אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות נדרים › סימן י

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות נדרים · סימן י

סימן ט

גרסינן בפ"ג דשבועות איזהו איסור האמור בתורה האומר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום שמת בו אביו כיום שנהרג גדליה בן אחיקם ואמר שמואל והוא שנדור ובא וכו' ופריך כיום שמת בו אביו פשיטא ומשני כיום שנהרג גדליה בן אחיקם איצטריכא ליה סד"א כיון דכי לא נדר אסור כי נדר נמי לא הויא איסור והאי לאו מתפיס בנדר הוא קמ"ל כיון דמדרבנן הוא אסור כי נדר חייל עליה איסורא דאורייתא וכי מתפיס קאי עליה בבל יחל וכתב הרא"ש ז"ל כן כתוב בספרים ורש"י ז"ל לא גריס לי' דאי נמי דאורייתא הא אמרי' לקמן דחלין על דבר מצוה כדבר הרשות ונראה דגרסינן ליה דנהי דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות מיהו כי מתפיס ביה.. אעיקרא קא מתפיס ולא מיקרי דבר הנדור ע"כ וכ"כ הטור בסי' רט"ו דאם התפיס בהם דבר אחר אין דעתו אלא בעיקר האיסור יע"ש. וצריך להבין דנראה דכל כי האי גוונא דשני האיסורים עומדים בבת אחת לא מספקא להו לבעלי הגמרא אלא כי מספקא להו היינו במידי דמעיקרא הוה אסור ועכשו שרי דמשמעו' הענין נראה דמתפיס בדהשתא אלא דמספקא לן דילמא במעיקר' קא מתפיס כיון דנדר שמע מינה דעתיה אאיסורא דאם לא כן לישתוק אבל היכא דשני האיסורים עומדים ואסור משתיהן והתפיס בו דבר אחר בהא ודאי ליכא לספוקי אי משום דמשמעות הענין בדהשתא אי משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה תדע דהכי הוא דהא מייתי עלה בגמרא מההיא דהאומר כנותר דאיירי לאחר זריקה דאלמא בעיקרו קא מתפיס ודחי לה בעולה קא מיירי דאיסור עולה עדיין קאי ועומד ולא מיבעיא קאמר לא מיבעי' בשר וכו' אלא אפילו נותר אסור דסד"א באיסור נותר קמתפיס ולא הוי דבר הנדור קמ"ל דבאיסור עולה קא מתפיס אלמא דאפילו למאי דסבר דבדהשתא קא מתפיס ולא במעיקרו פשיטא ליה דכל ששני האיסורים עדיין תלויין ועומדים חד איסור עולה וחד איסור נותר והתפיס בדבר הנדור התפיס ועוד מייתי עלה מההיא דבכור ודחי לה דכ"ע לפני זריק' דמים ומ"ט דמאן דשרי אמר קרא כי ידור עד שידור בדבר הנדור ומאן דאסר בכור נמי מתפיס בנדר הוא שמצוה להקדישו ע"כ בגמרא. והשתא קשה דסוף סוף תפשוט מיניה דנהי דסבירא לי' דבכור נמי מיקרי דבר הנדור כיון דמצוה להקדישו עדיין אמאי אסור נימא בדמעיקרא התפיס באיסור שהוא מקודם שהקדישו אלמא דכל מידי דאיסור ואסרו ג"כ בנדר ואח"כ התפיס בו דבר. אחר דעתו על דבר הנדור הוא. ולע"ד היה נראה לי לפרש פירוש אחר דה"ק בגמרא סד"א כיון דכי לא נדר אסור כי נדר נמי לא הוי מתפיס בנדר דכל כי האי גוונא לא מיקרי דבר הנדור אלא דבר האסור וכסברת ר' יהודה דמתיר בבכור מאי טעמא דלא חשיב דבר הנדור כיון דכי לא נדר נמי אסור ולפי זה אפי' אם אמר הנודר שדעתו היה על הנדור מותר. איברא דלשון הגמרא דקאמר כיון דכי לא נדר נמי אסור כי נדר נמי לא הויא עליה איסור נראה כסברת הרשב"א דסובר דאין הנדרים חלין על האיסורין:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה