מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות אונאה · סימן כב
במאי דקי"ל דאם שהה יותר מכדי שיראה לתגר או לקרובו אפי' לקח שוה מנה במאתים אינו יכול לחזור ולא לשאול אונאתו כתב הטור ז"ל בסי' רכ"ז דיש לדקדק מלשון הרא"ש ז"ל שאם מברר שאירעו אונס יכול לחזור בו עדיין עכ"ל. ולכאורה צריך להבין אמאי צריך בירור דהוי איהו ברי ואידך שמא ובכה"ג נראה דברי ושמא ברי עדיף וכ"כ הרב בעל התרומות בשער מ"ו ח"ד סי' ג' וז"ל ומסתברא דדוקא כי שתיק ולא תבע ניהליה באותו יתרת הוא דאין חייב להחזיר אבל אי אתי בתר הכי ואמר טופיינא יתירת' יהבית לך וטעיתי אע"פ שהוא בכדי שאין הדעת טועה ויש לנו לומר דילמא מעיקרא יהבינהו ניהלי' בתורת מתנה והשתא הוא דקא בעי למהדר אפ"ה מחזירין לו דאיהו ברי ואידך שמא ובכולא גמרא קי"ל ברי ושמא ברי עדיף עכ"ל. (א"ה כיון דאונס' לא שכיח לא הוי טענה טובה אפי' כי טעין ברי עד שיברר בעדים):