אור ברסלב
מחזור ויטרי הושענות

מחזור ויטרי· רבנו שמחה מוויטרי

הושענות

הלכות לולב

סימן שפו

שפו.
הושענא למענך אלהינו. הושענא. למענך בראינו. הושענא. למענך גואלינו הושענא למענך דורשינו הושענא: למען (א) אהבת קדומים מראשון. בבריתם עם נצורי כאשון: למען (ב) גדודי תמימים בלי טפשון. בדרכם תדרוש שופכי לך לב רחשון: למען (ג) השמיעך קול מדבר אני ראשון. בויעודם תוועד מתפללים בלחשון: למען (ד) זרוע ולחי וקיבה נטל בראשון. בחסידותו תחסנינו ותשעינו כשיי נחשון: למען (ה) טוביה נקרא נביא ראשון. ביישרותו תייקרונו כמי פרת וחדקל וגיחון ופישון: למען (ו) כל נחלות חלק ראשון. (בלימודן) [בלימודו] תלהט קמינו כאלופי דישון: למען (ז) משח בשמן מלך ראשון. בנעימותו תנקמינו מאויבינו כנקם שמשון: למען (ח) סד יסוד בית ראשון. בענוותו תעשן צררינו בערוך מאתמל לעשון: למען (ט) פוקד בחכמה מכל בני אדם הראשון. בצדקתו תצמית צררינו באופל ואישון: למען (י) קירץ נביאי האשירה בנחל קישון. ברבותו תרבץ שנאינו כסיסרא בנחל קישון: למען (כ) שיוען [שיועך] ממצולה ונדדה עינו מלישון. בשפלותו תשפיל בני אדמוני יצא ראשון: למען (ל) תיקן איגרת הנקראת בכל לשון. בתומו תבשר למרום מראשון: למען (מ) חינך בית שני הנחרב ברגשון. בזריזותו תקבל אומרי' הושענא ביום הראשון: הושענא: אני והוא הושענא: פי' מע"ב שמות המפורשים (בוידוי) [באידרי] בשלח הם. ופתרונו כך שאם יושיע אותי יושיע אותו. כי גם הוא בצרה כמוני. דכת' עמו אנכי בצרה. בכל צרתם לו צר. ואם תאמר א"כ יאמר אלי והוא יושיע. תריץ. מעין שאנו אומרי' בשאר מקומות המוציא לחם אשר הוצאת היה צריך לומ'. אלא כך פתרונו. ב"א י"י. משום שנ' שיויתי י"י לנגדי תמיד. שאומרי' אנו כל שעה כאילו הוא מצוי לנגדינו. ולכך אנו אומרי' המוציא שאין אנו יודעין היכן הוא. כמו שאנו אומ' בקדושה ברוך כבוד י"י ממקומו: ממקום שהוא. ולכך כשאנו אומרי' אני והוא שמזכירין אותו. אומרי' אנו הושיעה נא. שאנו מדברין אליו: כ"מ:

סימן שפז

שפז.
ליום ראשון של חול המועד יאמר:

למענך אל אחד ואין שני. היום תברך עמך בשמאלי ובימיני: למען (א) גבר הנקרא אב המוני. היום תדשן פתי ושמני וייני: למען (ג) הורצה לשיי ונימול לשמיני. היום תוציא לאור משפטי ודיני: למען (ג) זך הנבחר וסבל כמה עוני. היום תחסן ותושיע את עם עני: למען (ד) טוביה בכל בית נאמני. היום תיימן לעמך מליץ רחמני: למען (ה) כיפר עם שפתיו כשני. היום תלבין כתמי אודם שני: למען (ו) מנחיל לעמך ארץ הכנעני. היום תנעים עם קראתו פרי בטני: למען (ז) סח ביישרותו ענו בי הנני. היום תעש כנמתה אעשה למעני: למען (ח) פקיד אדמוני והוא תחכמוני. היום תצמית שפתי אודם מלשני: למען (ט) קיהל בזה חג סוכות שושני. היום תירש ותחיש לאמר לצפון תני: למען (י) שיוע עניני י"י עניני. היום תשעה עם ותאמר הנני הנני: למען (כ) חינך כהוטל בים מאני. היום תיפן בבריתך וברית אל תניא: למען (ל) חבוש בכבל ועתיד להבהיק אישוני. היום תתיר לגאול מוסיפים ביום השני: הושענא: אני והוא הושיעה נא:

סימן שפח

שפח.
ליום שני של חול המועד:

אנא אזון שוועת מייחלים. באי עדיך ואומרים מי כמוך באילים: גודלך בנ יתקדש אל אלים. דלות מעשינו אל תחפש בפלילים: הלא לך ייחלנו ולא לאלילים. ובשמך חסינו ולא בפסילים: זכור צדקת אב מאס אלילים. חש ונדר ובטח בך אל אלים: טובך עבורו תחתום לעוללים. יה אל תשימנו כזנוחים וגעולים: כבוש מנו כעס ואל תחרה ברעולים. למענך עשה ולך נהלל בהילולים: מאד נדכינו ונחשבנו כדלים. נא צפה לעודדינו ודלינו מדלדולים: סרעף אונסים אל תשור אל אלים. עון סלח נא והתם תרעילים: פרים נשלמה שפתינו בפילולים. צועקים שעה נא והעלה חובש ותעלים: קוראים היום ותחן מפילים. רם תזכרם בספר חיים כלולים: שוועתינו סכות ממעון תלולים. תעשה למענך ותחון בני אילים: הושענא והושיעה נא. אני והוא הושיעה נא:

סימן שפט

שפט
ליום שלישי של חול המועד יאמר:

אהל שכנת באדם. בחורה תתה לבני אדם: גוי הנקרא צאן אדם. דתך חקת בויעודם: היום ישוררוך בעבדם. והם מבשר ודם: זכות תמציא בעדם. חקוק בכסאך צורת אדם: טובות תגזור בעדם. ישועה תחיש לנינם ולנכדם: כלה צריהם להכחידם. לאין יחשבו נגדם: מייחדיך בכל מאודם. נוראות חיש לעודדם: סובבי מזבח וערבה בידם. ערוב פילולם ושיר תודם: פדות תשלח לקרואי צאן אדם. צמח תצמח בעדם. קוראיך במשאת אדם. רחשם שעה כשיי תמידם: שוחריך רצה בזכות אדם. תחון ותחיש נסיכי אדם: הושענא:

סימן שצ

שצ.
ליום רביעי של חול המועד:

אום בלי קשר אסורה. בכבלי אהבתך היא סגורה: גנון בעדה להאירה. דוד במסגירה דרוך פורה: הלא על חנם מכורה. ועל דתך הרוגהן סגורה: זכור אדיריה וחיש להתירה. חדש תארה כחמה ברה: טרם בלאומים תעש גמירה. יה פקח עין להאירה: כי מתייחסת בשם יוצרה. לבד היא תמיד מאירה: מכת עמים בלתי סרה. נובלת וצפר עורה: סובלת וסומכת בשם יוצרה. עבורה תשבי תשלח לבשרה: פניה לאטה והיא קדורה. צופה ומחכה ליום אורה: קולה נאלמה והיא צרורה. ראה רחשה והין עתירה: שלח בגוזזיה אף ועברה. תחיש יום ישע להאירה: הושענא: לאחר הושענא אומ':

סימן שצא

שצא.
כהושעתה אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושענא: כהושעתה גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושענא: כהושעתה המוני צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושענא: כהושעתה זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבירים. כן הושענא: כהושעתה טבועים בין גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושענא: כהושעתה כנה משוררת ויושע. לגוחה מצויינת ויוושע. כן הושענא: כהושעתה מאמר והוצאתי אתכם. נקוב כהוצאתי אתכם. כן הושענא: כהושעתה סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושענא: כהושעתה פלאי ארון כהופשע. ציער פלשת בחרון ונושע. כן הושענא: כהושעתה קהילות בבלה כשילחתה. רחום למענם שלחתה. כן הושענא: כהושעתה שבות אהלי יעקב. תשיב ותשוב שבות שבטי יעקב. והושיעה נא: אני והוא הושיעה נא:

סימן שצב

שצב.
אחרת:

בהושעתה אב המון השליך עליך יהב. בעדן רדתה ומלטתו בלהב. כן הושענא: כהושעתה גזעו מסר יחידתו לשלח. דברתה להורו ידך אל תשלח: כן הושענא: כהושעתה הנאבק עם קדיש ועיר. ומלכותו מסוטם שעיר. כן הושענא: כהושעתה זרעו בבואם על העיר לבטח. חירדת עויינימו בנוסעם והלכו לבטח: כן הושענה: כהושעתה טהורים ממפריכימו במלבן. ירדו במצולות כמו אבן: כן הושענא: כהושעתה כליל כנתעלמה בגמי צורתו. לויתו אל חיק הורתו. כן הושענא: כהושעתה מוצנף בד כנתעבר. נאמן חל בעדו ונתגבר. כן הושענא: כהושעתה סוגר ביד ישבי בנוב הגתי. עזרו אבישי ויך את הפלשתי. כן הושענא: כהושעתה פקיד כנד שבע ממעונו. ציפית לישעו ושובבתו למעונו. כן הושענא: כהושעתה קיצב פר ושעיתו למעלה. רישפתו האש וגם המים אשר בתעלה. כן הושענא: כהושעתה שיוועך כי מת הילד. תשב רוחו אליו ויחם בשר הילד: כן הושענא: כהושעתה שומרי מצות וחוכי ישועות. האל לנו למושעות. כן הושענא: אני והוא:

סימן שצג

שצג.
הושענא לשבת:

אמוני ארץ אמונתך שוחחים. אומץ אלהותך בפלץ פוצחים: בך סיברם ישימון ועליך בוטחים. ביום מרגוע ברצונך נחים: גבול אלפים גובלים להתחים. גיחוץ מחליפים. ממדי מלתחים: דליקת נר כדת מצחצחים. די תענוגם יכינו להלחים: הן על מזג גודלך משבחים. הם עליו מבדילין לנוגוהי אחים: ונוהגים אט מפסוע ארחים. וחושבים מרוץ ומדילוג מנצחים: זימון משלשים על שלשה ארוחים. זמר שיר שבת לך משבחים: חצירות מערבים להוציא מפתחים. חדים אלי גיל ואינימו טופחים: טועמים להסיר כל מיני מרזחים. טומנין במגרע מהוסיף רתחים: יקוד אור הנגחל עוד מהפחים. ימנעו מילת חול וניבי שיחים: כביר כח הנוטה מתוחים. כוננם עקב זאת במשכנות מבטחים: לימדתם בטובך אל חונן ומרחים. לעשות סוכה בגרש ירחים: מופתי קדם להזכיר בשבחים. מעללי יה מהיות נשכחים: נועדה לשבת בה כל האזרחים. נובבים בתוכה חניון נכוחים: סוד סלסלי טעמי לקחים. סודרים שלש דפנות מרווחים: עלי דלעת וכל מיני צמחים. עשות תחתם במחובר אמרו להנחים: פורסין בה קרמים סדינין ומטפחים. פרי עץ ושקדים רימונים ותפוחים: צילתה כגרע מחמתה אינן מטפחים. צורתה מגביהין עד עשרה טפחים: קדוש מקרה עליות מרווחים. קודרים משגיב ומרפא מזיחים: רצה שוועתינו כעולות מיחים. רעה בשבטך נוגים ונידחים: שובה לנוה צדק אגפיים ומבריחים. שעריו תכונן באבני אקדחים: תעמיד אלי שיר ניני הקרחים. תכין על דוכנם נתחי נתחים: מקטירי קטרת רוקח מרקחים. מכהני בקדש באבני פיתוחים: נפלאות תפליא והיינו שמיחים. ניני אזרחים יעטו שבחים: חרס מבוא ומאסוף סהרת תפוחים. חובש להעלות ללהקת אנוחים: משושם יגלה נגד כל נפוחים. ממלכתם לא תכלה לנצח נצחים: הושענא:

סימן שצד

שצד.
כהושעתה יהודה ואפרים. מיד מצרים. מבלי שירים: קול נוגש נשבת. צינוק ואזיקים. עלובים וניזקים. ובשמך מחזיקים. יודעי ברית שבת. כן הושענא: אני והו: כהושעתה חרידי שגב. מכף מלך נגב. ויעגיב עגב: הבן את הבת. פגועי מלחמה. (א) ורבה משטמה. יטור נפיש וקדמה. גומרי הילכות שבת. כן הושענא: אני והו: כהושעתה המוני יורם. מיד מלך ארם. ותמלא ותרם: האיפה ובת. קו קו ומבוסה. (ב) גוי אשר בך חסה. ישירו במשא. דברי שיר שבת. כן הושענא: אני והו: כהושעתה טרודי מצור. מכף מלך (ג) חצור. אכן לא למעצור: במלחמת לבת. נדודים בבל פיאות. לאלפים ולמאות. לבד להם יאות. לקרוא עונג לשבת: כן הושענא: אני והו: כהושעתה חבל חלק. מיד מדין ועמלק. (ד) ותדליק דלק: אבל (ה) מחולת על טבת. דברך אוינו. לשמך קוינו. דעת חיוינו. קרא מקרא חדש ושבת. כן הושענא: אני והו: הושיעה נא:

סימן שצה

שצה.
ליום חמשי של חול המועד הוא יום הושענא רבא:

למען אדם אשר בכף נוצר. בוטחיך תענה ממיצר: למען גדלתו וחן בעיניך מצא. דרוש לטובה יפה כתרצה: למען השבטים נולדו בארם נהרים. ואפילתו תזריח כצהרים: למען זכתה ובעבורה ניתן באר מים. חיש לחיותינו מיומים: למען טבח מדנים ובני קדם. יום זה חון עם לך מקדם: למען כאחד דן שבטים. לא חפר בריתך מפליטים: למען מלח השליך לרפאות המים. נא תאזין לתחנון מחנני עלי מים: למען שיכל ובי"י אלהי ישר' דבק. עזור עם בך נדבק: למען פילל והפיל תחינה בגולה. צבאותיך תוציא לאורה וצהלה: למען קנאו לשמך ונוצלו מכבשן. רחם עמוסיך ער ולא יישן: למען שלשה התנבאו בפרק אחד. תושיע אומרים י"י אחד: הושענא:

סימן שצו

שצו.
למען אב נצטוה על דם ברית. היום ברחמיך שים לנו שארית: למען גבר הנעקד כשה. היום דורשיך תרחם מחסה: למען הנפגע במקום ולן שם. היום וותיקים תנקה מכל אשם: למען זך ונאמן בכל בית. היום חון וברך עמך בשדה ובבית: למען טוב שמן אחיו יצק על ראשו. היום מעמך תשמע רחשו: למען כהונת ברית עולם ניתנה לו במתנתו. היום לטובה נתבשר בבשורתו: למען משרת מלא רוח חכמה. היום נאק תאזין מאני חומה: למען סיבב בית אל והגלגל והמצפה. היום עבורו למכתינו רפא: למען פיהו תמיד בתהילות. היום צקון תקבל ממקהילות: למען ידידיה ובית לשמך בנה. היום רם תמלא לשונינו רינה: למען שוע על המים. תענינו אתה מן השמים: הושענא.

סימן שצז

שצז.
אלהי אברהם מאויבי עז. הושענא: בוחן לבות מבוא בדמים. הושענא: גאון יעקב. מגוי לא חסיד. הושענא: דובר צדק. מדור באהלי רשע. הושענא: הודך והדרך. מהררי נמרים. הושענא: ופחד יצחק מושיע לישרי לב. הושענא: זה זכרי. מזרם וממטר. הושענא: חנון ורחום. מחשך וצלמות. הושענא: טוב ומטיב. מטיט ורפש. הושענא: יושב מרום. מיד שאול סלה. הושענא: כך תהילתך. מכל אורח רע. הושענא: נאור אתה. מן גערתך. הושענא: סתרי ומגיני. משפת שקר. הושענא: עוז ישועתי. מעוצר רעה ויגון. הושענא: פחד יהודה. מפח יוקשים. הושענא: צור לבבי. מצור ירושלם. הושענא: קדוש ישר'. מקול רעמיך. הושענא: רם ונישא. מרשע חרבך. הושענא: שופט צדק. משערי מות. הושענא: תהילתך תמיד. מתגרת ידך. הושענא: יריאי שמך. מיד בני נכר. הושענא: צדקות אהב. מצרי ומאוייבי. הושענא: חכם לב. מחרון אפך. הושענא: קרוב לקוראיו. מקוצר רוח. הושענא: הושענא:

סימן שצח

שצח.
למען (א) אב הנוסה בעשרה. היום אמץ וחזק אהובה ובחורה: למען (ב) בך נושע והורצה באמרה. היום ברחמיך ברך כחמה ברה: למען (ג) גביר באונו לאלהים שרה. היום גבר מייחליך בכל לב לבשרה: למען (ד) דגר בר ואבות ובנים הברה. היום דרוש ודאול מכורי בלא מחירה: למען (ה) הוקם על לקחת (ו) שפרה. היום הוגים מסברם אל תחפירה: למען (ז) וותיק. ובגללו הוענן לסתרה. היום וולדיו המציא ישע וסברה: למען (ח) זר מאחיו ובעדו נגף הועצרה. היום זרעו אחריו בריתו ינצורה: למען (ט) חרב שנונה השיב לתערה. היום חקקינו לחיים ומעפר לנערה: למען (י) טוב ישיש ועליך למות הוגרה. היום טרם נקרא תענה לעינה כמים נגרה: למען (כ) יקיר הוכן לעדות ואתה העדת בו לבוררה. היום ידעינו לכת חופש. למען (ל) כבל הכביר בכל עוז לכרכרה. היום כגודל זרועך הותר לך עין מסקרה: למען (מ) לשמך הוסיף שבע על שבע בזבח וקטרה. היום לריוח מים תנינו וממך לשלום נפטרה: למען (נ) מוגהר ארצה עד שבע ובשביעית נקרא. היום מוסרינו תנתק כי שמך נקרא: למען (ס) נוצר בריתו ומשם עלה לגבורה. היום נא כנס אל נא שמע מנו עתירה: למען (ע) סיתת וכיתת נחש נחשת ואשירה. היום שגבינו לשורר כאז ישיר משה ובני ישר' שירה: למען (פ) עצים שנים לאחדים חברה. היום עולמך לשכם אחד חברה: למען (צ) פקוח עינים נברא להוציא ממסגר אסירה. היום פנינו אל יחוורו ממצוא עזרה: למען (ק) צלם תיעבו כהוסמנו פסנתירין וכל זני זמרה. היום צקון לחש תשקיף מדמתה לתמרה: למען (ר) קרוי יהודי על שם שכפר בעבודה זרה. היום שאילתינו תמלא ביום י"י הגדול והנורא:

סימן שצט

שצט.
אמר ישר'. מאנשי דמים. הושענא: בוחן לבות. מבור שאון. הושענא: גדול העצה. מגערת פניך. הושענא: דורש דמים. מדבר הוות. הושענא: היודע ועד. מהמון רשעים. הושענא: ואתה קדוש. מודיעים לחדשים. הושענא: זה זכרך. מזאיבי ערב. הושענא: חסין יה. מחרב נפשי. הושענא: טוב וישר. מטיט היון. הושענא: יושב קדם. מיורדי בור. הושענא: כונן שמים. מכף מעוול. הושענא: לך זרוע. מלשון רמייה. הושענא: מעוז לדל. ממעונות אריות. הושענא: נאור אתה. מן בלהות. הושע נא: סלעי ומצודתי. מסוד מריעים. הושענא: עליון ונורא. מעוצר ומשפט. הושענא: פועל ישועות. מפחד אויב. הושענא: צדיק וישר. מצרה נפשי. הושענא: קדוש יעקב. מקטב ישוד. הושענא: רב ומושיע. מריבי עם. הושענא: שומר ישר'. משחת בלי נרד. הושענא: תולה ארץ. מתוך ומחמס. הושענא: ירוע כבירים. מיד רשע. הושענא: צח אדום. מצר תצרני. הושענא: חנון ורחום. מחץ יעוף. הושענא. קורא הדורות. מקרני ראימים. הושענא: הושענא:

סימן ת

ת.
למענך אל עוטה אורות. הושענא: למען (א) בלול תבל תחילת ראש עפרות. הושענא: למען (ב) גבר צדיק ותמים בדורות. הושענא: למען (ג) דורשי מצות וחוקים ותורות. הושענא: למען (ד) הועקד ובכוהו אלאלים במרורות. הושענא: למען (ה) ולד זריז לקבל ברכות כהולבש בעורו'. הושענא: למען (ו) זכירת עקרות כשהן סכורות. הושענא: למען (ז) חביבים חשו כמנהג הורים להורות. הושענא: למען טעמו נעשה ונשמע וכוללו בעטרות. הושענא: למען ישר משרת בבגדי תפארות. הושענא: למען כהן קינא באזהרות ושיכך עברות. הושענא: למען לסבוב מסגרת צוה ולהריע בשופרות. הושענא: למען מדי שנה בשנה סיבב עיירות. הושענא: למען נות בית יסד ופץ זמירות ושירות. הושענא: למען סבר בית בנה וצג קירות. הושענא: למען ען עניני ושחט נביאי האשירות. הושענא: למען פקיד החיה בן השונמית. והמת מקברות. הושענא: למען צדיק כלכל המשים איש במערות. הושענא: למען קראך ממעי הדגה ועניתו בצרה. הושענא: למען ריעים שלשה נגרפו במדורות. הושענא: למען שלם ניצל מאריות בוערות. הושענא: למען שלמו הפורים וכתבו בכל אגרות. הושענא: למען תורה כתב חסירות ויתירות. הושענא: למען תיקן עשרים וארבעה משמרות. הושענא: למען תאזין לחשם ותאמר קבלתי עתירות. הושענא: הושענא:

סימן תא

תא.
למען (א) אסף להחיות שבעה ושבעה. ברכתך יבורכו יושבי בסוכה שבעה: למען (ב) גלילות פלשת הציב לעדה שבעה. דרוש לטובה סופרי שבועות שבעה: למען (ג) הואיל ברחמתים שבעה. וותר חסדך נותני חלק לשבעה: למען (ד) זן בשביעה שוד וכפן (ה) שבעה. חוננה שומרי ימי מצה שבעה: למען (ו) טרח ושימש ימי מילואים שבעה. ישישו בך מהלליך שבעה: למען (ז) כהן העלה בקודש נרות שבעה. לשמך הגן במוצקות שבעה: למען (ח) משרת הסב בית האלי שבעה. נהל בעזך נוחלי גוים שבעה: למען (ט) סוככים עשה לכותרות לאחת שבעה. ערבה משעשעים חצבה עמודיה שבעה: למען (י) פץ לנערו שוב פעמים שבעה. צדקה תצמיח נסו דרכים שבעה: למען (כ) קדוש (ל) זורר על הנער פעמים שבעה. רבבותייך תדריך בנעל נחלים שבעה: למען (מ) שבות שלם ניבא לשבועים שבעה. תפילנה בנחלה כאז לחלקים שבעה: למען (נ) יקרתו להוציא אבן עינים שבעה. אובדות בקש בראשם שבעה: למען (ס) חמדת אהבה בני אליהו עיני שבעה. קבל תחינת כובבי שבעה: הושענא: אני והוא הושיעה נא:

סימן תב

תב.
כהושעתה ישע לזכרון. מליאי יגון ושברון. ביד משה ואהרן: אזי פדות הוחל. צפור אין לה קן. הר שמם ומתרוקן. המון נער וזקן. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא: כהושעתה חלוץ גינון. מברק חץ שנון. על ידי בן נון: יהודה חלקו ניחל. קבועי מלחמה. ורבת משטימה. יטור נפיש וקדמה. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא: כהושעתה הומי לב. מכף כושן עולב. על ידי (א) אחי כלב: והשיעבוד נמחל. קדורנית הולכים. בלחץ המלכים. חוות ופלכים. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא: כהושעתה טמוני מסגירה. מבכי עין נגרה. על ידי בן גרא: ומואב נתחלחל. נפוצות יהודה. פתרוס כוש ולודה. לתורה ולתעורה. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא: כהושעתה חבל ננעים. מבוז ורבת עם. על ידי בן אבינועם. ויצד ציד כשחל. גרי משך וקדר. עלי גזית גדר. בקולות ובהדר. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא: כהושעתה דגל נבאש. אשר אמר נואש. על ידי גדעון בן יואש. ותיקוד אש ותגחל. להוטים תוך לבאים. מובאים (ב) סבאים. רדופים כצבאים. לוקחי ערבי נחל. כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

סימן תג

תג.
אנא אל נא הושענא והושיעה נא:

אל נא תעינו כשה אובד. שמינו משמך אל תאבד. והושיעה נא. אל נא רעה צאן הריגה. קצופה ועליך הרוגה. הושענא והושיעה נא: אל נא צאנך וצאן מרעיתיך. פעולתך ורעייתך: הושענא והושיעה נא: אל נא עניי הצאן. שיחם ענה בעת רצון. הושענא והושיעה נא: אל נא נושאי לך עינים. ממעייני הישועה ישאבון מים. הושענא והושיעה נא: אל נא למנסכי לך מים. כל צריהם יהיו כאין. הושענא והושיעה נא: אל נא יעלו לציון מושיעים. טפולים ובך נושעים. הושענא והושיעה נא: אל נא חמוץ בגדים. זעום לנער בוגדים. הושענא והושיעה נא: אל נא וזכור תזכור. המכורים בלתך וכור. הושענא והושיעה נא: אל נא דורשיך בענפי ערבות. גיעיים שעה מערבות: הושענא והושיעה נא: אל נא ברך בעיטור שנה. אומרי בפילולם שעה נא. הושענא והושיעה נא:

סימן תד

תד.
אנא אל נא הושענא והושיעה נא אבינו אתה:

למען (א) תמים בדורותיו. הנמלט ברוב צדקותיו. מוצל משטף בבוא מבול מים לאום אני חומה. הושענא והושיעה נא אבינו אתה: למען (ב) שלם בכל מעשים. המנוסה בעשרה ניסים. כשר מלאכים נם יוקח נא מעט מים. לברה כחמה. הושענא והושיעה נא אבינו אתה: למען (ג) רך ויחיד נחנט למאה. צעק איה השה לעולה. בשרוהו עבדיו מצאנו מים. לגולה וסורה. הושענא: למען (ד) קידם שאת ברכה. הנשטם ולשמך חיכה. לייחם במקלות בשקתות המים. לדמתה לתמר. הושענא: למען (ה) צדק היות לך לכהן. כחתן פאר יכהן. מנוסה במסה תריבהו על מי מריבת מים. לההר הטוב. הושענא: למען (ו) פואר היות גביר לאחיו. יהודה אשר גבר באחיו. מספר רובע מדליו יזל מים. ולא לנו כי אם למענך. הושענא: למען (ז) עניו מכל ונאמן. אשר בצדקו כלכל המן. משוך לגאול ומשוי ממים. לזאת הנשקפה. הושענא: למען (ח) שמחו כמלאכי מרומים. הלובש אורים ותומים. מצווה להביא לבית קדשי הקדשים דם ושמן ברחיצת מים. לחולת אהבה. הושענא: למען (ט) נביאה מחולת מחנים. לתמיהי לב הושמה עינים. לרגלה רצת ועלת וירדה באר מים. לטובו אהליו. הושענא: למען (י) משרת לא מש מאהל. ורוח חכמה עליו איהל. בעוברו בירדן נכרתו המים. ליונה תמה. הושענא: למען (כ) לימד לטובה אות. זעק איה נפלאות. מיץ טל מגיזה מלא הספל מים. לכלת לבנון. הושענא: למען (ל) כלולים עשות מלחמתך. אשר בידם תתה תשועתך. צרופי מניין בלוקקם בידם מים ללא בגדו בך. הושענא: למען (מ) יחיד צוררים דש. אשר לנזיר מרחם הוקדש. וממכתש לחי הבקעת לו מים. למען שמך. הושענא: למען (נ) טוב הולך וגדל. מקשיות לב עדה חדל. בשוב עם מחטוא. צוה לשאוב מים. לנאוה בירושלם. הושענא: למען (ס) חיך מכרכר בשיר. המלמד תורה בכל כלי שיר. מנסך לפניו כתאיו שתות מים. לסגולה מעמים. הושענא: למען (ע) זך עלה בסערה. המקנא ומשכך עברה. לפילולו ירדה אש ואכלה עצים ואבנים. ועפר וליחכה מים. לעיניה בריכות. הושענא: למען (פ) ומשרת באמת לבדו. ופי שנים ברוחו נאצל בו כנגן המנגן נתמלאו הגבים מים. לפצו מי כמוך. הושענא והושיעה נא אבינו אתה: למען (צ) הרהר עשות רצונך. המכריז תשובה לצאנך. בבא מחרף סתם מעיינות מים. לציון מכלול יופי. הושענא: למען (ק) דורשיך בתוך הגולה. וסודך למו נגלה. בלי להתגאל דרשו זרעונים ומים. לקוראיך בצרה. הושענא: (ר) (ספיר) [סופר] מהיר מפלש אמונה. מחכם אמרים ברחבה ממים. לרבתי עם הושענא: למען באי היום בכל לב. שופכי לך כמים לב. שואלים ממך מטרות עז מים. לשחורה ונאוה. הושענא: למען אוסרי יגדל שמך. והם נחלתך ועמך. צמאים לישעך בארץ עייפה למים. לתרתה למו מנוחה. הושענא והושיעה נא אבינו אתה:

סימן תה

תה.
הושענא אל נא. אנא הושיעה נא. והושענא והושיעה נא והצליחה נא:

תענה אמונים. שופכים לך לב כמים. והושיעה נא: למען באי באש ובמים. גזר ונם יקח נא מעט מים. והצליחה נא: תענה דגלים גזו גזרי מים. והושיעה נא: למען הנעקד בשער השמים. ושב וחפר בארות המים. והצליחה נא: תענה זכים חונים עלי מים. והושיעה נא. למק חלק מפצל מקלות בשקתות המים. טען וגל אבן מבאר מים והצליחה נא: תענה ידידים נוחלי [דת] משולת מים. והושיעה נא: למען (כר) [כרו] במשענותם מים. להכין לצאצאימו מים והצליחה נא: תענה מחננים בישימון עלי מים. והושיעה נא: למען נאמן בית מספיק מים. סלע הכה (מזובו) [ויזובו] מים. והצליחה נא: תענה (עולים) [עונין] עלי באר מים. והושיעה נא: למען פקיד במי מריבת מים. צמאים להשקותם מים. והצליחה נא: תענה קדושים מנסכי לך מים. והושיעה נא: למען ראש משוררים. (תאץ) [כתאב] שתות מים. שח חלילה ויסך לך מים והצליחה נא: תענה שואלים בריבוע אשלי מים. והושיעה נא: למען תל תלפיות מוצא מים. תפתח ארץ ותרעיף מים. והצליחה נא:

סימן תו

תו.
הושיענו אל מעוזינו. כי לך עינינו ולכה לישועתינו: אנא רחום אל תפן ברשעינו. בינה הגיגינו ושעינו ולכה לישועתינו: גואל חזק שמחת גילינו. דגול בשמך הדגילנו. ולכה לישועתינו: האר פניך וניוושעה. ועמך בשמך הושיעה. ולכה לישועתינו: זכור רחמיך י"י וחסדיך. חשוב נא מפעלות חסידיך. ולכה: טבח להורגים כמו צאן נחשבנו. ישועתה אין קשבנו. ולכה: כרוב רחמיך פנה אלינו. לבלתי כרוע מעללינו. ולכה: שמחינו בישועתך כמו קוינו. עזרינו תקותינו ומקוינו. ולכה: פועל ישועות הושיענו. צלול במצלול כל פשעינו. ולכה: קץ יום נקם חיש לגאלינו. רחום מתהומות תעלינו. ולכה: שובינו אלהי ישענו. תשוב ברחמים להושיענו ולכה:

סימן תז

תז.
אנא. אזון תאיבי ישעך. בערבי נחל לשעשעך. והושיעה נא: אנא גאול כנת נטעך. דרוך פורה בטאטאך. והושיעה נא: אנא הבט לברית טיבעך. ומחשכי ארץ בהטביעך. והושיעה נא: אנא זכור לנו אב יידעך. חסדך לנו בהודיעך. והושיעה נא: אנא טהורי לב בהפליאך. יוודע כי הוא פלאך. והושיעה נא: אנא כביר כח תן ישעך. לנו בהשפיעך. והושיעה נא: אנא מלא משאלות עם משמעך. נעקד בהר מור בשוועך. והושיעה נא: אנא סגב אשילי נטעך. עריצים בהניעך. והושיעה נא: אנא פתח אוצרות ריבועך. צייה בהרביעך. והושיעה נא: אנא קוראיך בשמעך. רעם בטוב מרעך. והושיעה נא: אנא שעריך תעל ממשואיך. תל תלפיות בהודיעך. והושיעה נא:

סימן תח

תח.
אנא אנקת אסירי הבן. בחירת מטה בני ראובן. והושיעה נא: אנא גנון והצל ושעון. דגל מטה בני שמעון. והצליחה נא: אנא יהא לבן מצודה. וועד מטה בני יהודה. והושיעה נא: אנא זרים ישלחו כר. חבל מטה בני יששכר. והצליחה נא: אנא טהר מקום ללון. יסוד מטה בני זבולון והושיעה נא: אנא כלה בוגד בגד. להלה מטה בני גד. והצליחה נא: אנא משוך חסדך לשיריים. נדודים מטה בני אפרים. והושיעה נא: אנא סגולתך אל תנשה. עוררה מטה בני מנשה. והצליחה נא: אנא פשט שמאל וימין. צבאות בני בנימן. והושיעה נא: אנא קרית שבא ודדן. רדה מטה בני דן. והצליחה נא: אנא שפתי תפתח לי. תחינת בני נפתלי. והושיעה נא: אנא יצב חבלי בכושר. קבוצת מטה בני אשר. והצליחה נא:

סימן תט

תט.
קול מבשר מבשר ואומר: אומץ ישעך בא. קול דודי הנה בא מבשר ואומר: בא מרבבות כתים. לעמוד בהר הזיתים: מ"ו: גשתי בשופר לתקע. תחתיו ההר יבקע. מ"ו: דפק והציץ וזרח. ומש חצי ההר ממזרח. מ"ו: הקים מילול נואמו. וכל קדושים עמו. מ"ו. ולכל באי עולם. בת קול תשמיע בעולם. מ"ו: זרע עמוסי רחמו. נולד כילוד ממעי אמו. מ"ו: חבלה וילדה מי זאת. מי שמע כזאת. מ"ו: טהור פעל כל אלה. מי ראה כאלה. מ"ו: ישע וזמן הוחד. היחל ארץ ביום אחד. מ"ו: כביר רום ותחת. אם יולד גוי פעם אחת. מ"ו: לעת יגאל נאור. לעת ערב יהיה אור. מ"ו: מושיעים יעלו להר ציון. כי פקד י"י את ציון. מ"ו: נשמע בכל גבולך. הרחיבי מקום אהלך. מ"ו: שימי עד דמשק משכנותייך. הביאי בנייך ובנותייך. מ"ו: עלזי חבצלת השרון. כי קמו ישיני חברון. מ"ו: ופנו אלי והוושעו. היום אם בקולו תשמעו. מ"ו: צמח איש צמח שמו. הוא דוד בעצמו. מ"ו: קומו כפושי עפר. הקיצו ורננו שוכני עפר. מ"ו: רומו עם במלכו. מגדול ישועות מלכו: מ"ו: שם עדינה להאביד. ועושה חסד למשיחו לדוד. מ"ו: תנה תשועה לעם עולם. לדוד ולזרעו עד עולם. מ"ו: קול מבשר מבשר ואומר:

סימן תי

תי.
לשמחת תורה. קודם שיוציאו ספר תורה:

אתה הראיתה לדעת. כי י"י הוא אלהים אין אין עוד מלבדו: אין כמוך באלהים י"י ואין כמעשיך: לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו: ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצינו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהילתך: יהי י"י אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו: מי כמוכה באלים י"י מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא: י"י מלך י"י מלך י"י ימלוך לעולם ועד: י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום: יהי נא אמרינו לרצון לפני אדון כל: שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד: ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה י"י ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך: קומה י"י למנוחתיך אתה וארון עוזיך: בהניך ילבשו צדק וחסידיך רנן ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד י"י עיזוז וגיבור י"י גיבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד י"י צבאות הוא מלך הכבוד סלה: פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: כי מציון תצא תורה ודבר י"י מירושלם: ומוציאין ספרי תורות מן הארון ובעוד שאוחזין ס"ת יאמר שליח ציבור בקול רם:

סימן תיא

תיא.
אוהבי י"י ורע עבדיו. ספרו שבח מעבדיו. גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו: מושל בגבורה. יקבץ שה פזורה. יביאנו לבית הבחירה. מקדש י"י כוננו ידיו: השב ישיב לקדמתו. הררי קודש ויסודתו. כמו זכר לעולם בריתו. וינחם כרוב חסדיו: הכן מזבח ומנורה. וישימו באפך קטורה: כליל ומנורה טהורה. בהקבץ עמים יחדיו: חזון משיחך הקם כניבא. אלהים יבנה ערי חרבה. ואוהבי שמו ישכנו בה. וינחלוה זרע עבדיו: גדלו: אחר:

סימן תיב

תיב.
ידיד אל עדת לאומו. שבחוהו בעולמו. גדלו לי"י אתי ונרוממה יחדיו שמו: שוכן בשמי מרומו. ימהר ויחיש לעמו. בן דוד להקימו. ובן יוסף להרימו ולהרים קרנימו: בכל קצוי הדומו יביאם לבית אולמו. כהבטיח תמימו. יקים דבר נאומו. על אדום ישליך זעמו: ונבנתה עיר על תילה. והיתה דרך מסילה. אל עיר מקומו לה. יבואהו לבית התפילה. ויהי אלהיו עמו: אל אדיר וקדש ועיר. תורתו נתן לצפיר. מסיני בא והעיר. וגם זרח משעיר. והופיע מהר למו: לך עמד שיר יחדשו. ולשמך יקדישו. בני נכר ירחשו ויכלמו ויבושו. ויאדרוך עמו בפימו: ואחר כך יאמר:

סימן תיג

תיג.
גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו: רוממו י"י אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש י"י אלהינו: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קיוינו לו ויושיענו זה י"י קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: אנא י"י הושיעה נא. אנא י"י הצליחה נא. אנא י"י ענינו ביום קראינו: ופוסע מעט מעט באלפא ביתא:

סימן תיד

תיד.
אל אלהי הרוחות הושיעה נא. בוחן לבות הצליחה נא. גואל חזק ענינו ביום קוראינו: דובר צדק הושיעה נא. הדור בלבושו הצליחה נא. וזוכר נשכחות ענינו ביום קוראינו: זך וישר הושיעה נא. חנון ורחום הצליחה נא. טוב ומטיב ענינו ביום קוראינו: יושב מרום הושיעה נא. כביר כח הצליחה נא. לבש נאות ענינו ביום קוראינו: מלך מלכים הושיעה נא. נורא ונשגב הצליחה נא. סומך ועוזר ענינו ביום קוראינו: עיזוז וגיבור הושיעה נא. פודה ומציל הצליחה נא. צדיק ומצדיק ענינו ביום קוראינו: קורא הדורות הושיעה נא. רוכב ערבות הצליחה נא: שועה תחינות. תומך תמימים ענינו ביום קוראינו: עלה למגדל אומ' על הכל: לאחר שקראו כולם אומ' החזן למסיים את התורה רשות זה:

סימן תטו

תטו.
מרשות האל הגדול הגבור והנורא. ומרשות מפנינים ומפז יקרה. ומרשות סנהדרי גדולה קדושה ובחירה. ומרשות ראשי ישיבות ואלופי התורה. ומרשות זקנים ונערים יושבי השורה. אפתח פי בשירה וזמרה להודות ולהלל לדר בנהורה. שהחיינו וקיימנו ביראתו התורה. המשמחת לב ועינים מאירה. הנותנת חיים ועושר וכבוד ותפארה. לאוהביה ולשומריה בציווי מורא. לעוסקיה ולנוצריה באהבה ומורא. ובכן יהי רצון מלפני הגבורה. לתת חיים חן וחסד ונזר ועטרה. לפלוני בר פלוני הנבחר להשלים את התורה. לאמצו לברכו לגדלו בתלמוד תורה. לדרשו לחיים להדרו לוועדו בתוך חבורה. לזכותו לחסנו לטכסו בטכס אורה. ליישרו לכלכלו ללמדו לקח טוב וסברה. למלטו לנשאו לסעדו בסעד ועזרה. לעדנו לפרנסו לצדקו בתוך עם נברא. לקרבו לרחמו לשמרו מכל צרה. לתקפו לתמכו לתממו ברוח נשברה. לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה. ומקיימי מצות בתוך אום ברה. ויזכה לשמוח בשמחת בית הבחירה. כניבא ישעיה מלא רוח עצה וגבורה. שמחו את ירושלים וגילו בה מהרה. שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה באבלה וצרה: עמוד עמוד ר' פלוני בר' פלוני מתוך קהל הקדוש הזה והשלם את התורה:

סימן תטז

תטז.
מושך חסד ליודעיו וצדקה לחושבי שמו. לו הנצח וההוד נורא מאוד בעולמו כשמש וכמגן כן יגן במרומו. על עבדו ויריאו נאמנו ותמימו. יפיח צורריו יהרוס ויפרוס אליו שלומו. יצרנהו יבוננהו ויהי עליו נועמו: אליו רע לא יקרב. וכל און לא יאונה. במניין ובבניין עולם יכונן ויבנה. יהי לו ער בחכמים ובתלמידים עונה. ישכיל גם יצליח בכל פינות אשר יפנה. מלאך י"י יגוננהו וכל סביבותיו חונה. גנון ופסוח והצל מלט פלט רני: ידעתיך עמיתי מאהבה ומיוקר. בסדר פורק הרים וממקומם עוקר. כל רז סתום וחתום מפענח וסוקר. לא עממוך סתרים ולא נאנס כל חוקר. מצהרים תקום ותעופה כבקר: רוממתי איש לייש ארי שבחבורה. כמו נגיד אקרבנו אענדנו עטרה. הרימותי בחור מיושבי השורה. היותו קורא עמי פרשת זמירה: סורה אדוני. סורה אלי סורה: עמוד עמוד עמוד ר' פלוני בר' פלוני מתוך קהל הקודש והשלם את התורה: ושמונה פסוקים אחרונים יחיד קורא אותו המשלים את התורה:

סימן תיז

תיז.
אחר למתחיל את התורה:

מרשות אלהי האלהים ואדוני האדונים. בשחק אין זולתו ואין בלעדו בתחתונים. נותן ליעף כח ועוצמה מרבה לאין אונים. מגיד מראשית מה באחרית השנים. יועץ ואין מי יפר לדורות המונים. ומרשות קדומה לעולם אלפיים שנים. שבה מלכים נמלכים ושרים וסגנים. ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ושאונים. טהורה ומתוקה מצוף דבש ושמנים. כל חפצים לא ישוו בה יקרה היא מפנינים. אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד נתונים. מגנת בעליה והוגיה ועוסקיה בשינונים. מאשרת ומיישרת פעמי בה נשענים. סוערת באהב תומכיה למלטם מאישונים: ומרשות חכמים ידועים רועים ונבונים. ומרשות בעלי ישיבה הגונים וזקנים. ומרשות שאר הקהל גדולים וקטנים. עמוד ר' פלוני בר' פלוני מתוך עדת אמונים. ופה עמוד עמדי על המגדל העשוי לנו בבנינים. וברך את י"י המבורך ממזרח למערב. בפי כל בריונים. תן לו ברכה תחילה וסוף כהורו נבונים. ותן לו מעין ברכותיו בתך קהל אמונים. שהגיעך ביום זה להתחיל התורה ולשמוח ביום חיתונים. ובכן יהי רצון מלפני שוכן מעונים. לייסד את בית המקדש מרום מראשונים. לשכלל היכל ואולם בכדכור ואבנים. ששם עתיד לקבץ אבות ובנים. ותשמח בשמחת בית השואבה בעידון מגדנים. ותזכה לראות בנים ובני בנים. עוסקים בתרה מקיימי מצות וחוקים נאמנים. ותזכה לראות שבעה רועים ושמונה נסיכים מזומנים. ותשבע מטוב הצפון ותניח יתרך לבנים. ויהי מושבך בית אלהים בין הגונים. ותרדוף צדק ותמצא כבוד חן וחסד וחביונים. עמוד ר' פלוני בר' פלוני החתן לבראשית. והתחיל בקדומה קדם כל בניינים. וקרא מבראשית עד אשר ברא אלהים לעשות. מעשיו שלימים והוגנים ומתוקנים:

סימן תיח

תיח.
מקדים וראש לקוראים זוכה עומד וקורא. יהי כזית הודו וכרעננים יפרה. יהיו לרצון אמריו ורוח קודש לו יערה. רוב ברכות נערכות יעטנו מורה. את מציקו ואת עושקו יזרנו במזרה. או סקל יסקל או ירה יירה: אני פותח בברוך ובעתרת שלום. אצלתי לך ברכה בכתר בראשך להלום. מעטה ברכה תעטה תתעטף אף תגלום. כל יקר באוצרותיך נפך ספיר ויהלום. אמנם צדק תדבר ופן תאלם אלום. התיצב והכן לך קום ועמוד וקרב הלום: יחליף ימיר ילבש כח עוז ותעצומות. כבוד חכמים יירש וינחל יש עולמות. ברכות טוב באסמיו ואוכל לו בשדמות. עיניו מישרים יחזו ונאות הוד נחמות. חיים ארוכים יחיה נצח בימינו נעימות. חיים של עושר וכבוד חיים של חילוץ עצמות: רחש לבי בקרבי עיני ליתן להשית. על מאור המנהיר ומזהיר בעששית. מתחזק במשמרתו קבוע כעמוד ואשית. מיוסד וניצב ונכון כאבן היסוד ושית. ראש מעדנים יתיר לבו יכונן וישית: עמוד עמוד עמוד ר' פלוני בר' פלוני החתן לבראשית:

לעיל: שמונה פסוקים אחרונים שבתורה יחיד קורא אותם שלא להפסיק בפטירתו של יסוד עולם. והוא נקרא החתן הגומר את המצוה. כאילו עשאה כולה. ונקראת על שמו. והוא נוטל ספר תורה בזרועו וגוללו. דין גדול שבכולן: ומביאין ספר תורה שני וחוזר חלילה. חינוך לתורה בהדרן עלך. וקורא בראשית עם כל ימי היצירה והמנוחה. גם הוא חתן נעלה. כמחנך ונכנס לחופה. ונוטל תורתו וגוללה. ומביאין ספר תורה שלישי וקורא בפנחס. ביום השמיני עצרת: ומפטיר בנביא ויעמד שלמה. תפילת גמר הבניין בגמר החג: כך נהגו העם על פי ההלכה: ורב יהודאי גאון פסק בה"ג. ויקרא תחלה ג' פסוקים ביהושע ויהי אחרי מות משה. עד כאשר דברתי אל משה. לשם עיניינו של יום. ואחרי כן ויעמד שלמה. כהלכה שנוייה במגילה: ועומד השליח ציבור ופוסקין צדקה בציבור איש כאשר ידבנו לבו: וחוזר למקומו ופותח באשרי: קראו תהילה יעמדו על עמדם. ויאמרו על המגדל אחת אחת. והציבור יענו שנייה לה:

סימן תיט

תיט.
אשר בגלל אבות בנים גידל ובעבורם תורה ניתן: בגלגלי רוח אלהים מלאכי צבאות ואלפי שאנן: גיבור גיאים אלוה אדיר קרא למשה לקבל לוחות: דברי אל חי שמעה הארץ ועמודיה יתפלצון: היטה שמים וירד וידא על כנפי רוח: ויצאו דברים מתוך האש ויתחקקו על לוחות האבן: זמירות אמרו כל בני אלהים שופר תקע משמי מרומים: חרדה לבשו כל בני עשו כי משעיר י"י זרח: טפחו כולם בני ישמעאל כי מפארן י"י הופיע: ימין י"י טפחיים בלחות וימין משה טפחיים טפחיים מפורש בין יד ליד: לך משה שמח בגדולתך כי אין כמוך בכל הנביאים. מי עלה שמים בתוך הענן ומי ראה תמונת אלהינו משה עלה בתוך הענן וגם הוא ראה תמונת אלהינו: נשיא נשיאים היה משה רבינו אב לחכמים וראש לנביאים: סגר הים בתפילתו ועל יד שלוחו חרון אף השיב: ענה י"י ואמר לעמו אנכי י"י אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: פתחו פיהם כולם ואמרו י"י ימלוך לעולם ועד: (צעקה) [צעק] משה צעקה גדולה בשעה שאמ' לו הק' עלה ומות בהר: קרע בגדיו והרים קולו יהושע בן נון שמור נא צאני: ראה משה מראש הפסגה נחלת שבטים עומדים לנגדו: שם מת משה עבד י"י מול בית פעור אספו אלהינו: תניח ברכה על אסיפתו כי על פי י"י מת משה רבינו: תפילתו לעולם לא תשוב ריקם כי רועה נאמן היה משה לישר': יהושע בן נון קם אחרי משה וגם הוא לימד תורה לישר': תפילת משה קרע רקיע וענה לעמו בעת צרתם: ברוך אתה י"י מגן לצדיקים ונתן תורה לעמו ישר' על ידי משה רבינו:

סימן תכ

תכ.
לא קם נביא כמשה בישר' צדקת י"י עשה ומשפטיו עם ישר': לא קם עוד נביא כמשה: תורה צוה לנו משה מורשה: לא קם נביא עוד כמשה הוקרן בהוד. והאיש משה עניו מאד: לקנע"כ לאחור ולא לפנים. אשר ידעו י"י פנים אל פנים. לקנע"כ דת חרותה על לוחו. לא כהתה עינו ולא נס לחה: לקנע"כ קונו בכל מידות שבחהו. בכל ביתי נאמן הוא: לקנע"כ בנביאים. אב לחכמים וראש לנביאים: לקנע"כ במשיבי טעם. ויתא ראשי עם: לקנע"כ אשר אהבו. פה אל פה אדבר בו: לקנע"כ בקדושי ארץ. ומשה בחירו עמד בפרץ: לקנע"כ בשכר כי ירא מהביט. זכה ותמונת י"י יביט: לקנע"כ בשכר כי ירא מגשת אליו. זכה ויראו מגשת אליו: לקנע"כ בענוה ושפל. ומשה נגש אל הערפל: לקנע"כ בחודי חידות. ומראה ולא בחידות: לקנע"ב עבדי. זכרו תורת משה עבדי:

סימן תכא

תכא.
מי עלה למרום. מי עלה למרום. משה עלה למרום והוריד עוז מבטחה: התקבצו מלאכים זה אל זה. ואמר זה אל זה מי הוא זה ואיזה הוא מאחז פני כסא פרשז עליו עננו: מי עלה למרום מי עלה למרום. יקותיאל עלה למרום והוריד עוז מבטחה: התקבצו מלאכים כו': אביגדור. טוביה. אבי זנוח. אבי סוכו. חבר. ירד. שמעיה. נתנאל: התקבצו:

אות ראשון אנכי. אות שני לא יהיה. אות שלישי לא תשא. אות רביעי זכור ושמור: התקבצו: אות חמישי כבד הורים. אות ששי לא תרצח. אות שביעי לא תנאף. אות שמיני לא תגנוב אות תשיעי לא תענה. אות עשירי לא תחמוד: התקבצו:

סימן תכב

תכב.
אשריכם ישר'. אשריכם ישר' אשר בחר בכם אל. והנחילכם התורה ממדבר מתנה. וממתנה נחליאל: אשריכם אדירי אל. אשריכם ישר'. אשריכם בחירי אל. אשריכם ישר'. אשריכם גדולי אל. אשריכם ישר'. אשריכם דרושי אל. אשריכם ישר': אשריכם ישר' אשר בכם בחר אל. והנחילכם את התורה ממדבר מתנה. ממדבר מתנה וממתנה נחליאל: אשריכם הדורי אל. ועודי אל. זכורי אל. חסידי אל. טהורי אל. ישרי אל. כבירי אל. למודי אל. משרתי אל. נדיבי אל. שרי אל. ענוי אל. פדויי אל. צדיקי אל. קדושי אל. רגוגי אל. שלומי אל. תמימי אל. אשריכם ישראל אשר בחר בכם אל והנחילכם את התורה ממדבר מתנה. ממדבר מתנה וממתנה נחליאל:

אגיל ואשמח בשמחת תורה. בא יבא צמח בשמחת תורה. תורה היא עץ חיים. לעולם היא חיים. כי עמך מקור חיים: אברהם שמח בשמחת תורה. יצחק שמח בשמחת תורה. יעקב שמח בשמחת תורה: בא יבא צמח בשמחת תורה: משה שמח בשמחת תורה. אהרן שמח בשמחת תורה. בא יבא צמח בשמחת תורה: שמחו אהובים בשמחת תורה: שמחו ברוכים בשמחת תורה: גאולים. דרושים. הדורים. וותיקים. זכורים. חסידים. טהורים. ידידים. כלולים. למודים. מהללים. נדיבים. סגולים. עמוסים. פדויים. צדיקים. קדושים. רגוגים. שלימים. תמימים: שמחו בשמחת תורה. כי נתנה אלהים למשה על הר סיני ודיבר עם משה:

סימן תכג

תכג.
פיוט לר' אברהם אבן עזרא:

אשריך הר העברים. על ההרים הגבוהים. יען בך מבחר קברים. הקבר איש האלהים: בלבבי לבה. וכף אך. על מות ציר נאמן אשר לא קם כמוהו עוד ומלאך. נראה מתוך הסנה לו. בוער באש הסנה אך. לא נאכל עצמו וחילו: ויאל עיניו להרים. ויואל. ויקרא אליו אלהים. הסתיר פניו היקרים. מהביט אל האלהים: רבו מופתיו אך באמונה. אל חי עצמו בחכמה. הוא הוריד דת נאמנה. דת מליאה דעת וחכמה. כבד הוריך ואל נא. תשאל איך היה ובמה. הנפלאים הזכורים. למה יקצוף האלהים. הדוברים עליו שקרים. לא האמינו באלהים: הוא הוריד לוחות שתים. ובעת תעיתי במעלי. ארבעים יום פעמים לא אכל לחם בשלי איך אוכל לחם ומים. אשתה כי נאסף פלילי. בחייו פירש לי אמרים. אשר אמר לו האלהים. ובמותו בירך ישרים. ויברך אותם אלהים: מה נכבד מקרא ומדרש. דת היתה אמון בשחק. הורידה (עיניו) [עניו] וירש דור מדור קרוב למרחק. ויסוד השם המפורש על ספר ואלה שמות חק. ויקרא סוד הספרים. ויקרא. וידבר אתו אלהים. דיבר אלה הדברים ובראשית ברא אלהים:

ומחזיר ספר תורה למקומו. ואומ' יהללו את שם י"י וגו': קדיש עד דאמירן: ועומדין למוסף. אתה בחרתנו. מפני חטאינו. והפסוקין כמו שסדורין למעלה. כו' כיום אתמול. רצה ומודים. ברכת כהנים. שים שלום. כו':

סליקו הילכות סכות: חזק: שמעיה לא יוזק:

תוכן העניינים

מחזור ויטרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה