מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
תהלים
ג לה' הישועה על עמך ברכתיך סלה הכוונה אימתי לה' הישועה כשעל עמך ברכתיך כשיש לעב"י רב טוב וברכת ה' משא"כ כשאדם מצטער שכינה. מה אומרת קלני מראשי ומזרועי וכמשל אב שמצטער בצרות בנו וכשיש רב טוב לבית ישראל אז הוא ישועת הש"י וכמש"ה כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל ומניעת הטוב ח"ו הוא מצידינו וכמ"ש במק"א מה ששמעתי על מאמר תיקזוה"ק צווחין ככלבין הב הב עיי"ש.
בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני:
י"ל עפ"י מ"ש במק"א רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנהו שהכוונה מצד שלתאוה יבקש. נפרד פיזור לרשעים יפה בעיניהם וכשהוא בין רבים הם עליו כמכאובים מצד שאיננו יכול להרבות תאוותיו כ"כ והבוטח בה' חסד יסובבנהו הרבים גורמים לו בחי' אהבת חסד ואגודה ועניני הצטרכות בנין גופו לא יוחסרו ג"כ וכן הוא בוטח בהש"י שמסבב הכל לטובה וכן הוא כאן כי ברבים אי אפשר להיות רק ע"י שלום ומצד שאין שלום אמר ה' לרשעים כיון שכל או"א לבצעו מקצהו ולתאוותו בפירוד כל אחד ואחד מתנגד לחבירו ולזה פיזור יפה להם משא"כ שלום יחדיו באגודה הוא רק לצדיקים וע"י זה גם אח"כ בבדידות אתה ה' אל בדד שלי לבטח תושיבני שע"י כח האגודה נשאר הארה גם אח"כ אל הבדידות שלא יהיה בבחי' בדד ישב וכו' נפרד מהש"י ח"ו וכמ"ש בשם הבעש"ט ז"ל אך גם אל הבדד אתה תושיבני לבטח ע"י כח הארה מזמן האגודה וכינוס הצדיקים דמעיקרא כנ"ל:
ו חנני ה' כי אומלל אני רפאני כי נבהלו עצמי:
הכוונה להנצל מעונש דבעידן ריתחא ח"ו כמו שאמרו חז"ל והיינו אל באפך תוכיחני וע"י מצוות מילה שאינה נפסקת אעב"ו תמיד הרי זה כעוסק במצוה תמיד ולגבי מדת חסידות שהוא ג"כ בחי' חוקים כמ"ש במק"א בבחי' חסדך ה' מלאה הארץ חוקיך למדני יש ג"כ התנצלות כי נבהלו עצמי וע"י בהלה אין יכולים להרבות מדת חסידות ולגבי מצוה כעין ציצית שייך בחי' רפאני שלא יהיה מום בנר"נחי ע"י חסרון מצוה מרמ"ח שהם כח איברי נרנ"חי כידוע ולגבי חסרון מדחסי' שגורם חנינות מהש"י שייך בחי' חנני ה' ולפי זה יהיה כוונת כי אומלל בחי' מילה (אומלל עה"כ גימ' חק בחי' מדחסי' כנ"ל) בחי' תיקון על חסרון מדת חסידות מדתו של אברהם אע"ה ע"י בריתו של אחע"ה שאינה נפסקת מאתנו בשום רגע ובחי' נבהלו יהיה התנצלות על התרשלות במ"ע כעין ציצית (ואמרו חז"ל קשה עונשו של לבן מעונשו של תכלת נבהלו אותיות והלבן) כי בחי' בהלה גורמת ח"ו נטיה מעסק במצוות מצד הטרדא:
יט יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת:
וכן מש"ה לקמן (סי' מ"ב) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. יש לפרש שני כתובים הללו הבאים כאחד בדרך לימוד זכות על אותם הטרודים בעסקי פרנסתם להמציא טרף לביתם ודי חוקם אשר ברוב טרדתם לא ימצאו פנאי שיוכלו מלט זמן מה לפרנסת נפשם ונשמתם אך כבר אמרו חז"ל שבק"ש שחרית וערבית קיים מצות והגית בו יומם ולילה ועכ"פ אינו מצוה מן המובחר וצריך עכ"פ לקבוע ולגזול עת לעשות לה' ועכ"פ להיות בבחי' העומדים בבית ה' בלילות דאיברו לגירסא וע"י זה הש"י מושך עליו חוט של חסד ביום כמו שאמרו חז"ל וזש"א יום ליום יביע אומר אומר מבחי' את ה' האמרת היום לשין אהבה וקריאת שמע היינו אהבה אח"ד גימטריא אהב"ה ואהבת וכו'). אמרי פיו בתפלה ובק"ש ויוצא בזה עכ"פ ידי שמים בחובתו חובת גברא המוטלת עליו ולילה ללילה יחוה דעת טוב בתורה הק' וכן י"ל ג"כ יומם יצוה ה' חסדו שבחי' חסד היינו בחי' פרנסה כמש"ה נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו יעסוק ביום ובלילה שירה עמי בתורה כנ"ל ושניהם עולים בקנה אחד:
לילה ללילה יחוה דעת:
אולי מזה נמשך קטנות הירח מאור הלילה עיין בזה:
אז איתם ונקיתי מפשע רב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך:
י"ל פשוט שהכוונה כי החטאים הם כחומת ברזל המפסקת שלא לשמוע אל הרנה של תוה"ק ואל התפלה מצד שלרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וכו' וכמ"ש במק"א מה ששמעתי עמש"ה כל תשא עוון וקח טוב כי קודם שמנושא העון המעשים טובים שלו לא יקובלו לרצון ולית להון גדפין שיעלו למעלה ונדחין למטה והעון בעצמו עומד על ימינו לשטנו בבחי' חקוקים על עצמותיו ומלפפות בו כידוע וכשיהיה כל תשא עון בבחי' ונקיתי מפשע אז וקח טוב שיקובלו המעש"ט שלו ופרחין לעילא היטב. וזש"א אז איתם ונקיתי מפשע רב כשאהיה תמים ומנוקה מכל אשמה ורשע ובפרט בחי' פשע שהיא מרד ח"ו) ויקוים מש"ה והסירותי לב האבן וכו' אז יתיה לרצון אמרי פי בתפלה והגיון לבי בתוה"ק וכמש"ה יהי לל תמים בחוקיך למען לא אבוש שידחו למטה ח"ו ובבחי' אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך כי כשהוא הבל שאין בו חטא אז התורה והתפלה רצוית ומקובלת ופרחין לעילא לעילא ונעשים כתר מלכות כידוע:
כג ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני:
הכוונה ה' רועי ע"י מה שאני משליך יהבי על הש"י בבחי' בטל רצונך וכו' רק הש"י הוא רועי ומדה זו לא תוחסר ממני לעולם ע"י זה בנאות דשא ירביצני בעוה"ז ועל מי מנוחות ינהלני בעוה"ב בבחי' מים חיים מקור החיים הנצחיים שבבחי' נייחא מסטרא דקדושה בבחי' חכמה שנקראת קודש כידוע וחכמה תחיה וזש"א נפשי ישובב ע"י מה שרצוני יהיה בבחי' שובב ויבוטל נגד רצונך וינחני במעגלי צדק דהיינו בחי' בטל שהוא בחי' צדקה כמ"ש במק"א והיינו למען שמו לש"ש לנכון וע"י זה גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא שגם שהרוצה שיחיה ימות א"ע כידוע עכ"ז לא אפחד שיחולו ע"י זה ח"ו מעין יסורים שהוא בח' רע ח"ו שהרי אתה עמדי והש"י לא עינה מלב ויגה בני איש ושארי הרצונות הם בטלים ע"י בחי' בטול וזש"א שבטך ומשענתך המה ינחמוני היינו שגם שהיסורים הם ג"כ נחמה וישועה עכ"ז מבוקשי שתערוך שלחן נגד צוררי שלא יארע לי שום פגעים שע"י זה יש קידוש השם לפני הרואים ע"י שתערוך שלחן עם כל טוב לפני כי דשנת בשמן ראשי כמ"ש חז"ל מה זית מוציא שמנו ע"י כתישה כן הוא יסורים אך הרי די ביסורים שבמחשבה וזהו בחי' שמן ראשי וחלקי הוא בשובע שמחות את פניך ולזה אך טוב וחסד ירדפוני בעוה"ז לבנות העולם בטוב ושבתי בבית ה' לאורך ימים בחיים הנצחיים:
ושבתי בבית ה' לאורך ימים:
י"ל שמורה שאין כוונת הישיבה בבחי' עלמא דנוקבא וכנ"ל כמ"פ רק הישיבה בדחי' מרבה ישיבה מרבה חכמה וע"י זה יש אורך ימים כי החכמה תחיה עץ חיים למחזיקים בה למיימינים אורך ימים וכן הוא בבחי' הן יראת ה' היא חכמה ויראת ה' לחיים ויראה תוסיף ימים והיינו לאורך ימים בישישים חכמה ואורך ימים תבונה והוא נגד בחי' ישיבה בחי' דרך נשים שדעתן קלות וכמ"ש במק"א בזה רק להוסיף שמורות מועלות במצוות ע"י יראת ה' לחיים וכן הוא בבחי' ישיבה כסאות למשפט וסנהדרין אצל המקדש לשכת הגזית היינו בחי' שבתי בבית ה' וכמשפטיך חייני שע"י בחי' המשפטים הטובים יש אריכות ימים טובים והיינו טוב וחסד ירדפוני וכו' גם הוא בבחי' אגורה באהליך עולמים שני עולמים כמו שאמרו חז"ל והיינו בבית ה' ביהמ"ד הק' שזהו הוא בחי' בית ה' כי אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה שנתחדש בביהמ"ד הק' והיינו לאורך ימים שיאמרו הלכה משמו תמיד וע"י זה יש אריכות ימים בעה"ז ובעוה"ב היטב:
כו כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך הכוונה כי ע"י הזכרון בטובות הש"י וחסד אל אשר כל היום הוא מונע ומציל מלחטוא ומביא למעשים טובים והתהלכות באמיתיות דרכי הש"י בלי גרעון בבושה מלפניו והיינו ע"י שחסדך לנגד עיני תמיד כל היום ע"י זה והתהלכתי באמתך היטב וכ"ה בחי' מש"ה טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך טוב:
רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה':
י"ל ע"ד מ"ש בספה"ק עמ"ש בתיזוה"ק עד דמטי רגלין ברגלין שכן הוא בחי' הקומה שלימה הגדולה הכוללות כל דורות עולם אשר דורות האחרונים הם בחי' רגלין וכ' בספה"ק שיש רגל עקומה באדם וסוף א"ב רגל דת' עקומה והיינו דגבי עמדה במישור כשיתישר העיקום שגם בחי' רגליים לא יהיה בהם עיקום עכ"פ בדרך שכל ותיקוני הנרכח"י אז יהיה קיבוץ גליות בחי' מקהלים והיינו במקהלים אברך ה' וע"י מה שלב עקש יסור ממנו אז ממילא רע לא אדע כי כל נמצא אוהב הטוב לעצמו רק שיש טועים לומר על רע טוב וכשיתוקן זה לא נדע משום רע כלל וע"י זה תבוא ברכת טוב אשר מה טוב שבת אחים בשלום ושלום מחזיק ברכה והיינו אברך ה' כי המברך מתברך והיינו בחי' ורגלי חסידיו ישמור כי בחי' האהבה שמפשטת העקמימיות שבלב בבחי' מישרים אהבוך יושר לבב והיינו בחי' חסידות שהיא אהבת חסד והיינו ישמור בבחי' שומר ה' את כל אוהביו שינצלו מעקמימיות כנ"ל וזהו מש"ה ולישרי לב שמחה כי כיון שבחי' יושר הלב היינו חסידות באהבה כנ"ל ע"י זה יש שמחה בבחי' ויעלצו בך אוהבי שמך וגם שע"י זה זוכים לברכה כנ"ל וברכת ה' תעשיר ולא יוסיף עצב רק שמחה טובה וזהו מש"ה אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקיך דקא אדלעיל שם אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך שכ' במק"א בזה שהכוונה אתה צויתה פקודיך לשמור מאוד ואנו מצווים ועושים לעשות משמרת למשמרת וגם המד"חסי' שאנו מוסיפין הוא בגדר מצווה ועושה שהוא גדול ומצד אחר חביבים ד"ס יותר מיינה של תוה"ק כיון שיש בזה הוראת אהבה לזה, אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך במשמרת למשמרת אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך שגם שבחי' הבטה הוא מלמעלה למטה וא"א להיות כן לגבי מצוות הש"י בשום אופן אפילו לגבי הקלה שבקלות אך מצד שהרשינו להוסיף דברי סופרים וכו' ע"י זה ישבנו כח זה של הבטה לגבי המצוות כיון שיש בנו כח דעלוי ע"ג המצוות ע"י ד"ס כיון שאנו בזה ג"כ מצווים ואין לנו בושה במה שלא נדע מה נעשה כי עליך עינינו כיון שהוא רק מצד חביבות ד"ס וזש"א אודך ביושר לבב כיון שיש בי חסידות דד"ס שהיא אהבה יש פישוט עקמימיות והיינו יושר לבב כנ"ל:
גם יפורש בחי' אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקיך:
מצד שע"י אהבה דחסידות האדם משתוקק מתי יבא לידי להגיע להרבות מעש"ט וע"י זה מחשבתו הטובה מצטרפת למעשה משא"כ הלומד שלא עפ"י אהבת חסד אין לו תשוקה בלימודו לבוא לידי מעשה אך ע"י שמירת החוקים שהוא מאהבה במדח"סי' כמ"ש במק"א יש גם יושר לבב בלמדי משפטי צדקיך שאני משתוקק בלבי שאת חוקיך אשמור ועי"ז אל תעזבני. גם הוא בבחי' שכ' במק"א ששמעתי לפרש מכל משמר נצור לבך דהיינו שלא יהיה הלב כבתפיסה ובית כלא ושביה (משמר מלשון וישם אותם במשמר) בעיכוב מלהתפשט מלכותיה על כל האיברין דיליה כי הלב הוא המלך וממנו תוצאות חיים להאוברים ואחר מהד' שצריכים להודות הוא היוצא מהשבי ושבי כולהו איתניהו ביה וזה אודך ביושר לבב וכו' את חוקיך אשמור כנ"ל לימוד שיש בכוחו גם שמירת התוה"ק בפועל דהיינו כח התפשטות יושר הלב כנ"ל:
גם י"ל שלימוד התוה"ק ע"מ לעשות יש בו מדת חסידות כי חכם עצל בעיניו לומר די לי שאשאל מחכמים הלכה למעשה ואני אעסוק בסחורה ולא עלי המלאכה לגמור גמרא וללמוד הלכה אך ע"י מה שיש בי כח שמיעה לשמירה מעולה משמרת למשמרת בכלל השמירה מעולה הוא ג"כ מה שאלמוד ההלכות מחשש שמא בלי לימוד לא אדע גם להיות מסתפק ושואל או שמא יארע במקום שלא אוכל לשאול כל הצורך היטב ומדרשן אחד שמעתי רגלי עמדה במישור בגדר השתוות בית מלא מבני אדם כריק מהם וע"י זה במקהלים אברך ה' כי הרי בית מלא מבני אדם וכו' ובדרך זה כתב בספה"ק אם לא שויתי ודוממתי וכן שויתי ה' לנגדי תמיד בחי' השתוות כנ"ל וי"ל ג"כ בבחי' המיצוע שצריך להיות בכל המדות כידוע וזהו בחי' מישור ע"י מיצוע יכול לתקן שני צדדי המיצוע לנכון וזהו מקהלים והמיצוע הוא ע"י בחי' מתקלא דעולם התיקון והוא שלום המחזיק ברכת טוב:
לב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה עפ"י מ"ש במת"א אודות מכסה פשעיו לא יצליח שע"י שליח פירסום הוידוי מועיל ומצליח וכן הכוונה כאן אשרי נשוי פשע וכו' שהמכסה פשעיו לגמרי בדברים מפורסמים שהיה בזה חילול ה' ח"ו שע"י זה יש חשש מחטיא את הרבים ח"ו שבזה אין מספיקין בידו לעשות תשובה וע"י זה לא יצליח וכל זה הוא רק כשאין מה שיבטל מחשש חילול השם ומחטיא את הרבים ח"ו אך במפרסם התיקון ע"י שליח הוא נשוי פשע דהיינו הסתלקות וריחוק כיין שכבר יצא מגדר מחטיא הרבים וכסוי חטאה הוא עכ"ז שהרי גם בשעת הפירסום דהוידוי שאז נעשה מבחי' פשע בחי' חטא שוגג שהרי גם ע"י תשובה מאהבה נעשה עכ"פ מעוון חטא שוגג וגם אז יש בזה צד כסוי כיון שנשמר מבחי' החציפות שע"י פירסום החטא גם בחי' פשע מורה על חטא הרבים שהרי זה כעין מרד שמתנגד למלכות שמים אשר בחי' מלך הוא ט"י רוב עם וזה מסתלק ע"י מה שהוא מפרסם התיקון והוא בחי' כסוי קלונו בבחי' כוסה קלון ערום ותשובה מוראה היינו בחי' ההיפוך מפשע לחטא והיינו יראה היינו בושה וזהו מה שאיננו מפרסם בפיו חטאו הקודם כדי להנצל מבחי' הבושת שהוא מה שגרם אל בחי' חטאה שוגג מתהפך מפשע ובמק"א כ' שבחי' נושא עוון הוא ע"י תשובה מאהבה שהעוון נתרומם אל גדר הזכיות שהוא בחי' העלוי ונשיאות וכן המזכה הרבים ע"י תשובה מאהבה ואוהב להש"י הוא הומה ומהמה אחרים לעבודת הש"י ולתיקונים נכונים וע"י זה יצליח ודאי ובמד"ר הק' כתב אשרי נשוי פשע היינו שהוא מנושא למעלה מן הפשע ולא הפשע עליו ח"ו וכן י"ל בחי' כסוי חטאה דהיינו שהוא כוסה החטאים ובטלים נגדו והוא ע"י מה שהם מעט מזעיר נגד זכיותיו המרובים וכף זכות מכריע ולא ח"ו בבחי' דברי עוונות גברו מני רק הטוב מתגבר וכובש עוון במצולות ים היטב:
לג עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. ירומז כאן בחי' יפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי עוה"ז ויפה שעה א' בתשומע"ט וכו' ובחי' לעולם הוא בחי' שמי עם יה' שס"ה יה' נסתרות בחי' עוה"ב ועצת עליון בהתוה"ק שנקראת תושיה ועצה והמצוות הק' הם עצות טובות שיתהפך האדם ממיתה לחיים ומרע לטוב עצת הש"י בזה כדי להטיב במשפט כמ"ש בזה במקו"ר ועיקר הטובה הוא בחי' לעולם בחי' עוה"ב כנ"ל אך עיקר כ"ר הש"י ומחשבות לבו הוא לבחי' זכרי לדור דור זכרי עם וה' רמ"ח בחי' וה' הנגלות ותיקון עוה"ז הוא רק ע"י תשובה ומעש"ט. וכן הוא בבחי' פירות שנותן הש"י בעוה"ז שי"ל שהם מבחי' שכר מצוה מצוה כמ"ש במק"א בבחי' נ"ר שיש להש"י ממה שיחול טובו במשפטיו וזש"א שגם שגוף השכר לעולם בעוה"ב כנ"ל מ"מ לדור ודור בנגליות בעוה"ז יש ג"כ מצד בחי' אלקים מענה בשמחת לבו ששמח בטובתינו ובחי' וחישב מחשבות לבל ידח ממנו נדח שמח בלב לטוב וכן הוא בבחי' ותלמוד תורה כנגד כולם בבחי' עם תורתי בלבם ישראל עלה. במחשבה ובחי' ישראל היינו לומדי תוה"ק והיינו מחשבות לבו של הש"י ולזה יש פירות פירות בעוה"ז ג"כ דהיינו לדור דור וכן הוא לגבי כל עניני ג"ח שמנו חז"ל שאוכלים פירותיהם בעוה"ז שהכל בחי' מחשבות לבו ובבחי' שאמרו חז"ל בפ"ק דב"ב צדקה דעב"י הוא כמלך שדחף בנו שלבו קרוב אליו להיטיב והיינו מחשבות לבו:
וכן הוא בבחי' מה שמיצירה ולמטה יש הנהגות הבחירה וייצר ב' יודי"ן כידוע משא"כ בריאה ו"ה נסתרות עולם שכולו טוב כמ"ש במקו"ר בזה והיינו לעולם בחי' עוה"ב בריאה עצה אחד ולדור ודור ו' המקנן ביצירה ועשיה משם ההנהגה בבחי' מחשבות לבו רבים שנים שקבע דרך הבחירה ועי"ז תיקון הייצרים יש להעלות למחשבת הש"י גם בחי' תעמוד יורה על בחי' קימה מעלמא דדכורא כנ"ל כמ"פ והיינו בחי' הצלה מדעת קלות של נשים. כי ישיבה הוא בחי' עלמא דנוקבא רק בחי' תוספות יראת ה' שהוא בחי' אז תבין יראת ה' והיינו בחי' לעולם עוה"ב בינה והיינו מחשבות לבו לדור דור כי חכמה נקרא מחשבה ובבחי' כולם בחכמה עשית דכולהו במחשבה איתברירו כידוע:
מב תפלה לאל חיי:
י"ל הכוונה שכל החיות שלי והנאה בעוה"ז הוא רק מה שאני מתכלל להש"י זה הוא רק חיי וכמו חלב ודשן תשבע נפשי במה ששפתי רננות יהלל פי שיש לי הנאה בהשפתי רננות שאני מהלל יותר ממה שחלב ודשן תשבע נפשי ורק זה הוא שמחת לבבי ורצונינו יהיה רק במה שהוא רצון הש"י לבד ולא זולת והכל כאין נגד רצון הש"י ואני בוחר בחיים בבחי' למענך אלהים חיים שהחיים יהיה רק למען הש"י ורצון שלו ולא לטובת עצמינו:
מה והדרך צלח רכב על דבר אמת:
י"ל ע"ר שכ' במק"א עמש"ה עוז והדר לבושה כי בחי' עוז היינו תוה"ק שבכתב ופירושה שבעל פה מה שהוא בגדר אורייתא והדר היינו בחי' תקנות חז"ל שבחי' הדר היינו עולם התיקון כידוע מהזוה"ק ומהאר"י ז"ל וזהו והדרך תקנות חז"ל כנ"ל צלח רכב על דבר אמת התוה"ק שבכתב ע"ד חביבים דברי סופרים גדרים וסייגים מיינה של תוה"ק וזהו על דבר אמת שבחי' הדר כנ"ל עולהע"ג אמיתיות התוה"ק:
סא ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור שאלני בני כמר ישראל ארי' ליב שיחי' לאוי"ט מדוע נצטרך דוד המע"ה ב' מחנות לע' שנותיו אחד מאדה"ר ז"ל ואחד מאבוה"ק אברהם אע"ה ויעקב אע"ה ויוסף הצע"ה כמ"ש בזוה"ק ונראה דודאי אלו ואלו דא"ח מצד אדה"ר ז"ל היה לו מלוכה על כל העולם ומצד אבוה"ק היה לו מלוכה על עב"י כי קשה למלוך על י' עטופי סדינים מעל כל העולם כולו וכ' מי יוכל לשפוט את עמך הכבד וכו'
גם י"ל שהוא בבחי' אברהם אברהם פסיק טעמא בבחי' גליפו ורשימו כמ"ש במקו"ר בזה ויהיו שנות אבותינו הק' מצד מעלין בקודש בבחי' הגליפו ואולי ירומז זה כאן ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור ויהיה בחי' דור ע' שנה ובקדמונים ז"נ יש סברות שונות במספר שנות דור ועיין בפ' שיה"ש להרמב"ן ז"ל:
גם י"ל דלגבי אסוקי שמעתתא כהלכתא נתנו לו אבותינו הק' בבחי' חסד ואמת ושלום חסד לאברהם אמת ליעקב והוא בחי' צדיק דינא דמלכותא ובחי' יוסף הצע"ה הוא מדת שלום ובמ"ש במק"א בבחי' ולא יכלו דברו לשלום ובבחי' כשיש שבע בעולם יש שלום וזהו ע"י יוסף הצע"ה המשביר
גי"ל בבחי' אגורה באהליך עולמים בשני עולמים עוה"ז ועוה"ב שיאמרו דבר הלכה מפיו בעוה"ז וע"י זה שפתותיו דובבות וכמ"ש במק"א בזה בבחי' ושבתי בבית ה' לאורך ימים וכן. הוא בחי' ימים על ימי מלך תוסיף בשני עולמים כנ"ל ושנותיו בכל דור ודור ע"י שדבריו יפוצו בכל היורות כנ"ל וכן הוא בבחי' מה שלא טעם שינה מימיו ושינה הוא כמיתה והיינו ימים על ימי מלך תוסיף שגם הלילות נחשב לו כימים ואולי מצד זה היה לו ב' המתנות כנ"ל כי גם הלילות היו לגביה כימים והו"ל כאלו חי ב"פ ע' שנה וזהו שנותיו כמו דור ודור כנ"ל. (סב) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. היינו אתה בעצמך שלא ע"י שליח זה הוא חסד וזה שאמרו חז"ל במד"ר ולמה ישלם ה' פעלך אמר ר' חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו בבחי' בטל רצונך וכו' וכל הרצונות בטלים נגדך ולא שייך בחוץ תעמוד רק בחי' ברכנוכם מבית ה' דיהבין ליה מגלאו כמ"ש בזוה"ק גם כי אתה הוא חסד בבחי' אתה כהן לעולם כבזוה"ק והיינו כי אתה תשלם שמשלם במדת החסד וזהו חסד עליון במתנת חנם וזהו ולך ה' חסד.
כי אתה תשלם לאיש כמעשהו:
הכוונה שגם שלאחר ניצול העדי מהר חורב אנו נוטים לקום ועשה כמ"ש במק"א בבחי' זכור ושמור מ"מ יש שכר גם על מצוות עשה וחסדי הש"י עלינו לשלם לנו שכר טוב על מצוות עשה ולכך אמרו חז"ל בתשובה ומעשים טובים וכו' כי אין מעשים טובים מקובלים בלי תשובה ולפמ"ש בספה"ק שאח"כ כשעושה תשובה מתעלים למפרע גם כל זכיותיו ידויק ביותר שעה אחת בתשובה שעל ידי זה קונה כל עולמו ולמפרע מתתקנים כל זכיותיו של כל ימי חייו היטב:
צד ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישמשעו נפשי:
י"ל עפ"י מ"ש בתקו"ר אודות מה שבעב"י רק מחשבה טובה לבדה מצרפת למעשה שהוא מצד מה שעב"י מושרשים בעולם הבריאה עולם המחשבה שכולו ורובו טוב משא"כ כל זולת עב"י שאינם מושרשים במחשבתן כ"א בבריאה דעשיה שרובו לא טוב כמ"ש שם ונראה שמה שזולת עב"י נפלו מלהאחז בבריאה העליונה שרובו טוב היינו מצד מש"ה ויתעצב אל לבו על אשר עשה את האדם (בבחי' שאמרו חז"ל אתם קרוין אדם ואוה"ע קרוין האדם כידוע האדם גימ' טמ"א) בארץ כי נחמתי כי עשיתם והיינו בחי' מה שאבדו גוים מארצו העליונה דבריאה וע"י שירדו בחי' אחיזת המחשבות דאוה"ע מבריאה עליונה ע"י זה הוכרע שלעב"י יצטרף רק מחשבה טובה לבדה כיון ששורש מחשבות עב"י הם ידועים לבחי' רובו טוב וזש"א ברוב סרעפי בקרבי אני מובטח שרק מחשבה טובה תצטרף כיון שתנחומיך בחי' וינחם ה' כי עשה את האדם כנ"ל הם ישעשעו נפשי וכשארכו בעולם שרובו טוב להרבות טוב הנצחי לעבי תמיד:
ק עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה:
עפ"י מ"ש במק"א על מש"ה ענו לה' בתודה שהכוונה מצד שתודה באה על ד' דברים ואחד מהם הוא הניצל משבי ושבי ח"ו כולהו איתניהו ביה והצלה משבי הוא ע"י כתר החירות שהוא ע"י לא יהיה לך שורש מל"ת בחי' גבורות לווים לארמא קלא בחי' ענו לה' ענייה בקול רם עיי"ש ובדרך זה הוא ג"כ עבדו את ה' בשמחה שמרי ע"י כח עבודת הש"י ניצולים מעבדות לזולתו כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים ח"ו וכ' מפורש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ועבדת את אויביך אשר ממילא ע"י עבודת הש"י בשמחה ניצולים מעבדות לזולתו והיינו תודה וזהו ג"כ בואו לפניי ברננה שבחי' רנה שייך ללווים בח' מיתוק הגבורות וזהו בחי' כתר החירות שע"י מצוות ל"ת והיינו בחי' לפניו בבחי' שמי עם י"ה בחי' כסוי קלונו בבחי' כוסה קלון ערום ותשובה מוראה היינו בחי' ההיפוך מפשע לחטא והיינו יראה היינו בושה וזהו מה שאיננו מפרסם בפיו חטאו הקודם כדי להנצל מבחי' הבישת שהוא מה שגרם אל בחי' חטאה שוגג מתהפך מפשע ובמק"א כ' שבחי' נושא עוון הוא ע"י תשובה מאהבה שהעוון נתרומם אל גדר הזכיות שהוא בחי' העלוי ונשיאות וכן המזכה הרבים ע"י תשובה מאהבה ואוהב להש"י הוא הומה ומתמה אחרים לעבודת הש"י ולתיקונים נכונים וע"י זה יצליח ודאי ובמד"ר הק' כתב אשרי נשוי פשע היינו שהוא מנושא למעלה מן הפשע ולא הפשע עליו ח"ו וכן י"ל בחי' כסוי חטאה דהיינו שהוא כוסה החטאים ובטלים נגדו והוא ע"י מה שהם מעט מזעיר נגד זכיותיו המרובים וכף זכות מכריע ולא ח"ו בבחי' דברי עוונות גברו מני רק הטוב מתגבר וכובש עוון במצולות ים היטב:
לג עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. ירומז כאן בחי' יפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי עוה"ז ויפה שעה א' בתשומע"ט וכו' ובחי' לעולם הוא בחי' שמי עם יה' שס"ה יה' נסתרות בחי' עוה"ב ועצת עליון בהתוה"ק שנקראת תושיה ועצה והמצוות הק' הם עצות טובות שיתהפך האדם ממיתה לחיים ומרע לטוב עצת הש"י בזה כדי להטיב במשפט כמ"ש בזה במקו"ר ועיקר הטובה הוא בחי' לעולם בחי' עוה"ב כנ"ל אך עיקר כ"ר הש"י ומחשבות לבו הוא לבחי' זכרי לדור דור זכרי עם וה' רמ"ח בחי' וה' הנגלות ותיקון עוה"ז הוא רק ע"י תשובה ומעש"ט. וכן הוא בבחי' פירות שנותן הש"י בעוה"ז שי"ל שהם מבחי' שכר מצוה מצוה כמ"ש במק"א בבחי' נ"ר שיש להש"י ממה שיחול טובו במשפטיו וזש"א שגם שגוף השכר לעולם בעוה"ב כנ"ל מ"מ לדור ודור בנגליות בעוה"ז יש ג"כ מצד בחי' אלקים מענה בשמחת לבו ששמח בטובתינו ובחי' וחישב מחשבות לבל ידח ממנו נדח שמח בלב לטוב וכן הוא בבחי' ותלמוד תורה כנגד כולם בבחי' עם תורתי בלבם ישראל עלה. במחשבה ובחי' ישראל היינו לומדי תוה"ק והיינו מחשבות לבו של הש"י ולזה יש פירות פירות בעוה"ז ג"כ דהיינו לדור דור וכן הוא לגבי כל עניני ג"ח שמנו חז"ל שאוכלים פירותיהם בעוה"ז שהכל בחי' מחשבות לבו ובבחי' שאמרו חז"ל בפ"ק דב"ב צדקה דעב"י הוא כמלך שדחף בנו שלבו קרוב אליו להיטיב והיינו מחשבות לבו:
וכן הוא בבחי' מה שמיצירה ולמטה יש הנהגות הבחירה וייצר ב' יודי"ן כידוע משא"כ בריאה ו"ה נסתרות עולם שכולו טוב כמ"ש במקו"ר בזה והיינו לעולם בחי' עוה"ב בריאה עצה אחד ולדור ודור ו' המקנן ביצירה ועשיה משם ההנהגה בבחי' מחשבות לבו רבים שנים שקבע דרך הבחירה ועי"ז תיקון הייצרים יש להעלות למחשבת הש"י גם בחי' תעמוד יורה על בחי' קימה מעלמא דדכורא כנ"ל כמ"פ והיינו בחי' הצלה מדעת קלות של נשים. כי ישיבה הוא בחי' עלמא דנוקבא רק בחי' תוספות יראת ה' שהוא בחי' אז תבין יראת ה' והיינו בחי' לעולם עוה"ב בינה והיינו מחשבות לבו לדור דור כי חכמה נקרא מחשבה ובבחי' כילם בחכמה עשית דכולהו במחשבה איתברירו כידוע:
מב תפלה לאל חיי:
י"ל הכוונה שכל החיות שלי והנאה בעוה"ז הוא רק מה שאני מתכלל להש"י זה הוא רק חיי וכמו חלב ודשן תשבע נפשי במה ששפתי רננות יהלל פי שיש לי הנאה בהשפתי רננות שאני מהלל יותר ממה שחלב ודשן תשבע נפשי ורק זה הוא שמחת לבבי ורצונינו יהיה רק במה שהוא רצון הש"י לבד ולא זולת והכל כאין נגד רצון הש"י ואני בוחר בחיים בבחי' למענך אלהים חיים שהחיים יהיה רק למען הש"י ורצון שלו ולא לטובת עצמינו:
מה והדרך צלח רכב על דבר אמת. י"ל ע"ר שכ' במק"א עמש"ה עוז והדר לבושה כי בחי' עוז היינו תוה"ק שבכתב ופירושה שבעל פה מה שהוא בגדר אורייתא והדר היינו בחי' תקנות חז"ל שבחי' הדר היינו עולם התיקון כידוע מהזוה"ק ומהאר"י ז"ל וזהו והדרך תקנות חז"ל כנ"ל צלח רכב על דבר אמת התוה"ק שבכתב ע"ד חביבים דברי סופרים גדרים וסייגים מיינה של תוה"ק וזהו על דבר אמת שבחי' הדר כנ"ל עולהע"ג אמיתיות התוה"ק:
סא ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור שאלני בני כמר ישראל ארי' ליב שיחי' לאוי"ט מדוע נצטרך דוד המע"ה ב' מחנות לע' שנותיו אחד מאדה"ר ז"ל ואחד מאבוה"ק אברהם אע"ה ויעקב אע"ה ויוסף הצע"ה כמ"ש בזוה"ק ונראה דודאי אלו ואלו דא"ח מצד אדה"ר ז"ל היה לו מלוכה על כל העולם ומצד אבוה"ק היה לו מלוכה על עב"י כי קשה למלוך על י' עטופי סדינים מעל כל העולם כולו וכ' מי יוכל לשפוט את עמך הכבד וכו'.
גם י"ל שהוא בבחי' אברהם אברהם פסיק טעמא בבחי' גליפו ורשימו כמ"ש במקו"ר בזה ויהיו שנות אבותינו הק' מצד מעלין בקודש בבחי' הגליפו ואולי ירומז זה כאן ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כולו דור ודור ויהיה בחי' דור ע' שנה ובקדמונים ז"ל יש סברות שונות במספר שנות דור ועיין בפ' שיה"ש להרמב"ן ז"ל:
גם י"ל דלגבי אסוקי שמעתתא כהלכתא כתבו לו אבותינו הק' בבחי' חסד ואמת ושלום חסד לאברהם אמת ליעקב והוא בחי' צדיק דינא דמלכותא ובחי' יוסף הצע"ה הוא מדת שלום וכמ"ש במק"א בבחי' ולא יכלו דברו לשלום ובבחי' כשיש שבע בעולם יש שלום וזהו ע"י יוסף הצע"ה המשביר גי"ל בבחי' אגורה באהליך עולמים בשני עולמים עוה"ז ועוה"ב שיאמרו דבר הלכה מפיו בעוה"ז וע"י זה שפתותיו דובבות וכמ"ש במק"א בזה בבחי' ושבתי בבית ה' לאורך ימים וכן. הוא בחי' ימים על ימי מלך תוסיף בשני עולמים כנ"ל ושנותיו בכל דור ודור ע"י שדבריו יפוצו בכל היורות כנ"ל וכן הוא בבחי' מה שלא טעם שינה מימיו ושינה הוא כמיתה והיינו ימים על ימי מלך תוסיף שגם הלילות נחשב לו כימים ואולי מצד זה היה לו ב' המתנות כנ"ל כי גם הלילות היו לגביה כימים והו"ל כאלו חי ב"פ ע' שנה וזהו שנותיו כמו דור ודור כנ"ל. (סב) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. היינו אתה בעצמך שלא ע"י שליח זה הוא חסד וזה שאמרו חז"ל במד"ר ולמה ישלם ה' פעלך אמר ר' חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו בבחי' בטל רצונך וכו' וכל הרצונות בטלים נגדך ולא שייך בחוץ תעמוד רק בחי' ברכנוכם מבית ה' דיהבין ליה מגלאו כמ"ש בזוה"ק גם כי אתה הוא חסד בבחי' אתה כהן לעולם כבזוה"ק והיינו כי אתה תשלם שמשלם במדת החסד וזהו חסד עליון במתנת חנם וזהו ולך ה' חסד.
כי אתה תשלם לאיש כמעשהו:
הכוונה שגם שלאחר ניצול העדי מהר חורב אנו נוטים לקום ועשה כמ"ש במק"א בבחי' זכור ושמות מ"מ יש שכר גם על מצוות עשה וחסדי הש"י עלינו לשלם לנו שכר טוב על מצוות עשה ולכך אמרו חז"ל בתשובה ומעשים טובים וכו' כי אין מעשים טובים מקובלים בלי תשובה ולפמ"ש בספה"ק שאח"כ כשעושה תשובה מתעלים למפרע גם כל זכיותיו ידויק ביותר שעה אחת בתשובה שעל ידי זה קונה כל עולמו ולמפרע מתתקנים כל זכיותיו של כל ימי חייו היטב:
צד ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי:
י"ל עפ"י מ"ש במקו"ר אודות מה שבעב"י רק מחשבה טובה לבדה מצרפת למעשה שהוא מצד מה שעב"י מושרשים בעולת הבריאה עולם המחשבה שכולו ורובו טוב משא"כ כל זולת עב"י שאינם מושרשים במחשבתן כ"א בבריאה דעשיה שרובו לא טוב כמ"ש שם ונראה שמה שזולת עב"י נפלו מלהאחז בבריאה העליונה שרובו טוב היינו מצד מש"ה ויתעצב אל לבו על אשר עשה את האדם בבחי' שאמרו חז"ל אתם קרוין אדם ואוה"ע קרוין האדם כידוע האדם גימ' טמ"א) בארץ כי נחמתי כי עשיתם והיינו בחי' מה שאבדו גוים מארצו העליונה דבריאה וע"י שירדו בחי' אחיזות המחשבות דאוה"ע מבריאה עליונה ע"י זה הוכרע שלעב"י יצטרף רק מחשבה טובה לבדה כיון ששורש מחשבות עב"י הם ידועים לבחי' רובו טוב וזש"א ברוב סרעפי בקרבי אני מובטח שרק מחשבה טובה תצטרף כיון שתנחומיך בחי' וינחם ה' כי עשה את האדם כנ"ל הם ישעשעו נפשי וכשארכו בעולם שרובו טוב להרבות טוב הנצחי למגבי תמיד:
ק עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה:
עפ"י מ"ש במק"א על מש"ה ענו לה' בחודה שהכוונה מצד שתודה באה על ד' דברים ואחד מהם הוא הניצל משבי ושבי ח"ו כולהו איתניהו ביה והצלה משבי הוא ע"י כתר החירות שהוא ע"י לא יהיה לך שורש מל"ת בחי' גבורות לווים לארמא קלא בחי' ענו לה' ענייה בקול רם עיי"ש ובדרך זה הוא ג"כ עבדו את ה' בשמחה שמרי ע"י כח עבודת הש"י ניצולים מעבדות לזולתו כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים ח"ו וכ' מפורש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ועבדת את אויביך אשר ממילא ע"י עבודת הש"י בשמחה ניצולים מעבדות לזולתו והיינו תודה וזהו ג"כ בואו לפניי ברננה שבחי' רנה שייך ללווים ברי' מיתוק הגבורות וזהו בחי' כתר החירות שע"י מצוות ל"ת והיינו בחי' לפניו בבחי' שמי עם י"ה שס"ה וי"ה מרכז דפנים דרל"א כידוע וזהו ג"כ הריעו לה' כל הארץ בבחי' כתר החירות ועפ"י הנ"ל הוא מה שאמר:
דעו כי ה' הוא אלקים:
כי בחי' אלקים מורה תמיד על שררות ואדנות כידוע מפירש"י ז"ל בדו"ט והיינו בחי' לא יהיה לך וכו' רק ה' לבדו הוא האדון וע"י זה יש כתר החירות לעב"י וזש"א הוא עשנו ולו אנחנו שהרי י' אומניות בחי' עשית פלא עצות מרחוק אמונת אומן י' זו הוא בחי' הארת הפנים דרל"א שמשם בחי' כתר החירות ואנו בן זוג דשבת"ק בחי' י' אומניות והיינו ולו אנחנו שאנו בן זוג דעשיה זו וע"י זה זוכים למלכות וחירות והיינו בחי' עמו וצאן מרעיתו שבחי' עמו מורה על עבודתינו להש"י שאין מלך בלא עם ואנו עמו של הש"י והוא מלכינו וע"י זה יש חירות לעב"י כי עבד ממ"ה מלך וצאן מרעיתו ה' רועי לא אחסר כל טוב בואו שעריו בתודה וכו' בבחי' שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד דהיינו הצלה ממלכות מבלעדו וכ' מהולל אקרא ה' ומאויבי אוושע דהיינו חירות ור"ת בו"או שע"ריו בת"ודה חצרו"תיו בתה"לה גימ' שד"י שם הק' דבר אה בחי' כתר החירות מעין עוה"ב בריאה נש"ב יובל וביובל יצא לחירות עולם כמ"ש בזה במק"א והיינו שער"יו:
גם בואו לפניו ברננה קאי ארנה של תוה"ק והמקבל ע"ע עול תוה"ק מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א והיינו עמו חירות ממלכות וצאן מרעיתו בלי רבוי עול ד"א וע"י אומנות נקיה וקלה ג"כ בכלל לקח טוב נתתי בפירוק העולים ויש חירות וזהו הודו לו ברכו שמו שהרי בחי' הודייה הוא בחי' כתר החירות כנ"ל שהוא מציל משבי והיינו ברכו שמו בבחי' שמי עם י"ה שס"ה שמשם כתר החירות כנ"ל כי טוב ה' לעולם חסדו בבחי' זה שמי לעולם להעלם ע"י בחי' עולם חסד יבנה ועד דור ודור אמונתו כפי הסיבוב ע"י היחוד דהוי"ה כמ"ש במק"א וע"י זה יש כתר מצות עשה זכרי עם וה' רמ"ח זכרי לדור דור והיינו תודה שלימה היטב.
קא אשכילה בדרך תמית מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי שמעתי מדרשן אחד מו"ה חיים עוזר במו"ה משה כ"ץ מק"ק בראוי יצו שהכוונה עפ"י מ"ש בזוה"ק פ' שלח דתם עדיף מתמים (יעקב אע"ה נקרא תם אברהם אע"ה נקרא תמים תם עם תמים גימט' תתק"ל שנותיו של אדה"ר ז"ל) והיינו אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי מדה זו שאתהלך בתם לבבי ועפ"י מ"ש במק"א על בחי' מים דנט"י הרי בחי' תם בחי' מים עליונים מאמר פתוח ותמיה הוא הנטיה למאמר סתום דעוה"ז ובחי' תם היינו הנטיה לעוה"ב ממש בבחי' עולמך תראה בחייך שמים רבים לא יוכלו לכבות אהבת עוה"ב וכמ"ש בחוה"ל הק' לא תשכב כי אם ע"י יצועי אהבתו וכו' וזה בחי' באהבתה תשגה תמיד.
גם אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. שבביתו בינו לבין קונו בבדידות יתנהג א"ע כפי שמתנהג בינו לבריות כידוע או שקאי על בחי' הצנע לכת עם ה' אלקיך בבדידות וי"ל ג"כ בקרב ביתי בבחי' מ"ש בזוה"ק ביתא דא גופא וכמ"ש במק"א בבחי' לא הקפדתי בתוך ביתו והיינו אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי בפנימיות ולא להתייהר ח"ו או ע"מ שאקרא רבי וכו' גם בקרב ביתי בבח' צהלתו בפניו ודאגתו בלבו כידוע גם אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי בפנימיות גם שאוחז בעניני עוה"ז לבי נוהג בחכמה ובחי' תם לבבי בחי' המיצוע הנכון כידוע:
עשה סטים שנאתי לא ידבק בו ממו"ח נ"י שמעתי עשה סטים שנאתי גם אם לא ידבק בי (כי יש לומר כפשוטו שאיני רוצה עשיה כל דהו מהסטים ועי"ז לא יהיה גרירה להנצל משיודבק בי דאל"ה קשה הלא הוה ליה זו ואצ"ל זו) מ"ע אינני חפץ בזה גם לנדנוד כל דהו דלפנים ומראית עין גם שבטוח אני שלא יהיה שום שייכות דביקות אלי מנדנוד מהסטים:
קו עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה'. בבחי' שאמרו חז"ל אין מים אלא תוה"ק והתוה"ק נמשלה ג"כ לאש הלא כה דברי כאש אש דת וכ' במק"א שבחי' פלפול בהלכות התוה"ק הוא בחי' אש וקשה ביגיעה רבה ללבן הלכתא כמ"ש בזוה"ק וימררו את חייהם בעבודה קשה קל וחומר איסור והיתר וכו' כידוע ובחי' מים הוא בחי' דברי אגדה מדרש שהם נוחין על הלב כמים ודברי אגדה מושכין את לבבות עב"י כמים לעוררם ע"י דברי כבושין ומתקבל על הלב ומילי דאגדתא אין בהם יגיעה כ"כ ללמדם והוא בחי' נועם בלי עול כ"כ כמ"ש במק"א בזה בבחי' וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה שקאי על בחי' דברי אגדה הרי שבחי מים הוא בחי' הגדה כנ"ל וזש"א עושי מלאכה במים רבים כי העסק בתוה"ק נקרא מלאכה כידוע מבחי' לעסוק בדברי תורה ועיין בט"ז ז"ל שם והיינו במים רבים כנ"ל המה ראו מעשי ה' כמו שאמרו חז"ל הרוצה להכיר את מי שאמר והיה העולם יעסוק בדברי אגדה ומדרש הק' והיינו המה ראו מעשי ה' הגדולים מני ים התוה"ק כנ"ל:
קיב אשרי איש ירא את ה' וכו' גבור בארץ יהיה וכו' י"ל בדרך אסמכת' ע"פ מ"ש בזוה"ק פ' פנחס לכל או"א נותנין לו נפש יתירה כפי מדתו אי הוא חסיד נותנין לו נפש יתירה ממדת חסד וחי הוא רא שמים נותנין לו ממדת גבורה ואי איהו תם נותנין לו נפש יתירה ממדת אמת וכו' ע"ש וזהו איש ירא ה' דייקא גבור בארץ יהיה ממדת גבורה כדברי הזוה"ק וי"ל ג"כ לפי פשט הכתוב גבור בארץ היה זרעו בבחי' שאחז"ל האב זכאי לבנו בנוי בכח וכו' ועונת ת"ח בליל שבת בבחי' לסרסים אשר ישמרו שבתותי ועי"ז גבור בארץ יהיה זרעו ובחי' דור ישרים יבורך בבחי' כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' (קינו) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך:
שמעתי בשם הרב הגאון החריף החסיד מו"ה שמחה כי' אבד"ק בוברקא יצ"ו שאמר לפני הרב החסיד המפורסים בש"ט מו"ה זוסיא ז"ל על זה שלכאורה יפלא לפימ"ש חז"ל הבטה הוא מלמעלה למטה הבט השמים וכו' מלמד שהוציאו למעלה מכיפת הרקיע (וכעת ראיתי שאמרו חז"ל עוד פירוש שהבטה הוא מרחוק ראיה הוא מקרוב עיין מד"ר איכה) ואמר מו"ה שמחה ני' שהכוונה שעיקר ההבטה תהיה להתוה"ק גופה ולימוד מצוות ומעש"ט בסגנון טפל וממילא אביט גם אל הנפלאות שבזה ואמר הרב החסיד מו"ה זוסיא ז"ל שי"ל שהכוונה שהנפלאות הם בבחי' הבטה למטה מאחר שעיקר טבעו בתוה"ק היטב כעין זה שמעתי ונראה שכוונתו מצר שהמאמין היטב כר אוי בהש"י שהוא כל יכול וכדכתיב היפלא מה' כל דבר ורק מצדינו נראה שכן הוא דרך הטבע רק באופן זה משא"כ לגבי כחו של הש"י לא שייך כלל לומר שאין כן דרך דהטבע כי הוא יסד שיהיה הטבע נוהג כך או כך ולפניו הכל שוה וזש"א שעיני יתגלה להם להדיא מה שהש"י הוא כל יכל וע"י זה כל הנפלאות אבין שהם בבחי' מלמעלה למטה לגבי התוה"ק כי במה שבאורייתא ברא קוב"ה עלמא וזה הוא מקור התיסדות כל טבע וכל מנה שבהרגל נעשה כטבע ולזה לגבי תוה"ק לא שייך כלל בחי' נפלאות ומה שהיא נפלאות בעינינו יהיה ידוע לנו שהוא מצד היות הבטתינו למטה אך בהבחנה מצד עצמיות התוה"ק שהיא מקור המציאות לא היה נפלא בעינינו למאומה וכנ"ל:
חסדך ה' מלאה הארץ חוקיך למדני:
עפ"י מ"ש במק"א שבחי' חוקיך היינו חסידות שלא ע"מ לקבל פרס ואין מהרהר כלל רק לעשון רצון הש"י כל חפץ וידוע הלצה המפורסמת מלאו תורה ותפלה לפעמים ח"ו ע"י דלא פרחת לעילא כי אין לה כנפיים לעלות בחי' ב' גדפין דו"ר כידוע וזה חסדך ה' מלאה הארץ ולא סלקת לעילא בחי' גדול מעל שמים חסדך ה' בשמים חסדך דהיינו לשם שמים רק עד שמים תפילה על כך חוקיך למדני לש"ש כנ"ל והיינו בחי' חק שאין להרהר על טעם או שכר כנ"ל:
גם חסדך ה' מלאה הארץ חוקיך למדני:
כי ידוע שאין ללמוד חכמת הקבלה עד שימלא כריסו בפשטי תוה"ק ובהלכותיה והיינו חסדך ה' מלאה הארץ כי פשטי תוה"ק הוא בחי' חסד בבחי' שאמרו חז"ל תורת חסד על לשונה וכו' זהו הלומד ומלמד דהיינו בחי' פשטי תוה"ק שראוי ללמד לכל הרוצה ללמוד משא"כ סוד תוה"ק הם נמנעים מללמד לחסירי חכמה בפשטי תוה"ק וכמ"ש הש"ך ז"ל ביו"ד וזש"א חסדך ה' מלאה הארץ כשמילא כריסו בגפ"ת שהוא בחי' חסד כנ"ל חוקיך למדני היינו חכמת הקבלה שהוא בחי' חק בלי טעם ואין להרהר רק הוא דרך קבלה ואין מושג בשלימות בעוה"ז כמ"ש במק"א בזה (ח"ק ר"ת חכמת קבלה) ובבחי' זו י"ל מש"ה סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם שע"י בחי' ויסתר משה פניו כי ירא וכו' זכה ותמונת ה' יביט כידוע היטב.
לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי י"ל דרך אסמכתא שהכוונה שאם לא אבדתי ממני מדה זו ללמוד רק מצד שעשועים ולא בדו"ר כראוי ולש"ש אז היה נשאר עוני ח"ו כי גם שכתבתי במק"א שמחשבה טובה לבדה מצטרפת בעב"י הרי במק"א כ' שבדיבור צ"ע מצד שכולם באבק נהיר ואין הכרע סור מרע בזה בכל אדם מעב"י גם כי במק"א שמשקל החסידות שיהיה רק מחשבה טובה בלי שום פניה כל דהו וזה יקר בעיני הש"י הרבה במה שממיתים יצרם בגדר לבי חלל בקרבי גם בלא זה הרי כל שמגרע בחי' יראה הנכונה אין יראתו קודמת לחכמתו ואיננה מתקיימת משא"כ ע"י שאיבד מע"ע נטיה דשעשועים ואהבת מתק התוה"ק בעצם רק להפך הכל לש"ש ע"י זה ניצול מעיני מדעת שע"י חכמה שבלי קיום ויש קיום נצחי לחכמתו וזש"ה לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני דהיינו אורך ימים בימינה למיימינים בה לש"ש ויש קיום לחכמה לטובה:
לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאוד מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי, עפ"י מ"ש במק"א שבחי' תורת ה' היינו סודות תוה"ק המורים על חכמת אלוקות והרי סוד תוה"ק אין ללמד אל חסירי חכמה בפשט תוה"ק כנ"ל וע"י זה היה מקום שיתרחק אדם א"ע ויפליג דעתו בתחלת ימיו מסודות תוה"ק לזה אמר שגם שרחבה מצוותך לבלי שום תכלה והיה מקום להפליג ידיעת סוד תוה"ק בהפלגה רבה עכ"ז אהבתי תורתיך תורת ה' וכנ"ל מצד שאין צריך להשלים כל לימוד התוה"ק בפשט רמז דרוש קודם הסוד ולא עליך המלאכה לגמור רק כל הנוגע לעצמו לבד דהיינו שיחתי כמ"ש בבחי' ובתורתו יהגה וכו' דהיינו תורתו תורת אדם בהנוגע אליו למעשה גם הכוונה שעכ"פ הוא שיחתי גם שאין לי עדיין ידיעה והשגה בזה וכמ"ש בספה"ק שלשון הזוה"ק טוב לאומרו גם בלי הבנה:
מכל מלמדי הסכלתי כי עדותיך שיחה לי הכוונה שניצל מבחי ילפין ממקלקלתא ומי שמיקל לו יגיד לו משום דילפין מן הקולא מאיזה צד שתהיה והרי עפ"י משקל יראת חטא אדרבא בוחרים להרבות גדרים נכונים בבחי' חכם ירא וסר מרע שבחי' סור מרע הוא תוספות הגדרים וכ' אורח חיים למעלה למשכיל למען סור וכו' וכ' יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם הרי שבחי' השכל הוא רבוי הזהירות בסייגים נכונים וזש"א שע"י שלמדוני רבים שהיה ע"י זה מקום לומר שאלמוד מקולי כולם כי אדרבא ע"י רבוי מלמדי השכלתי בשכל טוב והוספתי יראה שהוא גדרים וסור מרע ולא שייך בזה לומר מקולי שניהם ומחומרי שניהם כסיל בחושך הולך שהרי כל שלמדוני רבים אינם לפני רק כאיש אחד ורק עדותיך שיחה לי מפי כולם ואין כאן בחי' קולי שניהם או חומרי שניהם כלל כי אין כאן רק הטייה לסור מרע מצד יוקר דברי הש"י כראוי:
קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו שמעתי קרבו רודפי זמה שהרשעים הם בקירוב באגודה אחת ואוהבים זה לזה מה שצריך להיות בהיפך כמש"ה יתפרדו כל פועלי און ופיזור לרשעים יפה לעולם כמו שאחז"ל אך מתורתך הת"ח בני תורה רחקי הם בהתרחקות זה מזה מה שצריך להיות כינוס ואגודה ביניהם וכמו שאמרו חז"ל כינוס לצדיקים יפה להם ולעולם ובעו"ה הוא בהיפך (וזה מרומז בתיבות אמ"ת שק"ר שקר מיקרבן מיליה אמת מרחקן מיליה הת"ח שהם אמת מרחקן והרשעים שהם שקר מקרבן שקר או' קשר) והיא העדר הגאולה ואליהו הנביא ע"ה יבוא לעשות שלום ויקרב את הרחוקים וירחק את הקרובים שיתפרדו כל פועלי און ואז יהיה בחי' ואתה מרום לעולם ה' שיהיה השם שלם והכסא שלם וצדיק כתמר יפרח וכו' שתולים בבית ה' דשנים ורעננים יהיו בלי צרות עין זה על זה ועין בריה יפה בחבירתה בטובת עין ויהיה השם שלם וכסא שלם ושלום על ישראל אמן:
תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק עפ"י מ"ש במק"א שבחי' צדק הוא לפנים משוה"ד ובחי' אמירה רכה הוא חבה יתירה הנודעת לעב"י כידוע והחבה יתירה הוא מה שבכל מצוה יש בה שוה"ד ויש מדת חסידות לפנים משוה"ד שהיא חביבה לפני הש"י יותר מהשוה"ד בבחי' חדשים גם ישנים כידוע וזהו מצד חיבה יתירה חביבין ישראל לפני המקום וכו' וכן הוא בבחי' שכ' במק"א שבחי' צדק מיוחס לשבת"ק שהוא ת' פה בנפש כבסיצה"ק ושבת"ק שקול ככל המצוות כידוע וזש"א שיתוקן בי כח הדיבור לצעוק תמיד באמרתיך שהרי שבת"ק בחי פה בנפש כולל כל המצוות ולזה כש תוקן כח הפה הרי כאלו הכל מתוקן לפני תמיד היטב:
קכח יגיע כפך כו תאכל אשריך וטוב לך. ע"ד שכתב בזוה"ק שטו העם ולקטו שטותא נקטו בלבייהו בטרחא וכפי גודל האמונה הנכונה היו ממעטים היגיעה רק בוחרים אומנות נקיה וקלה וזש"א שגם שיגיע כפיך תאכל טוב מ"מ אשריך בעוה"ז בהיגיעה גופה דהיינו שהיא נקיה וקלה בתכלית שמירה שלא להטפל לבחי' עסק יהולל אך טוב בעוה"ז ג"כ האמונה הנכונה ועי"ז וטוב לך לעולם הבא:
קלב כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד פה אשב וכו' ע"ד שכ' במק"א על מש"ה וה' שוכן בציון כי ציו"ן בגימ' ענוה דכ"א והיינו כמו שאמרו חז"ל אני את דכא ולא אתי דכא והעניו הוא מרכבה לשכינה הק' וכמ"ש במק"א בבחי' ה' מסיני בא נתינתו התוה"ק הי' ע"י בחי' סיני בחי' ענוה סיני עה"כ גימ' ענוה נמוך מכל ההרים כידוע וניתנה ג"כ ע"י משה רבע"ה שהיה עניו מכל האדם והיינו ג"כ סל"ם עה"כ גימ' ענו"ה כי העניו הוא סלם להשכינה הק' לירד ולעלות דרך בו כי שכינת כבודו בעליונים וגם עם הענוים בבחי' מרום וקדוש אשכון ואת דכא ג"כ והעניו מוריד השכינה הק' אליו והיינו בחי' סל"ם שיורד דרך בו ומעלת הענוה גדולה מכולם כמו שאמרו חז"ל:
קלח אשתחוה אל היכל קדשיך ואודה את שמך על חסדך ועל אמיתך כי הגדלת על כל שמך אמרתיך עפ"י מ"ש במק"א שבחי' חסד היינו מצוות שלפנים משוה"ד ואמת היינו בשוה"ד וחיבה יתירה נודעת לעב"י במה שבכל מצוה יש בה שוה"ד ויש מדת חסידות לפנים משוה"ד שהוא חביבה להש"י יותר מהשוה"ד בבחי' חדשים גם ישנים חביבין דברי סופרים בגדרים וסייגים לפנים משוה"ד כידוע או לפעמים בהיפך חסד הוא מה שנתן מקומות להקל ואמת הוא מה שלפי האמת יש כ"ר להש"י שנחמיר על עצמינו במדת חסידות כי הגדלת על כל שמך בחי' שמ"י עם י"ה שס"ה מל"ת זכר"י עם ו"ה רמ"ח מ"ע אמרתיך האהבה בבחי' את ה' האמרת שעב"י עושים חטיבה אחת במה שהם מדקדקים על עצמם: