אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות עדות › סימן יג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות עדות · סימן יג

סימן יב

עד א' שאמר אשה זו גרושה היא ושתקה איהי ואחר זה נתקדשה לכהן מהו:

וראיתי להרמב"ם בפי"ו מהל' סנהדרין שכתב דהאיסור יוחזק בעד א' כיצד בא ע"א ואמר אשה זו גרושה היא ובעל אח"כ ה"ז לוקה ואיברא סוגיא דשמעתין דפ' האומר משמע דבכה"ג אין ע"א נאמן דמייתי שם מעובדא דינאי דאין ע"א נאמן לומר שנשבית וכמו כן אינו נאמן לומר בן גרושה הוא ונראה לכאורה דה"ט משום דאין דבר שבערוה פחות משנים וכ"כ הריטב"א שם וז"ל ומשמעתין ילפינן דאין ע"א נאמן לומר אשה זו גרושה היא או נשבית והיה נרא' לומר לדעת הרמז"ל דשניא ההיא שכבר נשאת לכהן והויא ערוה עליו וכן נמי בנה הוי בן הערוה ולהכי אין ע"א נאמן לומר בן גרושה הוא אבל כל שלא נשאת עדיין לכהן אין הגרושה שם ערוה עליה אלא הרי היא כשאר פנויה שאינה נקראת ערוה אלא לאחר שתנשא לכהן. שוב ראיתי דנראה דאין איסור כהונה חשיב ערוה אפי' לאחר שנשאת לכהן כדמוכח בפרק הבא על יבמתו דקתני איסור ערוה או מפסולי כהונה וכן מוכח בשמעתין. ולפ"ז צריך להבין היכי מדמה שמעתין ההיא דינאי לדבר שבערוה ואם אינו דבר שבערוה ע"א נאמן כל היכא דשתיק אם לא שנאמר דה"ד היכא דמעיד על הדבר לאוסרו לאחרים כגון חלב הוא זה או גרושה היא זו שמעיד על הדבר כדי שלא יוכלו אחרים לאוכלו או לבעול אותה אבל להעיד על האדם כדי לפסלו אין ע"א נאמן דלאכשורי גברא או לפוסלו בעינן שנים כיון שאין זה מעיד לומר זה הוא דבר האסור ועוד יש לחלק והוא הנכון דכשמעיד לומר שהוא בן גרוש' ה"ז בא להוציאו מחזק' כהונה שהיה הוא מוחזק בה דאסור לישא גרושה או להטמא לה וזה בא להוציאו מחזקתו ולאחתתיה מכהונתו שהוא מוחזק בה:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה