אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות שאלה ופיקדון › סימן ג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות שאלה ופיקדון · סימן ג

סימן ב

מי שהשאיל ספר לחבירו ונאנס מידו כתב הר"ן בתשובה שאינו חייב באונסין דכיון דמצוה עבד נמצא שאין כל הנאה של שואל שאף המשאיל נהנה משום פרוטה דר"י והו"ל כהשאילני והשאילך עכ"ד ואני בעוניי עם שאיני כדאי יש לדון בדבריו הרבה דמ"ש דהמשאיל נהנה משום פרוטה דר"י נראה דפרוטה דר"י לא שייכא הכא שאין המשאיל עושה מצוה בשעה שמשאיל הספר עד דנימא דאי איזדמן ליה ענייא פטור מלמיהב ליה ריפתא אלא בשעה שלומד חבירו בספרו אית ליה מצוה לבעלים ובאותה שעה ודאי דאי איזדמן ליה עני חייב למיהב ליה דלא אמרו אלא העוסק במצוה פטור מן המצוה וכמ"ש הר"ן במסכת סוכה יע"ש ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' שכירות נראה דהמצוה הוי בשעה שקורא בו השואל והב"י בסימן ע"ב הביא תשובה להרשב"א על מי שמשכן ספר לחבירו ונתן לו רשות ללמוד בו דאפילו לא התנה עמו בנכייתא לא חשיב שואל לחייבו כי אם ש"ש כיון דע"ת זה הלוהו לו מעות מוכח מדבריו דטעמא משום דע"ת זה הלוהו מעות הוא דלא נעשה שואל הא לאו הכי שואל הוי וחייב באונסין ועוד ק"ל ע"ד דהרי בהשאיל את הפרה דהמשאיל נהנה במזונות ובנטירותא ואפ"ה דין שואל יש לו כדמוכח בפ' השואל דלא בעינן כל הנאה שלו אלא רוב הנאה של שואל שעושה מלאכתו בחנם ואע"ג דמטייא ליה הנאה לבעלים מ"מ כיון שהשואל עושה מלאכתו בחנם דין שואל יש לו ואע"ג דאיכא אוקמתות אחרות שם מתוך דברי הפוסקים נראה דהכי עיקר כמ"ש איברא דיש כאן לשאול דבפרק השואל איבעיא לן שאלה לראות בה מהו ממונא בעינן והאיכא או דילמא ממונא דאית ליה הנאה מינה בעינן וליכא ולא אפשיטא וא"כ בשואל ספר ללמוד בו לית ליה הנאה לשואל הנאת ממון דמצות לאו ליהנות ניתנו ולדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דבעיין לא הוי אלא לענין שאלה בבעלים אבל לענין אונסין ה"ז חייב ולע"ד נראה כן וראיה מהתוספתא שהביאו התוספות בפרק הרבית והטור בי"ד וז"ל המשכיר מעות לשולחני להתראות בהם נגנבו או נאבדו חייב נאנסו פטור מפני שהוא נושא שכר:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה