אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות גזילה › סימן טו

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות גזילה · סימן טו

סימן יד

ושוכר שלא מדעת איכא לספוקי אי חשיב גזלן דאיכא למימר דדוקא אמרו שואל שלא מדעת דהוי גזלן משום דרוצה להשתמש בה בחנם אבל שוכר דרוצה לתת שכר לא יחשב גזלן ושורש דין זה נראה דאיכא למילף מהא דאמרינן בפ' הגוזל קמא דף צ"ז התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה רצה שכר' נוטל רצה פחתה נוטל ואוקמוה בספינה דקיימא לאגרא וזה נחית אדעתא דאגרא ופירש רש"י ז"ל נחית אדעתא דאגרא רצה שכרה נוטל ואם פחתה יתר על שכרה נוטל דמי פחתה דהא על כרחיה שקלה וגזלן הוא עכ"ל משמע מפי' דטעמא משום דע"כ שקלה הוא דחשיב גזלן הא בסתמא אע"ג דנחית שלא מדעת בעלים לא חשיב גזלן כיון דקיימא לאגרא ונחית אדעתא דאגרא ודאי ניחא להו לבעלים בכך וכדאמרינן בפרק השואל דף ק"א לא מבעיא בחצר דלא קיימא לאגרא אלא אפילו, בחצר דקיימא לאגרא דאמר ליה דמית עלי כאריה ארבא הא לאו הכי כיון דקיימא לאגרא הרי זה כיורד ברשות דסתמא ניחא להו לבעלים באגרא אבל מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות גזילה נראה דהאי דינא דהתוקף ספינתו בירד שלא ברשות שכתב ואם רצה נוטל פחתה שהרי ירד שלא ברשות משמע דאפי' בסתמא חשיב גזלן. איברא דאיכא למימר דס"ל להרב דהא דרוצה נוטל פחתה לאו משום דחשיב גזלן אלא הואיל ויורד שלא ברשות מצי לתבוע ממנו כל דמי פחתה ואע"פ שעומד להשכיר מ"מ יכול לומר אין רצוני להשכירו לך ונ"מ דאם מתה כדרכה שלא אירע זה האונס בשביל מלאכתו דהרי זה פטור ואם מתה מחמת מלאכה או נפחתה חייב. ומצאתי ראיה לזה מההיא דפ' האומנין דתנן השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה ומתה חייב וכתב הריטב"א בחי' כ"י ז"ל פי' מורי מתה חייב באונסיה ופטור משכרה דכיון דשינה בטלה שכירותו והוי כתוקף ספינתו של חברו ועשה בה מלאכה דאי קיימא לאגרא ונחית אדעתא דאגרא רצה פחתה נוטל רצה שכרה עכ"ד הרי שאע"פ שבטלה שכירותו מכיון ששינה בה ועבר על תנאו אפ"ה לא חשיב גזלן כדמוכח שם בגמרא דקאמר הא מני ר"מ דאמר כל המעביר על דעת בע"ה נקרא גזלן ולא קיימא לן כותיה. אלמא דאע"פ ששינה מדעת בעלים והוי כיורד שלא ברשות אפילו הכי לא חשיב גזלן כיון דקיימא לאגרא ונחית אדעתא דאגרא ולא מחייב אלא במתה מחמת מלאכה ששינה בה כגון שהחליקה אבל מתה כדרכה פטור. נמצינו למדין דבנדון דידן דקיימא לאגרא ונחית אדעתא דאגרא דאף שירד שלא מדעת בעלים לא הוי גזלן ורצה נוטל שכר' רצה פחתה דוקא כדאמרן וכן נראה מדברי הרב בת"ה בסי' שי"ו. ונראה עוד מתוך דבריו דאפי' נאנס מחמת מלאכ' פטור משום דמסתמא ניחא להו לבעלים בכך וכבר כתבתי דאף דהכי מוכח מפי' רש"י ז"ל מכל מקום לדעת הרמב"ם ז"ל נרא' דאינו כן ונוטל כל דמי פחתה הואיל וירד שלא ברשות:.:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה