מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות עדות · סימן כא
כתב הנ"י ברפ"ק דמציעא דע"א המחייבו שבועה וע"א מכחישו דאין כאן עדות ואפי' ע"א המחייבו תחילה וחייבהו על פיו וקודם שנשבע אתא ע"א והכחישו דמי לאתו שניהם בבת אחת כיון דמחוסר מעשה וראינו מדאמרי' בפ' האשה שלום ע"א אומר מת והתירוה להנשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהיתרה הראשון וטעמא דהתירוה להנשא וזכתה איהי בעצמה הא לאו הכי לא עכ"ד ומדבריו אלו יש ללמוד דכל היכא דבא ע"א מעיקרא לפוטרו ופטרו אותו ואח"כ בא אחד לחייבו אין דבריו של שני כלום וכ"ז אליבא דמאן דאמר דע"א פוטרו משבועה וראיתי להש"ך סי' פ"ז ס"ק י"ד וסובר ז"ל דע"כ לא אמרינן דכל שנתקבל האחד תחילה שוב אין דבריו של שני כלום אלא במקום שהעדות האחד חשיב כשנים דאמרינן כיון שנתקבל עדותו של זה תחילה בלא שום עירור ה"ז חשיב כשנים וכי אתא ע"א בתר הכי ומכחישו אין דבריו של אחד במקום שנים דאין השני האומר לא מת חשיב כשנים אבל הכא שכל אחד חשיב כשתים אפילו אתא ע"א הפוטרו תחילה ופטרוהו ב"ד אי אתא בפר הכי ע"א ומחייבו הך סהדא בתרא מהימן כמו הראשון אלו דבריו
אבל לע"ד אינו כן דבשלמא סהדא קמא חשיב כשנים כיון דבשעה שנתקבל עדותו לא היה שום מערער עליו ונתקיים עדותו בב"ד אבל סהדא בתרא לא חשיב כשנים ולא נתקיימו דבריו אפי' שעה אחת שהרי יש אחד שמכחישו ועיין בפרש"י ותראה כן. והיכא דאתא ע"א המחייבו תחילה וקודם שנשבע אתא ע"א והכחישו שכתב הר"ן דאין כאן עדות כיון דמחוסר מעשה עדין כתב הרב בש"ך בסי' פ"ז ס"ק י"ד דמדברי רש"י והתוס' בר"פ מי שקינא נראה שאין לחלק בהכי אלא כל שבאו בזאח"ז אע"פ שלא נגזר עדיין מעשה ע"פ הראשון אמרינן הראשון חשיב כשנים עכ"ד ואני אומר דאיברא דכן נראה מדברי התוס' אבל מפי' רש"י ליכא ראיה דאיכא לפלוגי ולומר דההיא דע"א אומר נטמא משעה שהעיד נתקיימו דבריו ונתקבל עדותו ואינו מחוסר שום מעשה משא"כ היכא דמחוסר מעשה כי ההיא דע"א אומר מת שכל זמן שלא התירוה ב"ד על פיהם עדין לא אחשיבניה לעדותו ולכך אם בא אחד אח"כ והכחישו לא תנשא דחשיב כאלו אתו שניהם בבת אחת וע"פ הדברים האלו נסתלקה קושית התוס' שם במ' סוטה על פירש"י וג"כ אין אנו צריכים למה שנדחקו התוס' ברפ"ג דכריתות לומר דמתני' איירי בבאו בבת אחת: