אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות מלוה ולוה דיני רבית › סימן יב

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות מלוה ולוה דיני רבית · סימן יב

סימן יא

צד אחד ברבית לכאורה נראה מסוגיין דערכין דהוי איסורא מן התורה והכי אמרו בהדיא בירושלמי איברא דגבי משכן לו בית וא"ל לכשתרצה ותמכרנה לא תמכרנה אלא לי דאסור משום דהוי צד אחד ברבית כתב הרב בעל התרומות בשער מ"ו ח"ג ס"ס ך' דלא הוי אלא אבק רבית יע"ש וכ"כ בהגהת אשירי בסוגיין דפרק הרבית וכבר ראיתי להב"י בסי' קע"ב שהרגיש בזה. וכ"כ קשה על מ"ש הרשב"א בספר תולדות אדם סי' קע"ד שאם הלוה לחבירו אלף דינרי' וקבל עליו הלוה בשעת ההלואה לסלק מעל הממון ההוא כל מס שיוטל עליו דלא הוי אלא אבק רבית דאפשר שלא יבקש המלך מס כל אותם השנים וכיון דאפשר כן ואפשר כן הוי צד אחד ברבית עכ"ל נרא' מדבריו דצד א' ברבית לא הוי איסורא מן התורה וכבר ראיתי למהר"ש בתשו' מהר"ש הלוי שיישב זה יע"ש:

אבל לע"ד נראה דכל כה"ג דהוי ספק אם יהא ריוח אם לא לא חשיב רבית קצוצה כיון דלא הוי קצוץ בשעת ההלואה וראיה מההיא דמשכנתא בלא נכייתא דאמרו בריש פרקין דלא הוי כי אם אבק רבית ופירש רש"י ז"ל דטעמא כיון דזימנין אין עושין פירות שבכרמים לוקין אין זה רבית קצוצה וע' תוס' דערכין דף ל"א ובפרק הרבית דף ס"ד ע"ב. איברא דלקמן בסוגיין דפרק הרבית דף ס"ז מוכח דאפי' כה"ג דהוי ספק אם יהיה ריוח אם לאו כל היכא דקצץ וא"ל שיאכל בשכר הלואתו הוי רבית גמורה דקאמר עלה דההיא עובדא דאת ונוולא דהוי אבק רבית משכנתא מאי התם משום דלא קץ ופיר' רש"י ז"ל לא קץ ליה לא קצץ ליה בפירוש שיאכל הפירות אלא סתם והוא ירד ואכל. וראיתי בחי' הריטב"א ז"ל שם שדח' פירו' רש"י דאינו נכון דכיון דמשכן לו סתם והוא אוכל פירות והקרן קיים הרי זה כקוצץ וסתמו כפירושו לכן פירש דמאי לא קץ דקאמר היינו שאין הריוח קצוץ דאפשר שלא יהא שם ריוח ועל פי זה יתיישב שיטת הרמב"ם ז"ל בפ"ו שכתב דמשכן לו השדה והתנה עמו ע"מ שיאכל פירותיו דאינו אלא אבק רבית דזמנין דלא ירויח וכן נראה שהוא דעת הטור ז"ל ריש סי' קע"ב ז"ל משכונא שמשכן לו שדהו לאכול פירות נראה מדבריו דאיירי כשפי' לאכול הפירות:

איברא דלפי זה קשה מאי דסיים דלדע' רש"י ז"ל באתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי אבק רבית ולע"ד זה אינו דלדעת רש"י ז"ל כל שהתנה בהדיא שיאכל הפירות הוי רבית גמור וע' בתוס' גבי אין מקבלין נצ"ב מישראל דף ע' שכתבו דאם לא פסק דמי השבח אלא שאם ירויח יתן לו החצי לא הוי רבית קצוצה ולפי זה מי שהלוה לחבירו ע"מ שיתן לו מחצית מה שירויח באותם מלוה לא הוי אלא אבק רבית. ( א"ה ע"כ מצאתי ונראה לע"ד דהעולה מהאמור דבצד אחד ברבית איכא ד' סברות דרש"י לפי מ"ש התוס' במקומות הנז' לעיל ס"ל דבבית הוי איסורו מן התורה ובשדה הוי איסורו דרבנן וכן נראה דס"ל להרמב"ם ע' בפ"ו דין ז' ור"ת ז"ל לפי מ"ש התוס' ס"ל דכל צד אחד ברבית הוי אבק רבית ואין מוציאין ממנו והב"ח בסי' קע"ב רצה לומר דגם הרב בעל התרומות ס"ל הכי יע"ש ולע"ד אין נראה כן דבפירו' כתב הרב בעל התרומות בשער מ"ו ח"ב סי' ט' דצד אחד ברבית הוי רבית קצוצ' יע"ש ושני סברות אלו מודים דגבי משכן לו בית וא"ל לכשתרצה ותמכרנה לא תמכרנה אלא לי דלא הוי כי אם אבק רבית ואין מוציאין ממנו והיינו טעמא דכיון שזה לא נתחייב ליתן אלא הדבר תלוי ברצונו לא הוי ר"ק כמ"ש א"א הרב ז"ל אמנם הריטב"א ס"ל דאף בכה"ג הוי ר"ק ע' בחי' רב בצלאל דף קמ"ו ע"ג):

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה