אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות גזילה › סימן כ

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות גזילה · סימן כ

סימן יט

כתב הריטב"א בשם הרמב"ן דכי אמרו שואל שלא מדעת גזלן הוי איירי במידי דאיידי דמטלטל ליה אפשר דתשבר אי יארע בו נזק דאילו בדבר שאי אפשר לבא לידי נזק בטלטולו ליכא למאן דאמר שואל שלא מדעת גזלן הוי דהא לא עביד ליה ולא מידי. ונראה דכה"ג כיון דליכא איסורא בנטילתו משעת משיכה חשיב שואל דלא שייך הכא לטעם התוס' שהבאתי לעיל. אבל מדברי התוספות נראה קצת שחולקים על זה וס"ל דאפילו במידי דאי אפשר לבא לידי קלקול שואל שלא מדעת גזלן הוי שכתבו בפרק אלו מציאות דף ל' ע"א בד"ה לצרכו ולצרכה דהברייתא דקתני מצא כלי נחשת משתמש בהם איירי אפילו לצרכו ומותר כיון שעל ידי אותו תשמיש אינו יכול לבוא לידי קלקול ותדע דאי דוקא לצורך הכלי א"כ מאי קא פריך עלה פקדון מאי עבידתיה גביה עכ"ל. משמע מדבריהם דאפילו במידי דא"א לבא לידי קלקול אסור להשתמש בה שלא מדעת בעלים:

הן אמת דאיכא למידק על דברי התוספות שמה שרצו להכריח דהברייתא איירי במשתמש בה לצרכו דאי לצורך הכלי מאי פריך פקדון מאי עבירתיה גביה והלא כיון דהוא שומר עליה צריך לעיוני בה שלא יתקלקל ולע"ד אינה ראיה דכיון דהבעלים בעיר תו לא רמי עליה דשומר להטפל בה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות שאלה ופקדון והטור והגאון בספר המקח יע"ש:

גם מדברי הריטב"א הביאם הנ"י בפרק המוכר את הספינה נראה דאפילו בדבר דאי אפשר לבא לידי קלקול שואל שלא מדעת גזלן הוי, שכתב ז"ל וכיון דאמרינן דגזלן הוי היה נראה שאסור לאדם להניח תפילין של חבירו או להתעטף בטליתו שלא מדעתו אבל מורי נר"ו אומר דבדבר מצוה שאני דניחא ליה לאיניש דליעבדו מצוה בממוניה עכ"ל הריטב"א ז"ל ועיין בת"ה סי' ק' דנראה דס"ל הכי ויש לדחות כ"ז וק"ל ועיין בתשו' מהר"ם סימן תשכ"ג:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה