אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה ומתנה › סימן יט

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה ומתנה · סימן יט

סימן יח

מי שנתנו לו חפץ ע"מ להחזיר ונאבד בפשיעה מיד המקבל ועכשו שואל הנותן שישלם לו את ומ"ו מה שהי' שוה בשעה שנתנו לו והמקבל אומר לתת לו כפי מה שהיה שוה בשעה שנאבדה שהי' בזול:

ראיתי להרא"ש ז"ל בפרק לולב הגזול שכתב דאפי' נאנס חייב המקבל לשלם שהרי קיבל עליו להחזירו וכיון דלא החזירו נתבטלה המתנה למפרע ונעשה גזלן ע"כ. למדנו מדבריו דכל שלא קיים התנאי נעשה גזלן למפרע ואפי' לרשב"ם והר"ן ז"ל שכתבו דבאונסין וגניבה ואבידה פטור מטעם דהוי אנוס שאיהו בפשיעה נראה דמודו שנתבטלה המתנה דחשיב כאלו ביטל התנאי בידים ונעשה גזלן למפרע ולפי זה הי' נראה לכאור' לחייבו לזה לשלם כמו שהי' שוה בשעת הגזילה ואע"ג דהשתא הוזלה דהא קי"ל כל הגזלנין משלמים כשעת הגזילה. איברא דלפי מ"ש הרא"ש והר"ן ור"י ז"ל דחזרת דמים הויא חזרה דמה לי הן מה דמיהן אם כן הכא נמי כל שהחזיר לו המקבל דמים ששוה השתא הרי קיים תנאו דמה לי הן מה לי דמיהן כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקדושין. איברא דלפי מ"ש לעיל דע"כ לא אמרו דחזרת דמים הויא חזרה אלא היכא דנתרצה הנותן אבל כל היכא שאין הנותן מתרצה לא הוו דמים קיום התנאי א"כ הכא שאין הנותן מתרצה בדמים של עכשיו נמצא שלא קיים תנאו ונעשה גזלן למפרע וחייב לשלומי כשעת הגזילה:

איברא דמדברי הרא"ש ור"י ז"ל נראה דחזרת דמים היא חזרה ואפי' בע"כ של נותן ונראה דס"ל דע"מ שתחזירהו לי דקא"ל היינו או גופו או דמיו ומש"ה מחזיר לו דמיו ואפי' בע"כ ונתקיים תנאו וגבי אתרוג דאיכא קפידא ובדוקא התנה חייב באונסין משום גזלן דחזרת דמים באתרוג לא הוי חזרה אבל בעלמא דליכא קפידא חזרת דמים הוי חזרה. ומיהו נ"ל דאפי' לדעת הרא"ש ור"י והטור דס"ל דחזרת דמים הוי חזרה בכה"ג היינו דוקא היכא דלא סירב המקבל לתת את דמיה אלא רוצה הוא לשלומי ולקיומי תנאו אבל היכא דסירב המקבל לשלם אע"ג דהשתא כופין אותו בדין לשלם אין זה קיום התנאי כיון דלא שילם מדעתו וכיוצא לזו מצאתי בתשו' למהר"י ן' מיגאש ז"ל שהשיב דאם סירב הקבל להחזיר המתנה אע"ג דב"ד כופין אותו ומוציאין מידו אין זה קיום התנאי עד שיחזיר מדעתו וע' בתשו' הריב"ש סי' שמ"א. מכ"ז נמצינו למדים דבנ"ד שנתרצה המקבל מעצמו לתת לו דמיו משלם כדהשתא. וכ"ת דלסברת החולקים עם הרא"ש ז"ל וס"ל דכל היכא דאיתיה בעיניה חזרת דמים לא הוי חזרה זולת היכא דליתיה בעיניה אפי' היכא דליתיה בעיניה חזרת דמים לא הוי חזרה אלא היכא דנתרצה הנותן כמ"ש ז"ל בעהי"ת א"כ הכא דלא נתרצה זה בחזרת דמים נמצא שלא קיים תנאו והוי גזלן למפרע כמש"ל איכא למימר דמה שחייבו רשב"ם והר"ן ז"ל בפשיעה לאו משום דהוי גזלן דהא אין זה נחית בה מעיקרא בתורת גזילה וכמ"ש המרדכי בפ' אלו מציאות אלא ה"ט דחייב בפשיעה משום דרוצה לקיים המתנה שלא תתבטל אבל אם זה רוצה לבטל המתנה אינו חייב לשלם אבל היכא דאינו רוצה לבטל המתנה חייב לשלם וס"ל דחזרת דמים הויא חזרה ויותר נראה דמה שחייבו רשב"ם לשלם בפשיעה היינו משום שקבל עליו להחזירו וכל שפשע בה ה"ז ביטל את תנאו ונתבטלה מתנתו מעיקרא משא"כ כי נגנב או נאבד דאין זה חשיב שעבר על תנאו והכי משמע בירושלמי אמתני' דע"מ שתתן לי איצטליתי ואבדה אצטליתו דרשב"ג אומר תתן לו את דמיה בנאבד בפשיעה אנו קיימין:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה