אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות זכיה ומתנה › סימן יז

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות זכיה ומתנה · סימן יז

סימן טז

אם אמר אדם לחברו אני מקנה לך נכסים אלו וכל מה שאקנה מהם גופא מהיום ופירי לאחר מיתה ומכרן הנותן ולקח מהם נכסים אחרים אם חל קניינו באותם הנכסים מי אמרינן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם או דילמא כיון דהקנה לו אותם נכסים מעיקרא שהיו בעין ונעשו של מקבל מתנה כי חוזר הנותן ולקח בהם נכסים אחרים נמצא, שבמעותיו של מקבל מתנה לקח מה שלקח ושליחותיה קא עביד ואפי' כי לקח בסתם הוי הכי דדעת המוכר לאקנויי לבעל המעות כל שאין השליח נתכוון לגוזלם ולקנות לעצמו וכמש"ל וכ"כ הרשב"א בח"ב סי' שס"ט וכן נראה מדברי הנ"י בסוף פי"נ שכתב בשם הריטב"א ורבו שכל שנתן נכסיו מהיום ולאחר מיתה ויש שם מטלטלין או חובות צריך למכרם ולקנות בדמיהם קרקע והוא אוכל פירות ע"כ. נראה מדבריו דלוקח בהם קרקע והרי הוא של מקבל מתנה והיינו טעמא כמ"ש ברם דברי הרשב"א ז"ל בתשו' בח"ב סימן ל"ו נראה לכאורה דלא סבירא לי' הכי שכתב שם דאם נתן לחתנו חלק שיזכה בו כאחד מבניו והקנה לו בנכסים גופא מהיום ולאחר מיתה שאם מכר מהם קרקעות ולקח באותם דמים אחרים לפי שאלו נכסים שלא היו בעולם אבל החילוק מבואר דשאני נדון דהרשב"א דכיון דפי' לו במתנה שיטול כאחד מבניו הרי זה כמי שא"ל שהמתנה הוי במה שישאר אחריו וכל כה"ג הרשות ביד הנותן למכור גוף הקרקע ולאכול את הדמים וכיון שכן כי מכר קרקע לעצמו הוא דמכר. משא"כ בזה שנותן מתנה מהיום מטלטלין או מעות שלא נשאר לו בגוף המתנה כלום כי אם בפירות כי לקח בהם קרקע נמצא שבדמי מקבל המתנה לקח ואדעתא דהכי הוא דזבן ושליחותי' דמקבל מתנה הוא דעביד דאדעתא דהכי יהיב המעות במתנה או כדי ליקח בהם קרקע ולאכול את הפירות וכ"ש באומר לחבירו אני מקנה לך נכסים וכל מה שאקנה מהם מכיון שהקנה לו גוף הנכסים כי מכרן אותם נכסים ולקח באותם דמים נכסים אחרים הרי הם של מקבל מתנה שכיון שהתנה עמו כן כי מכרם ולקח אחרים שליחותיה דמקבל מתנה קא עביד ובמעותיו קנאם ואע"ג שלא פי' וע' בס' פר"ח מ"א ח"ב סימן א' ומהרי"ט בח"א סי' קכ"ח:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה