מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
יהושע
א חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ:
י"ל אתה תנחיל אתה דייקא והיינו ע"י שמל עב"י שנית וכמו שאמרו חז"ל שהיו נימולים בלי פריעה ומל ולא פרע כאלו לא מל והיה עיקר מצוות מילה ע"י יהושיע ז"ל וע"י זה זכו עב"י ליכבוש ארץ ישראל הק' ע"י מצוות מילה כמ"ש בזוה"ק בבחי' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ (וסתם ארץ שבמקרא היינו איה"ק) דצדיק לא איקרי אלא מאן דנטיר האי דרגא האי את קיימא קדישא דאחסנת האי ירותא לא יכלין דירית לה בר ההוא דאיקרי צדיק וזהו ועמך כולם צדיקים בגין כך לעולם ירשו ארץ מאי טעמא איקרון צדיקים בגין דאתגזרו והיינו כנ"ל וכן הוא בזוה"ק ובזו"ח ה"ק פ' בשלח בזכות ישראל גזורין אתכנעו שנאיהון תחותיהן וירתי אחסנתיהון וכן כ' רש"י ז"ל שם עמש"ה וזה הדבר וכו' אמר להם וכי סבורים אתם ליכנס ול רש את הארץ ערלים לא כך נאמר לאברהם אביכם ואתה את בריתי תשמור וכו' ונתתי לך ומזרעיך את ארץ מגוריך וא"כ עיקר הגורם שזכו עב"י לירש איה"ק היה יהושיע ז"ל ע"י שמל אותם כנ"ל לזה זכה הוא ג"כ שהוא יביאם והיא ינחילם את הארץ והיינו אתה דייקא תנחיל כנ"ל וזכה לזה ע"י שהיה משבט יוסף הצדיק ע"ה דנטר ברית כידוע וגם כמ"ש בספה"ק הגלגולים שיהושיע ז"ל היה נשמת יוסף הצע"ה בגלגול ואולי ע"י שבסיבת יוסף הצע"ה ירדו אבוה"ק למצרים לזה הוכרח יהושיע ז"ל שהיה כשמת יוסף הצע"ה בעצמו להשיבם אל ארצם ונחלתם ולכבוש את הארץ ולחלק להם בנחלה:
גם י"ל אתה תנחיל:
ע"י בחי' יו"ד שנתוספה על שמו שהוא בחי' גלוי יו"ד ברית קדישא לזה זכה הוא לגלות חרפת עמו שהיא הערלה כידוע וזכה להנחיל לעב"י ארץ ישראל הק' המקודשת ביו"ד קדושות בחי' שבת הארץ בחי' יו"ד אומניות שבת"ק ואיה"ק הוא הלב דעוה"ז כעין חיבוב השביעיות וכמו ששבת קודש הוא בחי' פה בנפש כמ"ש בסיצה"ק כן איה"ק הוא בחי' פה דעוה"ז וכן איה"ק הוא בחי' ת' חן מקום ת' פרסה על ת' פרסה והיינו בחי' ת' חן מקום אין מלך שלא היה לו פוטין באיה"ק ובבחי' שבת מלכתא מלכות פה וזהו שתיב"ע כד חמא משה ענווהנתיה הוסיף לו יו"ד קטנה שבאותיות בחי' ענוה וע"י זה זכה להנחיל איה"ק בחי' שבת בחי' ת' חן בבחי' ולענוים יתן חן ושבת"ק הוא ענוה בעצם כמ"ש במק"א:
גם י"ל חזק ואמץ כי אתה תעבור לפני המם הזה ואתה תחיל חזק ואמץ דהיינו בחי' התחזקות והתאמצות בבטחון הנכון בהש"י ועי"ז אל תירא ואל תחת כמ"ש החכם בוש אני מהבורא שאבוש מזולתו ירא אני מהבורא שאירא מזולתו וזהו גדר האמונה והבטחון בהש"י שכל דיירי ארעא כלא חשיבין קמיה ואין לירא מזולתו והיינו חזק ואמץ שיהיה תקיף בדעתו ע"י הבטחון בהש"י ואל ירך לבבו במלחמה רק ישים ה' מבטחו וישען באלקיו וע"י זה אתה תכחיל את העם הזה משא"כ איש הירא ורך הלבב ישוב לביתו ממלחמה ולא יצליח אך אתה כשתתחזק ותתאמץ בגדר הבטחון בהש"י ולא תירא מזולת הש' מז תשכיל ואז תצליח כנ"ל:
ב וישלח יהושע וכו' שנים אנשים מרגלים חרש :
בבחי' שכתבתי במק"א בבחי' הי' מרגלים שהוציאו דבה על הארץ כי י' מרגלים גימ' שכח"ה והיינו בבחי' שאמרו חז"ל למה נסמכה פרשת מרים לפרשת מרגלים לפי שלקתה על עסקי דבה והם ראו זאת ולא לקחו מוסר והוציאו דבה על הארץ והיינו בחי' שכח"ה. שעשו עצמן כשוכחין וכאלו לא ראו ולא שמעו ממעשה דמרים ע"ה והיו בבחי' חרש שאינו שומע בחי' כחרש לא אשמע ועי"ז היה עתה התיקון ג"כ ע"י בחי' חרש וע"י שאז היה המניעה מליכנס לארץ ע"י בחי' חרש כנ"ל לזה זכו עתה ליכנס לארץ ג"כ ע"י בחי' חרש:
גם בחי' חרש בחי' תיקון על השמיעה לא טובה ששמעו או עב"י לעצת המרגלים וע"י בכיה של חנם שבכו אז עב"י נקבע בכיה לדורות עולם ויהיה התיקון והגאולה שלימה ג"כ ע"י בכיה בבחי' בבכי יבואו וכו' ואז בימי יהושע ז"ל היה התיקון בבחי' כחרש לא אשמע כנ"ל ובחי' חרש כמלאכי כמו שאחז"ל שהיו פנחס וכלב ז"ל פנחס הוא אליהו (כלב גימ' אליהו) מלאך הברית דהיינו בחי' כמלאכי (מלאכי אותיות מיכאל שר החסד שר דעב"י כידוע):
גם בחי' חרש תיקון על ט' באב כי ט' הוא שמיעה ושייך לחודש אב כמ"ש בסיצה"ק המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה וע"י שפגמו אז בשמיעה ובכו בליל ט' באב היה התיקון עכשיו בבחי' חרש ונעשו אז בבחי' שמעתי שמעך יראתי כמ"ש במק"א שע"י שמיעה דשמע הש"י זוכים לעשות יראוי בבחי' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכן היה אז בימי יהושיע ז"ל שנמס לבב של אוה"ע מפני עב"י כמו שאמרה רחב ז"ל להמרגלים כי נפלה אימתכם עלינו וכו':
ונתתם לי אות אמת:
י"ל בבחי' שאמרו חז"ל שרחב ז"ל התגיירה את עצמה ונישאת ליהושע ז"ל ומסתמא קיבלה עליה מצות התוה"ק תורת אמת שניתנה מהש"י שהוא אמת ותורת אמת והיינו ונתתם לי אות אמת גם בחי' אמת מורה על מצות התוה"ק כי אמ"ת במילואו כזה אל"ף מ"ם תי"ו עולה תר"ו בבחי' תר"ו מצות התוה"ק שיש לעב" יותר מבני נח כמ"ש הרד"ק ע"ה עמש"ה ואנכי נטעתיך שוי"ק כולו זרע אמת כי שור"ק גימ' תר"ו והיינו כנ"ל:
גם בחי' אות אמת כמ"ש בזוה"ק שאות וא"ו הוא אות אמת והיינו ע"ד שכתב באידרא רבא הק' שאות וא"ו הוא אילנא דחיי והיינו בבחי' שהתוה"ק היא עץ חיים למחזיקים בה הדביקים בה' חיים כי הוא חיינו ואורך ימינו בבחי' אורך ימים בימינה והתוה"ק היא נותנת חיים בזה ובבא וזהו בחי' אות אמת כי קושטא קאי ואין לה ביטול עולמות משא"כ חוץ התוה"ק שקר החן וכו':
גם בחי' אמת בבחי' הנ"ל שהתגיירה א"ע ובוודאי עשתה תשובה גמורה מהיפך אל היפך כי בתחלה היתה בבחי' שקר החן שהיתה בעלת חן כמו שאחז"ל כל האומר רחב רחב מיד נקרי ואח"כ בחרה בבחי' אמת כנ"ל ועשתה תשובה גמורה בבחי' שאמרו חז"ל היכי דמי תשובה באותו מקום וכו' וזה שאמרו חז"ל ותורידים בחבל בעד החלון באותו חלון שהיו המנאפים עולים אליה אמרה באלו חטאתי באלו תמחול לי דהיינו בחי' באותו מקום שזהו גדר התשובה הנכונה וזה שאמרו לה את תקות חוט השני בבחי' כחוט השני שפתותיך כמ"ש בזוה"ק ומדברך נאוה ( מדברך בגימ' סור בחי' סור מרע) תקשרי בחלון התשובה בבחי' חתירה מתחת כסה"כ לקבל שבים כי החכמה אינה גוזרת שתהא תשובה מועלת ורק הש"י ברחמיו מקבל שבים וחותר חתירה והיינו בחי' חלון התשובה וזהו ג"כ בחי' תקשרי בחלון בחי' הדביקות בעולם התשובה כנ"ל:
ואת אביך ואת אמך ואת כל בית אביך תאספ' אליך הביתה חולי וזה שהבטיחו לרחב ז"ל להחיותה עם כל משפחתה לא היה מצד נבואה הוראת שעה נגד מש"ה לא תחיה כל נשמה רק היה בדרך מי שרוצה לפנות יפנה שכן היה שליחות מיהושיע ז"ל לכל עיר קודם הכיבוש וגם שלפי זה
לא הייתה צריכה להבטחה מ"מ ממשפחתה הי שלא רצו לפנות משם עד הכיבוש ממש ואז לא היה מועיל להם לולא ההבטחה וצריך לעיין עוד בזה:
י"ט על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח וכו' י"ל רמז תבת סרח (ובמקום אחר כתב תמות חרס ואולי הוא ממלות הפוכות כמו כבש כשב שלמה שמלה וכדומה) בבחי' שאמרו חז"ל פני משה כפני חמה פני יהושיע כפני לבנה וזהו רמז תמונת חרס דהיינו כפני לבנה שהיא רק תמונה ודמיון להחמה וכמו שהלבנה מקבלת אורה מהשמש כן יהושיע ע"ה וכמ"ש ונתת מהודך ולא כל הודך כמו שאמרו חז"ל והוא רק תמנת חרס לא כל הודך כנ"ל וכתבתי במק"א שהתחלת הנהגת יהושיע בן נון ז"ל היה בגד השכחת ג' אלפים הלכות שהוא ע"י בחינת גיד הנשה ט"ב כמ"ש במקור"ב ובחינה זו גורם שתיקה מדברי תורה הק' כאבילות ח"ו וכמ"ש נשכחתי כמת משא"כ לפנ' כסא כבוד הק' דבריאה אור פני מלך חיים אין שכחה שם וכ"ה פני משה רבינו ע"ה כפני חמה שאין בו קטנות ופני יהושיע בן נון ז"ל כפני לבנה שיש בה קטנות וחסרון וירח לא ידע מבו"ו שזהו ענין שכחה:
כ את בצר במדבר במישור ממטה ראובן:
י"ל בדרך רמז בצ"ר ג מט' רפוא"ה והכוונה את ב"פר רפואה במדבר בדיבורא דידיה איתעבד מעשה הרפואה בלי פעולות אדם רק בדבר שפתיו במשור מי שהוא הולך בדרך מישור לפני ה' ולא בדרך עקום ח"ו אדם כזה יכול לפעול רפואות וישועות בדבר שפתיו ובבחי' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה צדיק גוזר והקב"ה מקיים דברו ומוצא שפתיו לא ישנה וזהו ג"כ הרמז ממטה ראובן בבחי' ראו בן בבחי' חזי במה ברא קאתינא לגבך ומי שהוא בגדר ראו בן שהש"י מתפאר בו כנ"ל הוא ודאי יכול להפוך לבוקר צלמות ובמילולא דידיה אתעביד מעשה הרפואה וכמ"ש במקום אחר כל אשר חפץ ה' מי שהוא בגדר האהבה הנאמנה להש"י בגדר חפיצה כידוע מד' גדרי אהבה אדם כזה עשה בשמים ובארץ יכול לפעול פעולות בשמים ובארך וכל פמליא של מעלה צויתין לדיבוריה:
גם י"ל רמז בצ"ר במדב"ר בצ"ר גימט' רפואה במדב"ר גימט' אברהם ירמוז למה שאמרו חז"ל מרגליות טובה היתה לו לאברהם אבינו ע"ה תלויה בצוארו וכל חולה שרואה אותה מיד נתרפא וזהו את בצ"ר ופואה במדב"ר באברהם אבינו ע"ה כנ"ל: