מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
שופטים
(ה) צדקת פזרונו בישראל אז ירדו לשערים עם ה' כי בזען שעב"י בשלוותן נקל להגיע למדריגת יראה עילאה זו בושה ע"י הכרת חסדי הש"י בטובות כפולות נגליות לעב"י בחבה יתירה נודעת אך בעת הגלות שהוא בחי' צדקות פזרונו בישראל דהיינו מה שנתפרו עב"י בגולה בגולה אז יש ירידה לבחי' יראה שהרי יראה היא בחי' שערים החיצונים כמו שאמרו חז"ל וכמ"ש בזה במקום אחר והיינו בחי' ירידה לשערים החיצונים דהיינו יראת עונש כיון שהעונשים מפחידים ומבהילים הוא בחינת ירידה ודאי והיינו בחי' עם ה' כמ"ש במקום אחר שבחי' עם ה' מורה כתר החירות שעם בני ישראל הם בגדר עבדי ה' ולא עבדים לזולתו ח"ו בבחינת עבדו ה' ביראה וכמ"ש במק"א והיינו בחי' שם יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים כי ע"י טעות במיעוט הכרת חסרי הש"י בבחי' אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ופמרי וכו' דהיינו ע"י יחוס הטובות אל השלוחים שם חדשים ואינו יודע שהכל מיד הש"י כי מידו הכל ומידו נתנו וכו' והכל בידו כחומר ביד היוצר וכעין בחי' לא שב אל המכהו רק פונה להשבט ומטה וכמ"ש במקום אחר בזה וע"י זה לחם שערים בחינת מלחמה בבחי' הדרגת היראה אם יראה תתאה דעונש ואם יראה בושה מלפני הש"י שהוא אהבה משא"כ יראה תתאה היא בחי' מלחמה ויראה עילאה טובה היא בחי' שלום אל עמו ואל חסידיו היטב: