אור ברסלב
מחזור ויטרי הלכות כלה

מחזור ויטרי· רבנו שמחה מוויטרי

הלכות כלה

מסכת סופרים

סימן תקכח

תקכח.
כלה בלא ברכה אסורה לבעלה בנידה שלא טבלה. מה נידה שלא טבלה אסורה לבעלה. אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה: ומניין לברכת חתנים מן התורה. שנאמר ויברכו את רבקה. מלמד שהברכה מן התורה. ומניין שאפילו אלמנה אסורה בלא ברכה. שנאמר ויקח בעז עשרה אנשים מזקני העיר ואמרו שבו פה: כלה שנבעלה יום ראשון אסורה כל שבעה לבעלה. דברי ר' אליעזר. ר' יהושע אומר עד יום השלישי: אם היתה (נדת בית) [נדה] בבית אביה אסורה. ואם לאו מותרת: שאלו את ר' אליעזר. מהו לשתות מיד הכלה אמר להם כל השותה עם הכלה כאילו שותה בזונה. אמרו לו והלא כל בנות תלמידי חכמים יש להם דרך ארץ. אמר להם חס ושלום. כל מי שאין רוח חכמים עוברת על פיו אין בו דרך ארץ: הכריז ר' אלעזר בן עזריה בשלש מאות שופרות. ואמר כל המקבל כוס מיד כלה ושותה אין לו חלק לעולם הבא. והקורא פסוק משיר השירים ועשאו כמין זמר. והקורא פסוק אחד מן התורה שלא בזמנו מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק לפני הק'. ואומרת רבונו של עולם עשאוני בניך ככינור שמנגנין בו גוים. אמר לה הק' בתי אם כן בניי בשעה שהן שמחין מה יהיו עושין אומרה לפניו רבונו של עולם אם תלמידי חכמים הם יעסקו בתורה ובתלמוד ובמעשים טובים. ואם עמי הארץ הם יעסקו בהלכות. בשל פסח בפסח. ובשל עצרת בעצרת. ובשל חג בחג: העיד ר' שמעון בן אלעזר ואמר כל הקורא פסוק בזמנו מביא טוב לעולם. והמשגר כוס ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה. מפני שדעתו רבה עליו. ר' אומר מפני שיצרו רבה עליה: וכן בני חבורה ששגרו כוס של ברכה לאישה שלא מדעת בעלה חייבין מיתה. מפני שדעתן רבה עליהן: המרצה מעות מידו לידה בשביל להסתכל בה. אפילו גדולים מעשיו כמשה רבינו שקיבל תורה מסיני לא ינקה מדינה של גהינם. שנאמר יד ליד לא ינקה רע: הרי הוא אומר ונקרב את קרבן י"י איש אשר מצא וגו'. אצעדה, זו שירי רגל. צמיד, זו שירי יד. עגיל, זה דפוס של בית הדדים. כומז, זה דפוס של בית הרחם: לכפר על נפשותינו לפני י"י. אמר להם שמא חזרתם לקלקולכם הראשון. אמרו לא נפקד ממנו איש. א"כ כפרה זו למה. אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו. מידי הרהור לא יצאנו. מיכן אמרו כל הנוגע באצבע קטנה של אשה מעלה עליו הכת' כאילו נוגע באותו מקום. וכל המסתכל בעקבה של אשר. הוין לו בעלי מומים: חגרים, וסמיים, אילמים, חרשים. ממעי אמם מניין. ר' אליעזר אומר מפני שתבעה למצוה ואינה נתבעת. ר' יהושע אומר מפני שמספרין בשנאת חנם. ר' נחמיה אומר בעון שנאת חנם אשתו מפלת נפלים. ומריבה רבה בתוך ביתו של אדם. ובניו ובנותיו מתים כשהן קטנים. ר' נהוראי אומר כל המבייש את חבירו לסוף הוא מתבייש. ולא עוד אלא שמלאכי השרת דוחין אותו ומראים קלונו לכל באי עולם. וכל מי שיש לו בשת פנים לא במהרה הוא חוטא. שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו: א"ר יוחנן בן דהבאי ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת. ואילו הן, [חגרין מפני שהופכים את שלחנם], סומין, מפני שמסתכלין באותו מקום. אלמין מפני שנושקין באותו מקום. חרשין מפני שמספרין בשעת תשמיש. וחכמים אומרים אין הלכה כר' יוחנן בן דהבאי. אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה. שאין הדבר דומה אלא לבשר הבא מבית הטבח. אם רצה לאוכלו צלי אוכלו. במלח אוכלו. על גבי גחלים אוכלו. ועוד אין הדבר דומה אלא לדג הבא מבית הדייג אם רצה לאוכלו צלי אוכלו. כו': שאלו את אימא שלום אשתו של ר' אליעזר אחותו של ר"ג. בשעת תשמיש מהו אצליך. אמרה להם אינו מספר עמי לא בתחילת לילה ולא בסוף.... שיד. ואמרתי לו כל כך למה. ואמר לי שלא אתן דעתי באשה אחרת ונמצאו בניי באים לידי ממזירות: מיכן אמרו חכמים עשרה הם כממזירים ואינם ממזירים. ואלו הן. בני נדה, בני נידוי, בני אמה, בני שנואה, בני אנוסה, בני מפותה, בני תמורה, בני שכולה, ויש או' אף בני ישינה. והבועל ארוסתו בבית חמיו שלא בכתובתה, הויין ליה בנים ויתקים אילו בועלי נידות מכוערות. ואילו הן, בני טהורה ספק. היוצא מבית הכסא ושימש הויין ליה בנים נכפין. מפני ששד של בית הכסא נלוה עמו. כמה ישהא וישמש. עד שיעור חצי מיל: הקיז דם ושימש הויין ליה בדם בעלי ראתן. אימתי בזמן שלא טעם כלום. המשמש מיטתו שיכור סופו נעקר. שיכורים שניהם נעקרין. המשמש מעומד אחזתו חילו. מאי חילו אש של עצמות. מאי תקנתיה, יאכל קמח ביין: כל הרפואות כולן עושה אדם כשהוא שבע. וזו עושה כשהוא רעב: כל הרפואות כולן אדם עושה על גבי קרקע, וזו עושה אותה רגלו אחת על הקרקע ורגלו אחת על המיטה: כל הרפואות כולן אין אדם עושה אלא עד שלש פעמים. וזו עד שירפא: הרגיל בקצח, בל' ניילא, אינו בא לידי כאב לב. רשב"ג אומר מה הקצח הזה ..... ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. ואיזהו רבו כל שלמדו משנה ותלמוד. דברי ר' מאיי. ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו מתקיים ממנו. ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו. אם היה סומא לא יאמר לו ר' שקעה חמה. אלא אומר לו סלק תפילתך:

סימן תקכט

תקכט.
הרואה: א"ר יהושע בן לוי הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. לאחר שנים עשר חדש מברך מחייה המתים. וא"ר יהושע בן לוי, הרואה הבהקנין ממעי אמם, מברך משנה הבריות: ואם נשחת בידי אדם, מברך דיין האמת: הרואה פיל קוף וקיפוף אומר משנה את הבריות: הרואה בריות טובות ואילנות טובות. אומר ברוך שככה ברא בעולמו: ראה אוכלסין של בני אדם אומר ברוך חכם הרזים: הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחילק מכבודו ליריאיו. מלכי אומות העולם אומר ברוך שחילק מכבודו למלך בשר ודם: הרואה אילנות שהן מלובלבין ומוציאין פרחים בימי ניסן אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן כל בני אדם: הרואה קשת בענן אומר בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקיים במאמרו. ברוך אתה י"י זוכר הברית: על הזיקים ועל הזועות ועל הרעמים. אומר שכוחו וגבורתו מלא עולם: על שמועות טובות אומר הטוב והמטיב: על שמועות רעות אומר דיין האמת: הרואה בתי ע"ז בישובן אומר... ויצב גבול אלמנה.. נעקרו אומר ברוך שעקר ע"ז ממקום הזה. וכן תעקר מכל המקומות מהרה: הרואה קברי... ושממה, מתים כל יחיו רשאים בל יקומו: ויצאו וראו בפגרי האנשים וגומ': הרואה קברי ישראל אומר יחיו מתיך נבילתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל: העובר בין הקברות אומר בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכילכל אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ודן אתכם בדין. והיודע מספר כלכם הוא יגלה עשר מעיניכם. בא"י מחייה המתים: ההולך לבקר את החולה צריך שיערבנו עם חולי ישראל, כר' יוסי. ואומר המקום ירחם עליך בתוך חולי עמו ישיאל. וכשקם מחוליו אומ' בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא: התופר בגדיו כשהוא [ערום] נותן קיסם לתוך פיו מפני שקשה [לשכחה] (לשם): הנוטל ציפורניו. בשמאל, מתחיל בקמיצה ומסיים בגודל. ובימין מתחיל בגודל ומסיים בקמיצה. ולא שתים זו אחר זו משני שקשה לשכחה. ולא באמה. משני שהוא קשה לקבור בנים. ולא בזרת, משני שקשה לעניות. ולא באצבע, משני שקשה לשם רע. אלא בגודל ובקמיצה. ומי שעושה כן תשמר דעתו: ושלשה דברים נאמרו בצפורנים. גונזן צדיק. שורפם חסיד. זורקן רשע. שאם תעבור עליהן אשה עוברה תפיל: וזו אחת משמונה דברים שצריך אדם לרחוץ בהן ידיו. מי שיוצא מבית האיסורין. ומי שנוגע ברגליו. ומי שנוטל צפרניו. ומי שנועל מנעליו או חולצן. ומי שנוגע במת. ומי שמפלא את כליו. ומי שנוגע באמתו: ומי שעושה אחת מכל אילו ואינו רוחץ ידיו. אם חכם הוא תלמודו משתכח ממנו. ואם בור הוא יצא מדעתו קודם מיתתו: הרוצה להקיז דם. אומר יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שיהא לי עסק זה לרפואה לחיים ולשלום: הנכנס לבית המרחץ. כשהוא ניסוק. אומר יהי רצון מלפניך י"י אלהי ואלהי אבותי שתצילני משרפת אש ומהנזקת חמין ומן המפולת ולא תארע לי תקלה ודבר רע בנפשי. ואם יתרע דבר רע בנפשי תהא מיתתי כפרה על כל עונותיי. ותצילני מן זו ומן כיוצא בזו לעתיד לבא: יצא לשלום. אומר מודה אני לפניך י"י אלהי ואלהי אבותיי שהוצאתני משם לשלום: סליק פירקא:

תוכן העניינים

מחזור ויטרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה