אור ברסלב
מחנה אפרים חלק א - ב הלכות אונאה › סימן יט

מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון

הלכות אונאה · סימן יט

סימן יח

והיכא דידע הלוקח שיש במקח אונאה ולקחו על דעת לתבוע אונאתו אח"כ ע"ז גרסינן בפ' הזהב ההוא גברא דהוה קא מזבין ורשכי קרי שיתא ושוין חמשא אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרבא א"ל בעל הבית אין לו עליו אונאה משמע דכל שאינו ב"ה יש לו עליו אונאה ואע"ג דידע ביה מעיקרא דלא הוה שוה כי אם חמשה ולכאורה איכא לאקשויי ע"ז מההיא דפרק הספינה שאמרו שם דכל היכא דאין הדעת טועה לא שייך ביה אונאה וביטול מקח דאימור מתנה הוא דיהיב ליה וראיתי להב"ח שכתב דהכא איירי כשאמר כן בפני עדים שאין דעתו למחול אבל לע"ד היה נראה דע"כ לא אמרו מתנה הוא דיהיב ליה אלא היכא דהוי יותר מכדי אונאה דליכא למימר שכוונתו היה לתבוע האונאה דיותר משתות בטל מקח אבל הכא דעתו היה לתבוע האונאה ולקיים המקח ולדברי הב"ח שפי' דאיירי הכא כשאמר כן בפני עדים א"כ מאי קא"ל רבא דלוקח מבעל הבית אין לו אונאה ופי' רש"י דחשיב כאילו א"ל יודע אני שיש בו אונאה דאין לו אונאה. התם שאני משום דגמר לוקח ומחל אבל הכא הרי פירש דבריו בפני עדים שאינו מוחל לו האונאה ועוד אי איירי שאמר כן בפני עדים מאי קאמר שם אי אתן ליה חמשא ופלגא הוו מחילה הלא כל שגילה דעתו שאינו מוחל אפי' בפחות מכדי אונאה נמי יכול לתבוע אונאתו אבל לפי מה שפירשנו דאיירי כשאמר כן בינו לבין עצמו אתי שפיר:

אבל קשה דבריש פ' הרבית מוכח דאונאה לא שייך אלא כשלא ידע הלוקח דקאמר שם מה לאונאה שכן לא ידע דמחיל תאמר ברבית דידע ומדעתו קא יהיב ליה וכו'. ויש ליישב דה"ק דבאונאה לא מחיל אי משום דלא ידע ואפי' כי ידע לא גמר למחול שדעתו היה לתבוע אונאתו והייתי סבור לומר דהא דמצי טעין לומר לא מחלתי אע"פ שידע היינו במיגו דאי בעי הוה שתיק ולא היה אומר שידע מעיקרא שהיה בו אונאה. אבל מההיא דקאמר ר' יהודה תגר אין לו אונאה ומיירי בתגר ספסירא דלית ליה מיגו למיטען לא ידעתי ואפ"ה פליגי רבנן עליה משמע דאפי' כי לית מיגו נאמן לומר לא מחלתי וכן נראה מדברי ראב"ן ז"ל יע"ש והנכון לומר דכל היכא דהוי בכדי שאין הדעת טועה דניכר לכל דלא משום דלא ידע הוא דקא עביד אלא ידע ומחל אז ודאי מתנה הוא דיהיב ליה אבל כל היכא דהוי בכדי שהדעת טועה ליכא הוכחה דמשום מתנה הוא דיהיב ליה דשמא דעתו היה לתבוע אונאתו וכל זה אינו אלא היכא דהאונאה הוי שתות דהמקח קיים אבל אי הויא יותר מזה דהוי ביטול מקח לא מצי לומר הכי דאפוכי מטרתא למה ליה למיעבד ומ"ש הסמ"ע דהיה לו למור"ם לפרש כדי שנדע לחלק הלא דבריו מפורשים שכתב לתבוע אונאתו והיינו בשתות דוקא:

תוכן העניינים

מחנה אפרים חלק א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה