אור ברסלב
מחזור ויטרי סדר מוצאי שבת

מחזור ויטרי· רבנו שמחה מוויטרי

סדר מוצאי שבת

סדר שבת

סימן ר

ר.
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדולה ועטרת ישועה מנוחה וקדושה לעמך נתת. אברהם יגל. יצחק ירנן. יעקב ובניו ינוחו בו. מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום ושלווה והשקט ובטח. מנוחת שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך: אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו כו': רצה ומודים. ושים שלום. וג' פסיעות: ושליח ציבור אחר תפילתו אומ' ג' מקראות הלל של צידוק הדין והציבור עונין אחריו כל מקרא ומקרא: צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע י"י (תהילים ל״ו:ז׳): וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך (שם עא): צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת (שם קיט): קדיש שלם: ומפסיקין: למוצאי שבת שליח ציבור יורד לפני התיבה ופותח והוא רחום: ואומ' ברכו: ופורס את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה כמנהג בחול ואומ' קדיש עד דאמירן: ועומדין לתפילה ואו' הבדלה בחונן הדעת: אתה חננתנו מדע ותלמדינו לעשות רצונך ותבדילנו י"י אלהינו מכל העמים אשר על פני האדמה כי אתה הבדלתה בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישר' לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכינו החל עלינו את הימים האלה הבאים לקראתינו לשלום חשוכים מכל חט ומנוקים מכל עון ואשמה ומדובקים ביראתך ומחוננים מאתך בינה דיעה והשכל ברוך אתה י"י חונן הדעת:

ואם חל יום טוב בשבוע הבא אין אומ' ויהי נועם וסדר קדושה כל עיקר אלא לאחר סיום תפילת לחש אומ' שליח ציבור קדיש כו': ויתן לך: ואם בא לומ' ויהי נועם: לאחר שמונה עשרה אומ' קדיש עד דאמירן. ופותח ויהי נועם עד סוף המזמור והציבור כמו כן. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. וכן מנהג שחוזר ושונה שליח ציבור אותו פסוק והציבור אחריו. ואומ' ואתה קדוש. וכל סדר קדושה. קדיש כו': ומביאין לו יין של כוס ברכה ומבדיל: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה בורא פרי הגפן: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה בורא עצי בשמים: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה בורא מאורי האש: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה המבדיל בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה ברוך אתה י"י המבדיל בין קודש לחול: וטועם ממנו מלא לוגמיו ומיסב פניו לצר אחר מפני כבוד הרבים: ואומרי' כלם:

סימן רא

רא.
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך: ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים: ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך (אתו) [אתך] לרשתך את [ארץ] מגוריך אשר נתן אלהים לאברהם: ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י"י אלהיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך י"י אלהיך ומשם יקחך: מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בי"י מגן עזרך ואשר חרב גאוותיך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך: ישראל נושע בי"י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי ער: ופדויי י"י ישובון ובאו ציון ברינה: ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה: אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאותיך לא אזכור: ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כלכם היום: רנו שמים כי עשה י"י הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רינה יער וכל עץ בו כי גאל י"י את יעקב ובישראל יתפאר: ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה: ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך: ברוך טנאך ומשארתך: ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך: יתן י"י [את] אויביך הקמים עליך ניגפים לפניך בדרך אחד יצאו [אליך] ובשבעה דרכים ינוסו לפניך: יצו י"י אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך וברכך בארץ אשר י"י אלהיך נותן לך: ברוך הגבר אשר יבטח בי"י והיה י"י מבטחו: השקיפ' ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו באשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש: יפתח י"י לך את אוצרו הטוב את השמים לתת (את) מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה: ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהריך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך: ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: והסיר י"י ממך כל חלי וכל מדוה מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך: ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום ובל אשר לך שלום: י"י אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם: י"י אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב: ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם י"י: ואני זאת בריתי אותם אמר י"י רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר י"י מעתה ועד עולם: המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ: י"י אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה במעשך וכגבורותיך: מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קיוינו לו ויושיענו זה י"י קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: בית יעקב לכו ונלכה באור י"י: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישר': ואמרתם ביום ההוא הודו לי"י קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו: זמרו י"י כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ: צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל: חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לי"י: ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה: י"י שומרך י"י צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה: י"י ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: י"י ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם: והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם: והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידכם: כי פדה י"י את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו: (ירמי' לא) ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב י"י על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והייתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד: (שם) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו: והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם: (שם) (וראיתי) [ורויתי] נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם י"י: (יואל ב) ואכלת אכול ושבוע והללתם שם י"י אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני י"י אלהיכם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם: (צפניה ב) ביום ההוא יאמר לירושלם אל תירָאי ציון אל ירפו ידיך: (שם) י"י אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יָגִיל עליך ברינה: (ישעי' יב) ואמית ביום ההוא אודך י"י כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני (שם שם) הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד: כי עזי וזמרת יה י"י ויהי לי לישועה: (מלאכי ג) הנני שולח מלאכי (ופני) [ופנה] דרך לפני ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפיצים הנה בא אמר י"י צבאות: (שם) זכרו תורת משה עבדו אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים: (שם) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום י"י הגדול והנורא: כי י"י שופטינו י"י מחוקקינו י"י מלכינו הוא יושיענו: גואלינו י"י צבאות שמו קדוש ישראל: (ישעיה לג) י"י חונינו לך קיוינו היה זרועם לבקרים אף ישועתינו בעת צרה: (שם כה) י"י אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן: פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: (שם כו) יצר סמוך (תסור) [תצר] שלום שלום כי בך בטוח: בטחו בי"י עדי עד כי ביה י"י צור עולמים: ויספו ענוים בי"י שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: (שם נו) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר י"י ורפאתיו: (ד"ה א יב) ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזריך כי עזרך אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד: ואמרתם כה לחי אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום: שיר המעלות אשרי כל ירא י"י ההולך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתיך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחניך: הנה כי כן יבורך גבר ירא י"י: יברכך י"י מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל: לכך דימם לשתילי זיתים שאין שום הרכבת אילן קולטת בהם. אבל בשאר אילנות קולטת הרכבת אילן. וכן בניך מיוחסין אחריך:

א"ר יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הק' שם אתה מוצא עינוותנותו. דבר זה כתוב בתורה. שנוי בנביאים. משולש בכתובים. כת' בתורה כי י"י אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד: וכת' בתריה עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה: שנוי בנביאים. כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון (את דכה) [ואת דכא] ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים: משולש בכתובים. שירו לאלהים זמרו (לשמו) [שמו] סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו: וכת' בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות אלהים במעון קדשו: קדיש: ומקראות שיאמר בעל הבית קודם שיבדיל הנה הם כתובים לעיל בפי' סדר שבת:

סימן רב

רב.
וכשרואה הלבנה מברך עליה: דא' במסכת סופרים אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבוסם ובכלים נאים. ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו: בסנהדרי' פ' היו בודקין. א"ר יוחנן עד כמה מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו. וכמה ר' יהודה אומ' עד שבעה נהרדעי אמרי עד ששה עשר. ותרווייהו כר' יוחנן סבירה להו. הא למיהוי כי יתרא. הא לשיהוי כי נפיא. א"ר יוחנן א"ר יוסי כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כת' הכא החדש הזה. וכת' התם זה אלי. תנא דבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיים. אמר אביי הילכך [נמרינהו] מעומד. שאין דרך להקביל פני רבו אלא מעומד: מרימר ומר זוטרא מכתפי ומברכי: ת':

פתרון ברכת הלבנה.

אשר במאמרו ברא שחקים. שנ' בדבר י"י שמים נעשו. וברוח. פיו כל צבאם. שלא ישנו את תפקידם. מצוה שציויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. פ"א תפקידם. שמש להאיר ביום וירח בלילה. במה שנ' את המאור הגדול וגו'. ששים ושמיחים. ישיש כגיבור לרוץ אורח. פועלי אמת הם שלא ישנו. ואני קיבלתי פועל אמת. ואקב'ה קאי. שפעולתו אמת. וללבנה אמר שתתחדש בכל חדש תפארת היא זו ועטרת לעמוסי בטן. דסימן טוב הוא להם לעתיד לבא. דכת' וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך י"י צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקיניו כבוד: שהן עתידין להתחדש כמותה. כמו שהלבנה עתידה. והיה אור הלבנה כאור החמה. וכת' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם. פועל אמת שפעולתו אמת. וללבנה אשר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידין להתחדש ולפאר יוצרם כמותם ברוך אתה י"י מחדש חדשים. ת': ואחרי ברכת הלבנה אומ' ג' פעמים סימן טוב תהוי לכל ישראל. ברוך בוראך. ברוך יוצרך. ברוך מקדשך: ורוקד ג' פעמים כנגדה. ואו' כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך. כך ירקדו אחרים כנגדי ולא יגעו בי. תפול עליהם אימתה ופחד. ולמפרע. אמן אמן סלה. הללויה ואו' לחבירו ג' פעמים שלום עליך: וילך לביתו בלב טוב: והדא דתנינן לכל מפסיקי' לראשי חדשים: פי"ט דמסכת סופרים:

סימן רג

רג.
זמירות למוצאי שבת.

אליהו הנביא. במהרה יבא אלינו בימינו: איש אזור אזור עור במתניו. אליהו הנביא: איש בעל שיער נקרא. א"ה: איש גש כעלות המנחה. א"ה: איש דיבר הבט לברית משמים. א"ה: איש הנקרא מתושבי גלעד. א"ה: איש וימים ארבעים הלך. א"ה: איש זירז בכח האכילה ההיא. א"ה: איש חייה בן צרפית הגבירה. א"ה: איש טען רומח בידו. א"ה: איש יצא לקראת עובדיה. א"ה: איש כלכלוהו העורבים להם ובשר. א"ה: איש מזבח בשתים עשרה אבנים בנה. א"ה: איש נגף נביאי המלכה. א"ה: איש סח י"י הוא האלהים לכו אחריו. א"ה: איש ענה מלאו ארבעה כדי מים. א"ה: איש פץ שנו וישנו שלש וישלשו. א"ה: איש צעק לי"י ונענה באש מן השמים. א"ה: איש קרא לי"י נותרתי לבדי. א"ה: איש רץ והשיב לב אבות על בנים. א"ה: איש שלא טעם טעם מות. א"ה: איש תתה לו ברית שלום. א"ה: איש תתה לו ברית כהונה. א"ה: איש תתה לו ברית חיים. א"ה: איש אשרי מי שיש לו פרוטה מידו. א"ה: במהרה יבא אלינו במהרה: אחר:

איש חסיד היה בלי מזון ומחיה. בביתו עוצר מליבוש. מבלי בגד ללבוש. גונן בחשובה אשה. וגם בבנים חמשה. דברה לו האשה. יותר אין להתייאשה: המבלי אין לחם לאכול. בערום ובחוסר כל. תורה מצאת כי יגעת. מה נאכל מעתה: זהיר כבר נישוק. הלא תצא לשוק. חנון ורחום במרומיו. אולי יגמלנו ברחמיו: טוב לקוויו מחסה רצון יריאיו יעשה. יועצת בדעת ובחכמה, עצתך איך להסכימה: כצאתי לבושת ולכלימה. מבלי כסות ושלמה. לא יש בידי לפורטה אפילו שוה פרוטה: מיהרה ושאלה משכינים. מלבושים נאים מתוקנים. נלבש והשליך יהבו. על י"י אהבו: סחו ילדיו בפילולם. אל ישוב דך נכלם. עוברו בשוק לסברתו. והנה אליהו זכור לטוב לקראתו: פץ לו המתיישר. באמת היום תתעשר. צויני בכל כבודך. כי הנני עבדך: קרא למי בדעתו. קנות עבד אין כמותו. רחש איך ישנה דינו. עבד למכור אדונו: שת לו חכמתו בקרבו. והחזיק בו כמו רבו. תגר קנאו באהבים. שמונה מאות אלף זהובים: תבעו מה מלאכתך. אם בבניין חכמתך. תכלית בניין פלטירים. הרי אתה בן חורין: יום ראשון למפעלים. פעל עם פועלים. שיוע בחצי הלילה. עניני עניני נורא עלילה: יזמתי ונמכרתי להעבידי. לכבודך ולא לכבודי. בורא עולם בקניין השלם זה הבניין: רחמיך יכמרו בחנינתי. כי גם לטובה כוונתי. [מלאכי רחמים ממעונתו אז החלו לבנותו]. רבו בני המלוכה. ותשלם כל המלאכה: דץ הסוחר בראותו. כי נגמרה מלאכתו. כלילות מגדלים נאים. לפי עניין הבנאים: יזכר לך עתה. אתמול אשר אמרת. חופשיני בוודאי וברור. בנמת לעיניין שחרור: זה קיימו באמת. ויבא אלינו איש האמת:

הנה אל ישועתי. וגו': בשמחה נועדנו: כו'. בסדר פי' תפילות שבת:

סימן רה

רה.
לאחר הבדלה:

המבדיל בין קודש לחול. חטאותינו ימחול. וזרעינו ירבה כחול. נפשי אויתיך בלילה: יום פנה כצל תומר. אקרא לאל עלי גומר. אמר שומר אתא בקר וגם לילה: צדקתך כהר תבור. חטאי עבור תעבור. כיום אתמול כי יעבור. ואשמורה בלילה: חלפה עונה מנחתי. מי יתן מנוחתי. יגעתי באנחתי. אשחה בכל לילה: קראתי יה הושיעני. אורח חיים תודיעני. מדלה יבצעיני. מיום ועד לילה: העתר נורא ואיום. אשווע תנה פדיום. בנשף בערב יום באישון לילה: קולי בל אבטל. פתח לי שער מנוטל. שראשי נמלא טל. קווצותי רסיסי לילה: טהר טינוף מעשיי. פן יאמרו מכעיסיי. איה אלוה עושיי. נותן זמירות בלילה: נחנו בידך כחומר. סלח על קל וחומר. יום ליום יביע אומר. ולילה ללילה: חון נא מנטליך. זכם לנטפי טלליך. קום כי עליך. שומר מה מלילה: יצוה י"י חסדו. זרע ישר' עבדו. יהודה חלקו ינחול. וזרעינו ירבה כחול: צדק ושלום נשקו. לעם אשר נעשקו. ועושקיהם יגחול. וזרעינו ירבה כחול: שובו לכם לאהליכם. וברכו שם אלהיכם. יהללו שמו במחול. וזרעינו ירבה כחול: קדוש ישר' מושיענו. נשא ישא לפשענו. לא נירא ולא נדחול. וזרעינו ירבה כחול: אחר:

סימן רו

רו.
במוצאי יום מנוחה. המציא לעמך הנחה. שלח תשבי לנאנחה. ונסו יגון ואנחה: יאתה (א) לך צורי. לקבץ עם מפוזרי. מיד גוי אכזרי. אשר כרו לי (לי) שוחה: עת דודים תעורר אל, מלט עם אשר שואל. ראות טובך בבוא גואל. לשה פזורה ונדחה: קרא ישע לעם נדבה. אל דגול מרבבה. יהי שבוע הבא. לישועה ולרווחה: בת ציון השכולה. אשר היא היום געולה. עתה תהיה בעולה. אם הבנים שמחה: מעיינות אזי יזובון. ופדויי י"י ישובון. ומי ישע ישאבון. והצרה נשכחה: נחה עמך כאב רחמן. יצפצפו עם לא אלמן. דבר י"י אשר נאמן. בהקימך הבטחה: יהי החדש הזה. כנבואת אבי חוזה. וישמע בבית זה. קול ששון וקול שמחה: רפא נא יה באיבי. ורוב פשעי. ורוב חובי. למענך עשה נא אבי. הושיעה נא והצליחה: ידידים פליטי חרץ. נגינות יהגו במרץ. בלי צווחה ובלי פרץ. אין יוצאת ואין צווחה: חי ימלא משאלותינו. למייחלים בבקשתינו. ישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו. נגילה ונשמחה: וראה עוניי ואל קושיי. סלח מריי ועיוויי. קשור נא כאיבי בבית איוויי. בקול תודה לך אזבחה: בנה חומות ארמוניי. וישירו שם כהני. וקול הודו את י"י בקול ששון וקול שמחה: אחר:

סימן רז

רז.
במוצאי יום מכובד. ובמובאי ימי מעבד. שלח לובש כתונת בד. כתונת המשיח: אלהים לנו מחסה. יברך כל אשר נעשה. בששת ימי המעשה. בידינו תצליח: שלח: בצרה עוד בך נמצא. תמים דיעה. גדול עצה. דרוש הצאן הנפוצה. בכל פלך. ותשגיח: שלח: רעה אותם במרעה טוב. והרביצם בנוה טוב. היות נפשם כגן רטוב. שנותינו תזריח: שלח: המון זידים הניעמו. מעון תנים וריבצימו. באף תדוש. ועלימו. תריע ותצריח: שלח: משוך חסדך. על עמך. ואל עשו. שפוך זעמך. וידעו כל. כי ממך. פרותינו תצמיח: שלח: חבצלת השרון. תשיבנה לביצרון. ושיי מיד בני אהרן. קטרת מֹר תריח: שלח: זכור חסד נעורים אל. והרביצם באות יואל. ואליה שלח גואל. ומלך המשיח: שלח: קרובה היא ישועתי. תבשר עוד גאולתי. מקדש מקום מנוחתי. תאריח. ותריח: שלח: אחר:

סימן רח

רח.
אדיר איום ונורא. בצר לי לך אקרא. י"י לי לא אירא: גדור פירצת היכלי. דגול מהר לגאלי. י"י היה עוזר לי: הן אתה תקוותי. ולישועתך קויתי. י"י עוז ישועתי: זך ונקי כפים. חון נשואי כנפיים. י"י ארך אפים: טובך תחיש לעמך. יהי עלינו נועמך. י"י עשה למען שמך: כונן בית מכונך. להרביץ בו צאנך. י"י באור פניך: מפחד להצילי. נוה ציון קודש היכלי. אלהים י"י חילי: סעוד וסמוך לנמהרים. עזור את הנשארים. י"י יוצר הרים: פדה עמך מעזים. צאן גינת אגוזים. י"י עושה חזיזים: קרב קץ נחמה. רחם אום אני חומה. י"י איש מלחמה: שכון כמאז באהלינו. תמיד מחמד עינינו. י"י מלכינו: מלכינו מחוקקינו. הוא יושיענו. לי"י הישועה על עמך ברכתך סלה. י"י צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: אחר.

סימן רט

רט.
י"י חזקי אשר ארחם. שם נפלאות בארץ חם. מהר מבשר לעם נלחם. אליה בן ירוחם: ציפיתי קץ חזיונך. וקוותה נפשי עת רצונך. מתי תקבץ את צאנך. אל מקום מקדש מעונך. מתי תשיב לבית מכונך. כרובי זהב עלי ארונך. ונסתר מעיני נוחם. עליהם לבי בקרבי חם: מהר: חושים השב לבית עילום. נופך ספיר ויהלום. מנוסה ונעקד וחולם חלום. תיכנס נדהם בשלום. מהר להשמיע שלום. לאט פניו ויגלום. נוגי מקוצר רוחם. תכנס בשלום נידחם: מהר: קדוש נקרא בשם אהיה. ועמך בשביו אל תנשייה. חיל גוג באפך טרוף כאריה. אחד מהם אל יחיה. מקום בל ידעו איה. ושרשם כמק יהיה. ועל בגדיך יז נצחם. ויעלה כאבק פרחם: מהר: ברובי חסדך משגבי. מגר חורשי על גבי. שרקו לירות אבן בי. הנה חיצם יורו תוך קרבי. מגיני גאות חרבי. תסובב תנחם לבי. רפא יגוני ואתנחם. אשר בך יתום ירוחם: מהר: חוסן ישעך איך תדום. וקץ כישן ואל תרדום. זרים בקצפך מחה מהדום. קרבם שחוח הפוך כסדום. שית שיר צח ואדום. וטבח גדול בארץ אדום. ותשביע מבשר טיבחם. הקאת והרחם: מהר: אחר:

סימן רי

רי.
נביא מנביאכם הנה אנכי שולח לכם: אני הוא לבדי. זכרו תורת משה עבדי: ביד דוד נשיאי. האומר לירושלם אל תיראי: גואלכם ימלוך עליכם. אל תיראו תחזקנה ידיכם: דוד ינשא עתה. באמור לציון עמי אתה: הנה שכח אתו. העלבנו העובד אותו: ובי"י ישראל נושע. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע: זאת המנוחה תהיה לשלוה. שובו לביצרון אסירי התקוה: חרפה יסיר מכם. חדוות י"י היא מעוזכם: טהור בעולם יתייחד. לעובדו שכם אחד: יהי לבבכם לעד. לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד: כל פשע ועון תכלה. כי הגדיל י"י לעשות עם אלה: למישור יהיה העקוב. כי פדה י"י את יעקב: מזרה ישראל יקבצנו. וגאלו מיד חזק ממנו: נכנה בית המקדש. שירו לי"י שיר חדש: סורו ממנו כל פשע ועון. לכן בזאת יכופר עון: עתידים יהודה ואפרים. לישב בהר הקודש ובירושלים: פנו דרך י"י. נכון יהיה הר בית י"י: ציון התנערי מאשפה. מחצתי ואני ארפא: קול קורא בהר גבעה. מבשר טוב מצמיח ישועה: רם ונישא תגדילו. כי תיימינו וכי תשמאילו: שירה רינה פיצחו. ובני ציון גילו ושמחו: תנו כבוד לאל עליון. ובאו ורונו במרום ציון: אחר:

סימן ריא

ריא.
יושב צל עליון. חדש קרן אביון. הטיבה ברצונך את ציון. תבנה חומות ירושלם: זרים מתוכה תמשה. ודברך לא תנשה. למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם: כשדים תכרית מהדום. רומי ותימן הפוך כסדום. זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם: וברית תורה ותעודה. תהיה לסלע ולמצודה. על איש יהודה וירושלם: רדה עמך בעוז מטה. תחת כי תהילה יעטה. וקו ינטה. על ירושלם: לעד יאמרו בהגיון. יושבי גיא (חדיון) [חזיון]. גילי מאד בת ציון. הריעי ירושלם: טינוף כבסי והתבוררי. ועל אויביך התגברי. התעוררי התעוררי קומי ירושלם: ועל ארון ועל בדיו. ועל אהרן ועל מדיו. פצחו רננו יחדיו. חורבות ירושלם: בלגה תשים קטורה. תיטיב מנורה וכפתורה. כי מציון תצא תורה. ודבר י"י מירושלם: אחר:

סימן ריב

ריב.
שעה שיח קהל ענייה. צור שוכן שמי עלייה. גהה מזורי בשבייה. שלח אלי אליה: לך יאתה לקרב זמן. לקבץ עם לא אלמן. ממזרח ומתימן. ומעגלה יפיפיה: שלח: מצפון ומדרום. יקבץ עם להר מרום. ויחיש צור אשר יחרום. נבל ושעיר וגליסייה: שלח: המוניי אז יביאון שיי. פני צורי במקדשיי. ללשכותיי ומדרשיי. וליהוייריב ולידעייה. שלח: חמול על שה המפוזרת. קשוב שיח ועתרת. ככליות ויתרת. ולגברת תשלם יה. שלח: זמן החיש לקבץ עם. והזהב אשר יועם. והקשיבה לקול שוועם. ומממעקים ותחתייה. שלח: קרב קץ הנעלם. וחיש על עמך לגאלם. ואל תבט במעללם. וחון שאירית שלישייה: שלח: אחר:

סימן ריג

ריג.
בגלות בארץ נכרייה. נשארתי סוערה ענייה. נשאו רדידי בני מואבייה. הניחוני ערום וערייה. חולת אהבה אני. הצרופה בכור עוני. לרוייה תוציאני. אורח חיים תודיעני: נפשי בתוך לבאים. אהלי כוש וסבאים. מואב והגרים וצבאים. מחנותם עלי צובאים. במעלם אשר מעלוני. שנאת חמס שגאוני. חולת: ידו גורל על נחלתי. לכבות אש נחלתי. רפא נא את מחלתי. שכיניי ריעים שחתוני. בני בליעל יבעתוני: חולת: מנחת צפו ואונם. משיגי גבולי חנם. יתמו ועוד אינם. כדבורים סבוני. סבוני גם סבבוני: חולת: נוטרי איבת צריי. פורשי מכמורת לנעריי. ונכרים באו שעריי. זדים מאד הליצוני. עד אנה ינאצוני: חולת: אחר:

סימן ריד

ריד.
סוערה ענייה. סוערה. שואפה וצופייה. יום פדות שנייה. בַּשְּרָהּ בּאֵלִיָיה: יעלו שחרים. נסתרו מאוריהם. מפני נמרים. ארבו בחוריהם. ולאסוף. עדרים. עזבו מגוריהם. רום ביד נטוייה. רום. לפרוץ פריץ חייה. והדר צבייה. בל יהי מעון דייה: העמד נוותי. על מכון תהילתי. לעלות לביתי. סקלה מסילתי. ורב מהיותי. נוטשה לאדמתי. שכנה לביאה. שכנה. ביתך פנימייה. ואני דחוייה. ממך כנכרייה: אדום ומואב. תמכו בפלוליהם. אדאג ואדאב מראות גלוליהם. אומרים לעת אב יצלחו.... קו לשון רמייה. קו. מעווה פלילייה יוצרי נשייה. תחליף במסכייה: דגלך תרומם. על שער זנוחיך. ולוחמיי תהומם. מפני משיחך. ומשאול תרימם. אל מקום מנוחיך. העלה אנייה. העלה. טבעה בתחתייה. ולאסוף זרוייה. (נכחנה) [נבחנה] עשירייה: הוד לבוש והדר. ועטה מעיל צדק. ומנטע סמדר. העבר סכך וחדק. ובת אדום וקדר. אל יחזקו בדק. אל נוה לוייה. אל. רֵד (נטל) [כטל] עלי צייה ולהיות רוייה. גפנך ופורייה: אחר:

סימן רטו

ריה.
צאן אובדות בגלות להו. תניח. תניח. ותנהלם באליהו ומשיח: ישמח לב מבקשי ישע עם גולה. יום גואל לשבי פשע יגלה. על ברכי זמן ישתעשע כן נקלה. וצפוני באף כילהו. תדיח. תדיח. ודמי חט בבור שמהו. תדיח. תדיח: הן לעקור שאר שרשיי צר נוטר. ובכתמי יקר תרשישי יתעטר. אומר כי לגזע ישי אין חוטר. נס הפליא ואת מטהו תפריח. תפריח. גם תרצה וכל מעשהו תצליח. תצליח: ושבות שובבה מציון אל ציון. ותכונן נטוי אפריון. בלי ריפיון. עד ישב בסתר עליון. עם אביון. ומי זדון אשר יגבהו. תבריח. תבריח. ושאון ים אשר כיסהו. תשביח. תשביח (א): דמעת העשוקים תעלה למעונו. יציל מאריות טלה בימינו. רועה רחמים ימלא על צאנו. עד אחריו ינהו. תבטיח. תבטיח. ומאורי ישועות כהו. תזריח. תזריח: החשך ביפעת נרך תבקיע. אשרי המחכה אורך ויגיע. בנמטות ידך ובכורך תושיע. עת תמלוך ביום ההוא תצמיח. תצמיח. יום ישעו וכל אשר קרהו. תשכיח. תשכיח: אחר:

סימן רטז

ריו.
חדש ששוני. אל נא והביא. את אליהו הנביא: אמץ וחזק רפיון ידי. ברך מלאכתי וכל מעבדי. גואלי עוניי זכור ומרודי. דברך הטוב הקם לעודדי. האר ושלח ושמח לבבי. את אליהו הנביא: וועד והכן די סיפוקי. זמן מזוני ולחם הוקי. חלב חיל גוים חיש להניקי. טובך תשבע עוללי ויונקי. יבא משיחי לעיר מושבי את אליהו הנביא: כונן לעמך צור צורי לחבוש. לחם לאכול ובגד ללבוש. משנאי יחזה יחפור ויבוש. נוה הר שעיר בקרוב תכבוש. ששוני יגדל כראות סביבי. את אליהו הנביא: עמון ומואב ואדום תכלה. פדותך לעם זו. כמאז תגלה. ציון תעלה מעם אלה. קרית מלך עם רב תמלא. שכן תשכן בתוך עם צבי. את אליהו הנביא: אחר:

סימן ריז

ריז.
אותותינו התמהמהו. איה אלהי אליהו: כן שומע אל אמרותיו. זועק חמס מצרותיו. אמר איה צור ושמותיו. אלף שנים לא ענהו. איה אלהי אליהו: גזר תשבי על אפרים. ויעצר את השמים. ועל פיו ירדו (אשומים) [אש ומים]. הר הכרמל שם נסהו: איה: דיבר על כד עם צפחת. וברכה שם בו פורחת. השיב המת מן השחת. מי שמע זאת ומי ראהו: איה: הבעיר שרים וחמישיהם. (עם) [צם] ארבעים עם (אמושיהם) [אמשיהם]. נוסדו עורבים למבקשיהם. לתת לחמו וינהו. איה: ובעת עלה רום בסערה. במרכבת אש בוערה. ואלישע שב צועק במרה. אבי אבי ולא ענהו: איה:

סימן ריח

ריח.
אחר לאבן עזרא:

שיר אענה. כי הנה מבשר. חיש יצעד. אליה התשבי. מתושבי גלעד: אל חילי. בך גילי. בששת ימי המעשה. יום ראשון. בבת אישון. בצל כנפיך אחסה. בבל עניין. וכל קניין. וכן בשני. אעשה. ובשלישי. את ראשי. לא אגור משוסה. וברביעי. היה ישעי. בכל אשר אפנה. אנסה. ובחמשי. ובששי. במי גיל יגון תמסה. ונכונן. ברוב רנן. וגם דת זכור נעשה [תעשה]. והבשר. בל יחסר. ולחם לבב אנוש יסעד: אליה: בכל חֹדֵש. גיל חַדֵּש. ותשרי יבא בשמחה. ומרחשוון. עדי סיון. אהי בהשקט ובבטחה. ובכסליו [כי בכסליו], אהי שליו. טבת שבט אצלחה [במנוחה]. בחדש אדר. הנאדר. גבורות אל אשיחה. וניסן בא. בנס ואהבה. ונס יגון ואנחה. ואייר הוא. כמוהו. וכל תמוז ברווחה. ולא אדאב בחדש אב. ובאלול אין צווחה. וכל שניי. בי"י בטחתי ולא אמעד: אליה: ראה מלכי. לעולם כי. בך שָׂם עמך כסלו. שנת תהילה. וגאולה. כדברך. קרא נא לו. וקם ראובן. הוא הבן. הראשון לגורלו. בהתאסף. בית יוסף. ושב שמעון לגבולו. ויהודה בקול תודה. ולוי ישא קולו. וגד ואשר. ודן מיישר. ונפתלי בהיכלו. ויש שכר. ליששכר. וזבולון לזבולו. ובנימן. בקץ ימין. בבקר יאכל עד: אליה: אחר:

סימן ריט

ריט.
יד ושם חיש חדשם. אל איום. טוב טעמך. אל עמך. קום וקיום. ואהלל. אל מחולל. ליל ויום. יד תוסף. ולא בכסף הפדיום. דם אדה. על בגדי. מדם בוגדיי. ואדדה. כל שנותיי. את כל עינותיי. מתי לי תחדה: עול תשבור. צאת מכור. ושיח. אור אורר. צר צורר. תפשיח. לך אשאל. לבי אל. יקשיח. אך תביא. עם נביא. משיח: דם אדה: קץ ננלה. לכל תכלה. רק לזאת. קץ עתי. ציון תשב פרזות. עד עתה. דברת. בחזות. מהר עם. זו נועם. עיר לחזות: דם אדה: בך אבטח. שית מבטח. לחרמים. כילונו. סילונו. כערימים. תניעם. ותכניעם. רם רמים. נקומה. ונשכימה. לכרמים. דם אדה: חלותי. העלותי. אל ארצי. בנחלים. ובנעלים. ובלא צי. שוד מבליג. כי תדליג. את קיצי. צר נבאש מנו אשכיר חיצי: דם אדה: זיו חתן. רב נתן. אל נאור. גם עלמה תעלומה. תוציא אור. בם שמצה. לא נמצא. כי כל שאור. אין במו אוייבימו. אור תאור: דם אדה: קח נא את. יתר שאת. ברכתי. איש עצתי. תודעתי. סוכתי. והכלה. חן חן לה. מרתי. במדינות. עלי בנות. שרתי: דם אדה: אחר:

סימן רכ

רך.
הנה כעב טל בצייה. אנכי שולח לכם את אליה: בעד חלוני אהבה. נשקף ידיד כי קרבה. עת דודים ורוחו נשבה. בך רעייה: בך. בך: אנכי: חסד אשר לא יחדל. נמצא למעוז דך ודל יהיה סביבנו מגדל. לתלפייה. לתלפייה: לתלפייה: אנכי: יה (ה' משיב) [המשיב] את נדחו. קרא עבדו וימשחו. ולבשר חוכיו שלחו. למחיה. למחיה. למחיה: אנכי: יד חסדך אל תאסוף. וזרועך יה תחסוף. ולביתך אל. תכסוף. שלישייה. שלישייה. שלישייה. אנכי: אחר:

סימן רכא

רכא.
שוכן מרום. אליך קיויתי. עד אן ירון. אויב על נחלתי. אל דמעתי. אל תחרש בצרה. רומה בעזך נשירה ונזמרה: למה תשכח. חנות אל לנצח. עמך לוקח על חנם לרצח. עזי מצח. הקדישם ליום עברה: רומה: משמים רחם פן יריעו. שטף מים אלי (לא) לא יניעו. אז יריעו. לך עמך אל נורא: רומה: הר הבית. שילה ובית עולמים. הן לשיית ולשמיר שוממים. הם מחרימים. עיר לשבות ועזרה: רומה: בכי אמרר. כי קצר המצע (א). כי ישתרר פסלם באמצע. איך יעשה לך מסכה צרה: רומה: ראש הלבנון. אתה לי אל עליון. השב סיגנון משא גיא חזיון. מלא ציון משפט וצדק מהרה: רומה: בך מבטחי. אל סלעי. ממגור. מאוס וסחי. ישים צר קטיגור. חולף אל סגור. יוסגרו בחפירה: רומה: יגל יהודה. וישורון בחטיבה. רינה ותודה. כי שבתה מדהבה. גיל בית שואבה. החשובה העירה: רומה: מגן ישעי. תן עוזך אל עבדך. אמץ זרועי. ומשוך עלי חסדך. שיר לידידיך. האמיץ והאדירה. רומה: ארצות שלשה יהודה ועבר וגליל. לציון דרושה יעלו קבוצי בעליל. דורש אל אליל. יחלוף כליל. בעברה: רומה:

סימן רכב

רכב.
הבדלה לראש חדש שנכנס אחר השבת:

במוצאי יום קודש. והכנסת ראש חדש. שלח עזרי מקודש. אל נאדר בקודש: ידידים ניני אמוני הללו שוכן מעוני. והשתחוו לי"י בהדרת קודש: עם זו מצר לפרקו צור ישר' וחושקו. ונחל יהודה חלקו. על אדמת קודש: קוראי מקודש מקודש. ישורון לך שיר חדש. תתגדל ותתקדש. בתוך אנשי עם קודש: בנה בית אשר נפל. והרים גוי אשר שפל והמאור אשר שפל. מהרה אותו תחרש: אחרת:

סימן רכג

רכג.
צור יריח. צור ריח. צור יריח. בבשורה. צור יריח בבשורה. צאן מאפלה אל אורה. צאן. כי מלך עליון ונורא: בא יבא. בא. בא יבא משיח י"י. בא. לפדותי מבית העניי. לפדותי מבית. שוש אשיש בי"י: גם משלשת. גם. גם. מעדנים. גם משלשת מעדנים. יכין סעודה לנאמנים. יכין. גם כי נצרו האמונים: דגול ירד. דגול. דגול. עם קדושיו. וישכון בינינו במושב. וישכון בינינו במושב. וישמח לבות דורשיו: הנה מה טוב. הנה מה. הנה הנה. ומה נעים. הנה. שבת אחים גם ריעים. שבת אחים. וישמח בילד שעשועים: ויורה צדק. ויורה. ויורה לנו. ויורה לנו. אזי נשמח כולנו. אזי. נשמח כולנו. קיוינו לו ויושיענו: זה י"י. זה. זה. קיוינו לו. פתאום יבא אל היכלו. פתאום. אם יתמהמה חכה לו: חוסן ישועות. חוסן. חוסן. ודעת. חוסן. בכל הארץ מודעת. בכל. התיצבו וראו את ישועת: טהור עינים. טהור. טהור. מראות ברע. טהור. שלום בינינו יזרע. שלום. עינו מנו בל תגרע: ימים באים. ימים. ימים. נאם י"י. ימים. אצמיח קרן אמוניי. אצמיח. כי הם זרע ברך י"י: כארץ. כארץ. כארץ תוציא צמחה. כארץ תוציא. ודמעה מחה ימחה. ודמעה. רנו ליעקב שמחה: לא יבשו. לא. לא. לא עדי עד. לא. ירעו בשן וגלעד. ירעו. לְאַלְמֵלֵך ועמעד: מה נאוו. מה. מה. על ההרים. מה. רגלי מבשר קול להרים. רגלי. להוציא ממסגר אסירים: אחרת:

סימן רכד

רכד.
אל תיראי תולעת יעקב. אל תירא עבדי יעקב: בחר י"י ליעקב. אל תירא עבדי יעקב: גאל י"י את יעקב. אל תירא. דרך כוכב מיעקב. אל: הבאים ישרש יעקב. אל. וירד מיעקב. אל: זכור אלה ליעקב. אל. חסד י"י ליעקב. אל: טובו אלהיך יעקב. אל. יורו משפטיך ליעקב. אל: כי לא נחש ביעקב. אל. לא הביט און ביעקב. אל: מי מנה עפר יעקב. אל. נשאת עון יעקב. אל: סלח נא לעון יעקב. אל. עתה לא יבוש יעקב. אל: פדה י"י את יעקב. אל. צוה ישועות יעקב. אל: קול קול יעקב. אל. רונו שמה ליעקב. אל: שוב י"י את שבות יעקב. אל. תתן אמת ליעקב. אל: אחרת:

סימן רכה

רכה.
אל אשר טוב גמלנו. וגם מגוף העלנו. הדוך צר אשר בעלנו. ואליה שלח לנו: נצור חסד לאלפים. ותן כח לעייפים. אשר ביד צר הם טרופים. וממרור האכילנו: הדוך: יגענו בעול כבד. תעינו כשה אובד. קומה צורי ואבד. האיש אשר כילנו: הדוך: יהיו אמריי לרצון. ומלטינו מלחצון. ביד צר אנחנו כצאן. אכלנו הממנו: הדוך: ענה עתר הנפוצים. צו ויהיו מקובצים. ונהיה אז שיר פוצים. ברוך אשר גאלנו: הדוך: קומם גיא המחזה. וקבץ שם עם נבזה. ויושר השיר הזה. בתוך העיר עוז לנו: הדוך: בבא צמח למלכות. עם שמונה לנסיכות. וקרבן שיי לעריכות. ושם נשמח כולנו: הדוך:

סליקו ההבדלות:

תוכן העניינים

מחזור ויטרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה