מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות גזילה · סימן ח
כתב בהגהת אשירי ריש פרק הגוזל דהא דאמרי' דהגוזל ובא אחר ואכלו דפטור מלשלם הא דפטור היינו מדין גזלן אבל גובה ממנו מדר' נתן ונ"מ שאם מחל לו גזלן ראשון לב' או שפרע השני לראשון פטור השני מן הנגזל וכ"כ הנ"י והמרדכי. ויש לדקדק על דעת הטור שסתם וכתב דאם נתייאשו ובא אחר ואכלו פטור ולא פירש דהיינו דוקא בשכבר פרע השני לראשון דאלו הצד האחר שמחל הגזלן לב' שכתב הגהת אשירי וסייעתו לא ס"ל להטור דאיהו כת' בסי' פ"ו דכל היכא דמשועבד מדר' נתן לא מהני מחילה וראיתי להב"ח שכתב דכל היכא דנתייאשו ובא אחר ולקחו אינו גובה מהשני מטעם גזילה אלא מדר' נתן הלכך דוקא כשהוא בעין אבל אינו בעין פטור עכ"ל ולפום פשטן של דברים נראה דס"ל דאפילו בדאיתיה בעין אינו חייב אלא מדר' נתן ובשאינו בעין פטור לגמרי. ולע"ד אינו כן דכל דאיתא בעיניה אפילו כי ליתא לדר' נתן חייב להחזיר דדרשינן אם כעין שגזל יחזיר והאי קרא מיירי ביורשין או בגזלן שני ואיירי לאחר יאוש אליבא דרב חסדא ומ"ש בהגהת אשירי דאינו גובה מהשני אלא מדר' נתן היינו דוקא בשכבר אכלו כנראה בפירוש מהנמוקי יוסף ולדעת הטור ז"ל יש ליישב דמ"ש פטור היינו היכא דאית ליה לגזלן ראשון נכסים דאז אינו גובה מהשני מדר' נתן ובמקום אחר הוכחתי כן: