אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה מהפקר › סימן ה

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה מהפקר · סימן ה

סימן ד

גר שנתחייב בחיוב גמור לתת מנה לשמעון ואחר כך מת הגר ובזבזו נכסיו ועכשיו בא שמעון וטוען מאותם שזכו בנכסים שיפרעו לו זה שנתחייב לו הגר:

איתא בתוספתא פ' מי שהיה נשוי גר שמת תשובה ישראל נכסיו ויצאו עליו כתובה וב"ח גובין מן האחרון וכו' הרי מבואר דהזוכה בנכסי הגר הרי הוא כיורש וב"ח גובה ממנו. איברא דעדיין ליכא ראי' משום דההיא איירי בקרקעי וראי' דכתובה אינה נגבית מדינא דגמרא אלא ממקרקעי אבל אלו שבזבזו מטלטלין לא יהא אלא כיורש קי"ל דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח ואל תשיבני מההיא דפרק הפרה דקאמר משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל והחזיק בו זה נוטל כנגד מעותיו וכו'. דמשכון שאני דבתורת משכון בא לידו וכ"כ הרא"ש ז"ל בפרק חזקת עמ"ש הגאון ז"ל דישראל שלקח שדה מעובד כוכבים דלא קנה הישראל עד שיכתוב לו שטר ואם בא אחר והחזיק בה זכה מן ההפקר וכתב ר' האיי גאון ז"ל דאע"פ שזכה בו המחזיק צריך ליתן הדמים לישראל דנהי דלא קנה הלוקח לגמרי אבל חזרת משכנתא לא פקע מיניה כאותה ששנינו משכונו של גר ובא ישראל והחזיק בו זה נוטל כנגד מעותיו וכתב עליו הרא"ש ז"ל שאינו ראי' דהתם בתורת משכונא בא לידו ע"כ נראה מדבריו דכל שלא בא לידו בתורת משכון אם החזיק בו אחר אין ב"ח יכול להוציא מידו והגם דאיכא מרבוותא שם דס"ל כסברת הגאון היינו כטעמא אחרינא יע"ש ועוד דאפי' הגאון לא אמרה אלא בקרקע דס"ל דאע"ג דלא קנאו בנתינת דמים מ"מ חל עליה תורת משכונא דאדעתא דהכי יהיב דמי אבל הכא במטלטלי ואם דהזוכה בהם הרי הוא כיורש ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי:

איברא דראיתי להרב בעל העיטור והרשב"א ז"ל דס"ל דאפי' החזיקו במטלטלי ב"ח גובה מהם והא דנקט משכון של גר ה"ה אפי' לא הוי משכון אלא משום דקא בעי למימר ובא אחר והחזיק בו קונה את השאר עכ"ל והביאו ה"ה ז"ל בפ"ב מה' זכיה אמנם עכ"ז עדיין לא נתיישב מ"ש דכיון דהזוכה בנכסי הגר הוי כיורש אמאי גובה מן המטלטלים וראיתי להרשב"ם בתשובות החדשות סי' רנ"ב שנתן טעם לדבריו דע"כ לא אמרי' מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח אלא משום דמשעת מיתת אביהם קמו נכסי בחזקת יתמי דירוש' ממילא קאתייא הא לאו הכי הי' גובה מהם כתובה וב"ח והראי' מההיא דפרק הכותב דקאמר התם מי שמת והניח אשה וב"ח ויורשים והי' לו פקדון ביד אחר רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן ור"ע אומר ינתנו ליורשים וכו' אלמא לר"ט כל שאין ברשות היורשים ממש בשעת מיתת אביה' כתובה וב"ח גובה מהם ואע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח וע"כ לא פליג ר"ע עליה אלא שהן יורשין וזוכים ממילא דבר תורה אבל הכא גבי זוכה בנכסי הגר דבשעת מיתה לא הי' זכות אחרים מעכבת כתובת אשה וב"ח קדמו שעבודייהו וקמו נכסי ברשותייהו עכ"ד. ולע"ד לא ידעתי מנא לי' דשעבוד כתובה וב"ח חל על המטלטלין עם גמר מיתה מאחר דקי"ל בכמ' דוכתי דמטלטלין לא חייל שעבודא דב"ח עלייהו מחיים וכ"כ רש"י ז"ל בפרק כל שעה דף ל"א יע"ש ומההיא דפרק הכותב ליכא ראי' דהתם לא אצטריך רבי עקיבא לטעמא דירושה ממילא אתייא אלא מפני שהמטלטלין עדיין לא באו ליד היורשין דאי לאו טעמא דמיד זכו בהם היורשין ב"ח הי' גובה אותו מהם דלא חשיבי מטלטלי דיתמי כל עוד שלא באו ברשותא דיתמי אבל היכא דבאו לרשותא דיתמי דל מהכא טעמא דירושה ממילא אתייא כבר נעשה מטלטלי דיתמי ואפי' ר"ט הי' מודה בהם ובפרק יש נוחלין דף קל"ח אמרינן שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפ' ות' לפ' ומת ויצא עליו שטר חוב גובה מהם כתב רשב"ם ז"ל דאיירי שעדיין לא באו הנכסים ליד מקבלי המתנה אבל לאחר שבאו לידם אין ב"ח גובה מהם דמתנת ש"מ כירושה שויוה רבנן ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח וכן נראה מדברי הרא"ש בפ' י"נ גבי אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק יע"ש. ולפי דברי הרשב"א ז"ל דסובר דשעבוד דב"ח חייל אמטלטלי דאחר מיתה כל שאין זכות אחרים מעכבת הי' נראה דמתנת ש"מ כיון שאינו אלא מדרבנן מיד אחר שמת שעבודא דב"ח אמטלטלי שהרי אין רשות היורשים מעכבת בהם ואפילו כי באו אח"כ ליד מקבלי מתנה תגבה מהם. אבל זה לא מצינו מדינא דגמרא דמטלטלי משתעבדי לב"ח והרי"ף ז"ל כתב בפרק הכותב דאע"ג דמטלטלי לא משתעבדי לב"ח ה"ט דר' טרפון דכיון דלא אתו לרשות יורשין משתעבדי לב"ח מדר' נתן ולפי זה יראה דבנדון דידן דמשעת מיתת הגר הוו כל נכסיו הפקר מהיכא תיתי דתיחול שעבודא דב"ח עלייהו כיון שכבר יצאו הנכסים מרשות המת לגמרי וטעמא דר"נ נמי לא שייך ואפי' לפי תקנת הגאונים דמטלטלי דיתמי משתעבדי לב"ח נראה דהכא לא שייך דע"כ לא אמרו אלא ביורשים שמכח מורישם הם באים אבל אלו הזוכים בנכסי הגר לא מכח הגר הם זוכים תדע שמטעם זה כתב הרא"ש שאין אלו הזוכים חייבים בקבורתו ול"ד לאומר אל תקברוני מנכסי דהתם היורשי' מכח המת הם זוכים אבל גר אינו קונה מכחו אלא הזוכה מן ההפקר הוא זוכה ונסתלק רשות הגר מהם וזכורני שזה ימים ראיתי במרדכי שתקנת הגאונים לא היתה כי אם לגבות מן היורשים ועיין בנתיבות משפט דף רע"ח ותראה כדברי ועוד דמלבד זה מספקא לי מילתא דע"כ לא תיקנו אלא בב"ח דאדעתא דהכי קא סמך דמטלטלי בזמן הזה הוי כגמלי דערבייא אבל בנדון דידן שנתחייב הגר לזה שלא מחמת חוב נראה דלא שייך להאי טעמא:.:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה