אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות עבדים › סימן ב

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות עבדים · סימן ב

סימן א

מי שהיה לו שפחה ישמעאלית והפקירה ואח"כ הלכה ונתגיירה אם צריכה גט שחרור להנשא לישראל למ"ד דהני שפחות הם קנויים קנין הגוף בהא מילתא ראיתי להרב בעל פני משה בח"א סי' ך' שהביא משם הרב מר זקני ז"ל שהי' אומר דכל שהפקירה בעודה ישמעאלית תו אינה צריכה גט והוא ז"ל חולק עליו דעדיין צריכה גט כדי לאפקועי איסורא והביא ראיה לזה מההיא דאמרו בפרק החולץ חזי מר הני דיהבי זוזי אכרגא דאינשי כי נפקי צריכי גיטא אי לא ומסיק שם דצריכי גיטא וכתבו התוס' והרא"ש ז"ל דנ"מ שאם יתגיירו אח"כ מותרים בבת ישראל אלמא דאע"ג דהוו נפקו בעודם עובדי כוכבים אפ"ה כי מתגיירים אח"כ צריכי גיטא אלו דברי הרב ולע"ד חזי לי כסברת הרב מר זקני וטעמא דכל שהיא ישמעאלית ועדיין לא טבלה לשם עבדות לא חל עליה איסור שפחה ודין ישמעאלית יש לה וכמו שנראה מדברי הר"מ ז"ל בפ' ט"ו מהלכות איסורי ביאה שכתב דעובד כוכבים שבא על השפחה כותית הולד הולך אחר הזכר וכתב ה"ה ז"ל הטעם דאין קפידא בשפחות ועבדות בעודן בגיותן וכיון שכן דעודנה בגיותה לא חלה עליה עדיין איסור שפחה א"כ כי הפקיר' בישמעאלים דפקע שעבודה תו לא נשאר אצל רבה איסור קנין שפחות. ומה שהביא הרב בפ"מ מההיא דפרק החולץ דהוי מצריכי להו גיטא דחירותא ואע"פ דנפקי בעודם עובדי כוכבים כדי לאפקועי איסורא לע"ד אין נראה כן דלפי מה שהבין הרב דאבעיא איירי דלאחר שנפקו מידי שעבודם קא בעי ליה אי צריכי גיטא לאחר שיתגיירו א"כ קשה קצת בלישנא דהרא"ש דכתב ונ"מ שאם יתגיירו שיהיו מותרים בנות ישראל ע"כ דהאי לישנא דקאמר ונ"מ וכו' לא נתיישב כיון דעיקר הבעיא להכי הוא לאישתרויי בבת ישראל ועוד דלישנא דתלמודא דקאמר כי נפקי צריכי גיטא וכו' משמע דמיד כי הוו נפקי הוו יהבי להו גיטא אשר על כן נראה לע"ד הדברים כפשטן דבעודם עדיין עובדי כוכבים הוו יהבי להו גיטא כדי שאם יתגיירו אח"כ יהיו מותרים בבת ישראל. ומ"ש הרב בפ"מ דבעודם עובדי כוכבים לא שייכי בגט לע"ד איכא למימר דגיטא דקאמר היינו שטר שחרור דקי"ל דעובד כוכבים קונה ומקנה בשטר כמ"ש הר"מ ז"ל בפ"א מהלכות זכייה והטור בי"ד סי' רס"ז דהקונה עבד בין שקנאו בעודו עובד כוכבים וכו' נקנה בכסף ובשטר וכ"ת עדיין אם כפי' דמיירי דהוו יהבי להו גיטא מיד כי נפקי בעודם עובדי כוכבים א"כ ל"ל שטרא בהפקר סגי אפי' להפקיע קנין הגוף ואיסור שפחות ועבדות ליכא כיון דהוו עדיין עובדי כוכבים ולא חל עלייהו איסור קנין עבדות איכא למימר דאין הכי נמי וחדא מינייהו נקט ע"ד שכתבו התוספות בפרק קמא דקדושין דף ט"ו:

ומ"ש הרב מהרשד"ם בחי' סי' קצ"ד שדעת הר"מ דהלוקח עבד שנשבה במלחמה בדינא דמלכותא מיד כשנכנס ברשות ישראל חל עליה שם עבד כנעני ואין לו תקנה בבת ישראל כי אם בכסף או בשטר ע"כ וזה נראה כסברת הרב בעפ"מ ז"ל. אבל לע"ד דברי הרשד"ם אלו אינם נראין אצלי דהוא ז"ל דקדק בדברי הרמב"ם דאף כשנשבה במלחמה בדינא דמלכותא דקנה ליה קנין הגוף אפ"ה כל עוד שהוא תחת השבאי לא חל עליו שם עבד כנעני לענין אם בא לאתגיורי כל זמן שלא בא ליד ישראל דאז חל עליה מיד שם עבדות ע"כ ודברים אלו ליתנהו כלל דבהדיא כתב הר"ן ז"ל בפרק השולח דכל היכא דקנה ליה העובד כוכבים קנין הגוף אם ברח ממנו ונתגייר צריך גט שחרור. ועוד קשה על פי' שסובר דמ"ש הרמב"ם ז"ל ועבד הנלקח מכל אלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר איירי מיד שנכנס לרשות ישראל אפי' בלא טבילה משום דמיד חל עליה שם עבדות ודברים אלו אי אפשר לאומרם דבהדיא כתב הטור בהלכות עבדים ז"ל ובאינך כולהו הגוף קנוי לו מיד ובכולם כל זמן שלא הוטבלו לשם עבדות דינו כעובד כוכבים לכל דבר ואלו הרמב"ם שכתב הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר ע"כ צריך לפרש ולומר דאיירי לאחר שהוטבלו לשם עבדות דכל זמן שלא הוטבלו אין דינו כעבד כנעני וכמ"ש ה"ה בהלכות איסורי ביאה דעבד כותי שבא על הכותית או כותי שבא על השפחה הכותית דהולד הולך אחר הזכר ואינו עבד משום דבעודם בגיותן לא שייך דין עבדות ושפחות ואין לדחות ולומר דההיא מיירי בעבד שלא נלקח בדינא דמלכותא שאינו קנוי לרבו קנין הגוף דא"כ לא הוה ליה להרמב"ם ז"ל למיסתם דבריו ועוד דמדברי ה"ה שכתב דאין קפידא בעבדות ושפחות בעודן בגיותן משמע דמיירי בעבד גמור שהוא קנוי לרבו קנין הגוף ועל זה קאמר דאע"פ שהוא עבד גמור או שפחה מכל מקום בעודן בגיותן לא חל עליה שם עבדות אבל אי מיירי בעבדים שאינם קנוים לרבם קנין הגוף דאינם עבדים כמו שפי' רש"י ז"ל בפרק נושאין על האנוסה דף צ"ט הכי הוה לי' להרב המגיד לומר דבעודן בגיותן ליכא עבדות ושפחות וכ"ת אי הרמב"ם מיירי בשהטבילם לשם עבדות מאי אתא לאשמועינן בנלקח בדינא דמלכותא דהוי ע"כ הלא אפי' הנלקח שלא בדינא דמלכותא ג"כ כתב כבר שאם הטבילו לשם עבדות הוי עבד גמור איכא למימר דאתא לאשמועינן דדינא דמלכותא דינא ולא תימא נשבה במלחמה גזל הוא בידו ואי קאי גביה בדינא ובדיינא נפיק מתחת ידו קמ"ל דקניינו קניין גמור הוי למעשה ידיו וכ"נ מדברי הרמ"ה שהביא הטור שכתב דישראל הנשבה במלחמה קנאו שבאי למעשה ידיו מדינא דמלכותא ולע"ד נראה שכן הוא כונת הנ"י ומ"ש גופו קנוי ר"ל למעשה ידיו לאפוקי בלוקח עבד מן העובד כוכבים דס"ל שאין גופו קנוי אלא לשעבוד בלבד כשאר משכון. והנ"י בפרק החולץ כתב דעבדים הישמעאלים הרי הם קנויים קנין הגוף וצריכים שיביאו ראיה שנתגיירו מדעת רבם משמע דאע"פ שקנויים קנין הגוף אי טבלו מדעת רבם יצאו לחירות וא"צ גט שחרור דאי בשיש בידם גט שחרור תו לא בעי טבילה מדעת רבם:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה