אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה ומתנה › סימן לג

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה ומתנה · סימן לג

סימן לב

קטן שזיכה לגדול ע"י אחר במתנה נראה דלא עשה כלום לפי מ"ש הר"ן בפ"ק דמציעא והביאו הנ"י גבי ראה אותן רצין אחר מציאה וז"ל שא"א לזכות לחברו אא"כ נעשה שלוחו של בעל הממון יע"ש וכ"נ מדברי התוס' בפא"נ דף ע"א ע"ב גבי אין שליחות לעובד כוכבים בד"ה סיפא לחומרא יע"ש ומשם יש ללמוד ג"כ דעובד כוכבים שזיכה לישראל ע"י ישראל דלא זכה הישראל:

איברא דלפי זה צריך להבין מ"ש מהר"ם ז"ל והביאו המרדכי בפ"ק דמציעא דגבי מתנות ליכא דעת אחרת מקנה דאין לבעלים בהם שום שעבוד אלא טובת הנאה וטובת הנאה אינה ממון יע"ש. וקשה לזה דהא בפרק כל הגט אמתני' דהמלו' מעות את העני אוקמוה במזכה להם ע"י אחר וכ"ת דאתיא כמ"ד טובת הנאה הוי ממון אם כן כי פריך לרב אמאי לא אוקמ' במזכה על ידי אחר לימא דהוי מהאי טעמא דס"ל דטובת הנאה אינה ממון ונראה דס"ל דאפשר לזכות לחברו אע"פ שאינו שלוחו של בעל הממון ואיברא דגבי מציאה מוכח בגמרא בפ"ק דמציעא דף ט' דאי לאו טעמא משום דהוי תופס לאחרים במקום שחב לאחרים הוה זוכה לחבריה ולא הוו צריכין לטעמא דמגו דזכי לנפשיה זכי לחברי' ולפי זה יתורץ מ"ש הר"ן ז"ל דגבי חצר ליכא למימר מיגו דזכי לנפשי' זכי לחברי' יע"ש ואין זו קושיא דע"כ לא אצטריך להאי טעמא אלא במקום שחב לאחרים ובחצר כל שהיא משתמרת לדעת הבעלים שאין אדם יכול ליכנס שם תו ליכא למיחש לטעמא דחב לאחרים. ומעתה אפשר ליישב דברי המרדכי מההיא דפרק כל הגט ומ"ש התוספות בפרק הרבית דאין יכול לזכות לחברו אלא א"כ נעשה שלוחו של נותן וכו' יע"ש נראה דה"ט משום דאין אדם יכול לעשות שליח לקבל מה שאינו שלו והכי אמרו בירושלמי דמעשר שני וכי אדם עושה שליח לקבל מתנה כלומר לזכות לחברו ולפי האי סברא מספקא לי אם יכול כהן לעשות שליח לקבל חמש סלעים של פדיון הבן ונפקא מינה דאם נאבדו מידו של שליח אם נפטר האב מחיובו וראיתי למהרש"ל ז"ל שכתב דאם אין כהן בעיר שיכול לזכות לכהן החמש סלעים ע"י אחר ומתוך דבריו נלמד במכש"כ אם עשה הכהן שליח. ולע"ד אין נראה לי כן דכיון דהתורה חייבתו לזה באחריות' עד דמטו ליד כהן נראה דודאי לא מהני זכייתו אלא לענין דלא מצי למהדר ביה אבל באחריות' קיימי דלא גרע מהאומר תן מנה זה לפ' בעל חובי דאף על גב דאם רצה לחזור אינו חוזר אפ"ה באחריותיה קיימי וחמש סלעים של בן חוב הוא גם כן ולפי דעתינו נראה דאם אין כהן בעיר אין תקנה לקיים המצוה בשיזכה לו על ידי אחר דכיון דחייב באחריותם עדיין לא קיים המצוה ומרן ב"י כתב ע"ד הטור שאמר ויברך בשעה שנותן ביד כהן דר"ל דכיון דהוא חייב באחריותם עדיין לא נעשית המצוה יע"ש:

אמנם היכא דעשה הכהן שליח לקבל חמש סלעים נראה דאפשר דמהני ומ"ש בירוש' וכי אדם עושה שליח לקבל מתנה היינו משום דס"ל כשנוייא דאביי דאמר בפרק הזהב דדריש הין שלך צדק דלא יהא אחת בפה וא' בלב אבל אה"נ דיכול לחזור בו אח"כ והכי מבואר בירוש' שם אבל לדידן דקי"ל דבמתנה מועטת אסור לחזור בו נראה דודאי מצי למעבד שליח שהרי הירוש' תלי הא בהא ובירוש' דדמאי נראה שאין אדם יכול לזכות בשביל חברו אלא כשראוי הזוכה לזכות לעצמו ולפי זה צ"ל דההיא דפרק כל הגט דמזכה להם ע"י אחר איירי כשמזכה להם ע"י כהנים ובמכילתא דרשו ונתן לכהן ולא לשלוחו של כהן ונראה דאיירי בשלוחי ישראל וה"ה מי שיש בידו מעות שהקדיש לצדקה סתם ועכשיו רוצה לזכותם לעני פלו' ע"י עשיר דלא קנה כיון דאינו ראוי הזוכה ליטול לעצמו שהרי הוא עשיר ולענין מעשה יש להתיישב בדבר בסוגיין דמציעא דף ט' ע"ב:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה