מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות עדות · סימן ה
סי' י"ד דכל היכא דלית לי' הנאת ממון לא מיקרי נוגע בעדות והביא מדברי התוס' פ' ח"ה דף מ"ג המוכר שדה שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני ב"ח והק' וא"ת ת"ל דלא ניחא לי' דתיתי תרעומת עליה וי"ל דלא מפסיל משום כך אי נמי במכיר בה שהי' שלו וכ' הרב הנז' בח"מ סימן פ' דתירוץ ב' אינו חולק עם הא' אלא דלרווחא דמילתא כתבו הכי כלומר מהכא לא תלמוד דיש לדחות ורואה אני דהטור בסימן ל"ז תפס תירוץ ב' ומוקי במכיר בה שהיא שלו וכתב מוהרי"ק משום דקי"ל דמאי פריך אי דלית לי' ארעא וכו' הא נ"מ דלא ניחא ליה דלהוי ליה תרעומת עלויה ומהרי"ט הק' לפי' ב' דאי חיישינן דמשקר ואינו מעיד אלא מפני התרעומת כיצד נאמר שמכיר בה שהיא שלו אטו כי אמר הכי מי מהימנינן לי' עכ"ד ולא ירדתי לסוף דעתו דבהדיא אמרו בההוא פרק' ת"ר מכר לו פרה וטלי' מעיד לו עליו ופריך האמר רב פפא אע"ג דאמור רבנן המוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובא ב"ח וטרפה אינו חוזר עליו נמצאת שאינה שלו חוזר הכא במ"ע שמכיר בה שהיא בת חמורה וכתב הר"ן דה"מ כשהודה שהיא בת חמורה מעיקרא אבל אם הודה לו עכשיו כשבא המערער לא דאיכא למימר דמודה לו כדי שיעיד לו איברא דראיתי להתוס' בפרק מי שהיה נשוי דף צ"ב דתפסו בפשיטות כתי' קמא ומה שהביא מוהרי"ט ז"ל ראי' מההיא דאריס מעיד ולא חיישינן דמעיד כן להנאתו דחייש לשמא יסלקהו ויטרח בתר ארעא אחריתי ל"ד דהתם משום חששא דשמא יסלק אותו לא חיישינן שיעיד שקרא אבל אי הוי ודאי דידוע לן שזה האחר יסלק לזה האריס אה"נ דהוי נוגע בעדות: