אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה ומתנה › סימן כד

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה ומתנה · סימן כד

סימן כג

ולענין נתינה בע"כ אי שמה נתינה אי לא ראיתי להב"י בא"ה סי' קמ"ג דס"ל לרבו מהר"י בי רב דלמאן דאמר נתינה בע"כ שמה נתינה כל שזה רוצה ליתנם וזה אינו רוצה לקבלם הרי נפטר מתנאי ולמאן דאמר לא שמה נתינה כל שקיבלם בפועל הרי נתקיים תנאו. והנה בחלוקה הב' דכל שקבלם בפועל יצא ידי נתינה ואפי' בע"כ נחלק עליו חכם אחד ודחה כל ראיותיו אבל בחלוקה הראשונה דלמ"ד שמה נתינה אפילו לא קיבלם בפועל אלא כל שזה רוצה ליתנם אפי' שזה לא קבלם נפטר מידי תנאו הביא לו ראיה מדברי התוס' שהקשו מההיא דהזהב דכי אמרו ליה תא ושקול זוזך דלא הו' אפי' כש"ח וע"כ ההיא איירי אפילו בשלא רצה לקבלם יע"ש. אבל ראיתי להרשב"א ז"ל בתשובות החדשות סי' רכ"ט דאפילו למאן דאמר שמה נתינה היינו כשזרק לתוך חיקו או לתוך חצרו או בתוך הד' אמות שלו ומתוך כך פסק על יוסף שליוה ג' מאות דינרים ועשה לו שדהו מכר ע"מ שאם יתן לו הג' מאות עד זמן פ' שהמכר בטל ואם לא יתן לזמן פ' המכר קיים ובבא הזמן לא רצה לוי לקבל המעות שהמכר קיים כיון שלא נתנם ברשותו בד"א שלו וזה אפי' למ"ד נתינה בע"כ שמה נתינה וכ"ש למ"ד לא שמה נתינה הרי מבואר דאפי' למ"ד נתינה בע"כ שמה נתינה היינו דוקא היכא שנתנם ברשותו וכן מבואר מפרש"י במס' ערכין. איברא דדינו של הרשב"א צ"ע דנראה דע"כ לא אמרו נתינה בע"כ שמה נתינה אי לא אלא במתנה מקבל לסלק עצמו מרשותו כי ההיא דנותן גט לאשתו ע"מ שיתן לו מנה שעתה בא לסלקו משלו שהרי אשה קנויה לו וכן במוכר בית בבתי ערי חומה דמכר גמור הוא אלא דזיכה לו רחמנא לגאול תוך שנה והוי כמי שלקח שדה מחברו וא"ל שדה זו שאני לקחתי ממך אם יהיו לך מעות תחזירם לי והלכך כשאתה בא לסלקו משלו בע"כ אל תסלקנו אבל זה שהתנה מעיקרא שלא מכר לו אלא אם לא יתן לו המעות לזמן פ' ואם יתן שיהיה המכר בטל ה"ז לא גמר להקנות לו אלא כשלא יהא יכולת להחזיר המעות אבל כשיחזיר המעות לא גמר והקנה והרב בעל התרומות בשער נ' כתב בשם הרמב"ן ז"ל דאפי' למ"ד לא שמה נתינה ה"מ במוכר בית בבתי ערי חומה דמכר הוא ורחמנא אמר ליתיב דמי יע"ש. מכל זה מבואר דלא דמי נדון הרשב"א לבתי ערי חומה דהתם ע"י הדמים שחוזר זוכה בבית שהדמים הן פדיונו של בית וכמ"ש בפ"ק דקדושין גבי גואל לחצאין אבל בנדון הרשב"א דחזרת דמים לאו דמי הבית הם עד דנימא כל שלא הגיעו המעות ליד הלוקח לא יזכה זה בבית אלא תנאה הוא שהתנה וכל כה"ג דמי למ"ש כל העכבה שאינה ממנה ה"ז גט וכ"כ הרשב"א ז"ל בחידושיו שם בפרק מי שאחזו יע"ש. אבל בעיקר הדין כי אמרו נתינה בע"כ שמה נתינה היינו דוקא שנתנם בפועל וכן כתב הטור בח"מ סי' ק"ך ובב"י וכן כ' מחידושי מהר"ב ז"ל בפרק הזהב משם הרמ"ה ז"ל והריטב"א ז"ל:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה