אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות קנין מעות › סימן ז

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות קנין מעות · סימן ז

סימן ו

והיכא דנתן דמים לחבירו כדי שיתן לו חטים ואח"כ אמר לו המוכר ליתן בעד הדמים יין ונתרצו ביניהם ה"ז קנה לענין מי שפרע ואפילו ליתנהו המעות בעינייהו ולא חשיב מלוה כיון דמעיקרא נתן לו הדמים אדעתא שיתן לו חטים ואם לא נתן החטים צריך להחזיר המעות כמו שהם וכמ"ש הריטב"א בחידושיו בפרק הזהב דאע"פ שיש לו רשות למוכר לאישתמושי במעות מיהו כל שחזר המוכר המעות פקדון הם אצל מוכר וכיון שכן אפי' הוציאם המוכר חשיב כאלו איתנהו בעינייהו לענין שיוכל לומר חטים אין לי קח בעדם יין ונתרצה ה"ז קנה היין דלאו למלוה דמי וכמ"ש התוס' בפרק האשה רבה שהבאתי לעיל ועיין מ"ש בהלכות רבית גבי מתני' דחטים במנה יש אצלי ושוב ראיתי בספר ע"י שהביא משם הר"י ן' מיגאש שכתב כדברי. וכן נראה שהוא דעת הטור בסי' קצ"ט ומ"ש הב"י שם דהיינו טעמא משום דהוי מלתא דלא שכיח אוקמוה אדין תורה דבריו צ"ע דהא מדין תורה מלוה אינה קונה אלא היינו טעמא משום דכה"ג לא חשיב מלוה ועיין מ"ש הרשב"א ז"ל בחדושיו לקדושין דף נ"ט ד"ה אע"פ שנתאכלו המעות יע"ש ועיין מ"ש הרא"ש ז"ל בפ"ק דקדושין גבי ההיא דאמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה