפרוע לגוי ואם יודה בערכאותיהם תופסים אותו בבית האסורים אנוס קא חשיב ושרי ליה לידור. ועיין בשה"ג פ' הגוזל בתרא דף מ"ג ע"ב ועיין בי"ד סי' רל"ט בהגהת מור"ם:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה