אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שבועות › סימן ה

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שבועות · סימן ה

סימן ד

ואם אמר בנידוי יהא שלא יעשה דבר פלוני נראה דהוי שבוע' וראי' מדאמרינן בפרק שבועת העדות דארור בו נידוי בו שבועה ופי' רש"י והר"ן ז"ל אם אמר החכם ארור הוא צריך לפרוש ממנו ואם אמרו אדם לחבירו לשם שבועה שבועה היא וכ"כ הטור סי' רל"ח. וזהו נראה כונתו במ"ש בסי' של"ד שאם אמר הנידוי בדרך שבוע' אין לה התרה ודלא כמ"ש הב"י והפרישה שם דמיירי שאמר אני נשבע להיות בנידוי אם אעשה דבר פ' ועיין בתשו' הר"ן סי' ס"ה וסי' מ"ט שכתב המנדה עצמו בתנאי ה"ז שבועה שאסר עצמו בנידוי יע"ש. אבל מדברי הרא"ש שהביא הב"י בסימן הנז' אין נראה כן שהרי כתב דאם הוא ת"ח יכול להתיר לעצמו יע"ש ומ"ש הרשב"א בתשו' שהביא הב"י בסי' רכ"ח דהמנדה עצמו בתנאי אין מתירין לו עד שתחול לאו משום דס"ל כסברת הר"ן ז"ל דכה"ג שבועה קא חשוב אלא דאיהו ז"ל ס"ל דמה שאמרו ת"ח מתירין לעצמן היינו דוקא היכא דנידה עצמו לדעת עצמו וכ"כ המרדכי וכ"נ שהוא דעת הראב"ד ז"ל. ופי' הרשב"א בסי' תקמ"ט דה"ט דאין מתירין לו עד שיחול משום דכל דאין יכולין להתיר לו שלא מדעתו אין מתירין לו עד שיחול דהוי כמו נדר. ולפי זה כל היכא דיכולים להתיר לו שלא מדעתו א"נ בת"ח שמתיר לעצמו ה"ז מתיר אפילו קודם שיחול ועיין במהרנ"ח ז"ל סי' נ"ז וסי' נ"ח וע"ה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה