אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות אונאה › סימן כה

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות אונאה · סימן כה

סימן כד

כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ט"ז מהלכות מכירה הלוקח מקח ונמצא מום ואחר כך אבד או נגנב הרי הוא ברשות לוקח עכ"ל. נראה לי דהוא אפי' כשלא הי' יכול להודיע אבל בהתליע או נפסד אם לא הי' יכול להודיעו הרי הוא ברשות מוכר ונראה דס"ל כסברת הראב"ד שהביא הרא"ש. ז"ל בפרק המפקיד גבי ההוא אפטרופא דיתמי דהלוקח נעשה ש"ש על החפץ כיון דיהיב דמי ונראה דאי לא נתן הדמים עדיין לא נעשה זה אפי' ש"ח והכי איכא למילף מההיא דאמרינן בפ"ק דקדושין דף י"ג גבי מאי דקאמר תלמודא התם מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה סברא אי שדינא להו ומיתברי מיחייבנא בהו הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה ואם איתא דלא ניחא לה לישדינהו ופירש רש"י ז"ל דהא לא נתחייבה בשמירתה עכ"ל ויש לחלק קצת:

איברא דמדברי התוס' בפרק המפקיד גבי עובדא הנז' נראה לכאורה דש"ח הוי. וראיתי להריטב"א שם בחידושיו דכתב כ"כ ונראה דהיינו דוק' היכ' דנתן כבר את הדמים וז"ל וי"ל דכל מקח טעות כיון שחייב הלוקח לתת סחורתו למוכר ולוקח נמי יכול לעכבו עד שיתן לו המוכר דמיו הרי נעשה לוקח שומר עליו וכאותה שאמרו כל האומנין ש"ש הם אלא הכא דיו שיהא כש"ח כיון דהוה כאן מקח טעות עכ"ל:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה