אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת ברכה

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת ברכה

פרשת האזינו

וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלקים אח ובי יש אל לפני מותו:

הכוונה ע"ד מה שא רו חז"ל אין זאת אלא תוה"ק כמ"ש וזאת התורה וכ רעיא מהימנא הק' פ' ק ושים תש"א וזאת הברכה אשר ברך משח לבני מותו דהיינו הברכה אשר בירך משה לפני מותו דהיינו הברכה אשר בירך משרבע"ה את עב"י לפני מותו הזה בברכת זאת התורה וכמו שאמרו חז"ל שמשה רבע"ה כתב י"ג ספרי תורות באות ים שנפטר כידוע וכמ"ש במק"א בזה וזהו ג"כ מורה ב י' וזאת הברכה היינו שזאת היא עיקר הברכה אשר בירך משה במה שהנחיל לנו מורשה תורת אמת שהיא חיינו בגולה מ נה תוצאות חיים לעולם כמש"ה אם לא בריתי יומם ולילה וכו' וכל מוסדות תבל לא נתקיימו ולזה כל הברכות טפילות לברכת זאת התוה"ק:

משה איש האלהים:

אמרו חז"ל בוו"יר הק' מחציו ולמעלה א קים מחציו ולמטה איש יש לומר דהיינו בבחי' גליפו ורשימו דיליה כידוע מזוה"ק גליפו בעוה"ז ורש מו וכל אדם הוא בגד זה משא"כ משה רע"ה משה משה לא פסיק טעמא בין בחי' גליפו דיליה בעוה"ז לרשימו דיליה בעוה"ב והיה מאחז הני כסא מיוש בל הפסק ולזה אמרו חז"ל ומשה עלה אל האלקים שזכה לבחי' אלוקית (י"ל שהוא כבחי' בעולת בעלת שעולה בעלייתו של בעל כידוע ומשה רבע"ה בעל דמטרול תא ולזה שייך בו ג"כ בחי' עולה בעלייתו) והיה נאמן בית ה' ובכל פעם שרצה לדבר עם הש"י נתייחד אליו הדיבור כידוע ממעשה דטמאי נפש שאמר עמיו ואשמעה וכדומה כמו שאמרו חז"ל בזה:

ה' מסיני בא נתינתו התוה"ק היה מצר מדת ענוה שהיא הוראת סיני נמוך מההרים כידוע וע"י ענוה עשה חסדו עמנו להורות לנו דרך חיים:

בכור שורו הדר לו הכוונה כי כתיב ואביו שמר את הדבר ולבו היה שיתקיימו החלומות ולפי כוונת הלב הן הן הדברים וגם שאמר בלשון תמה הבוא נבוא היה זה רק כדי שיסברו האחים שעי"ז בטנים החלומות ובלבו נתן קיום עליהם וא"כ הרי מצד הליכות החלומות אחר הפה ניתן קיום גדול להחלומות ע"י המחשבה דיעקב אע"ה ובחינת שור הוא בחי' מחשבה כבספר יביה"ק המליך אות ו' בהרהור וצר בהם שור וכו' ובח' בכור היא שיחה כמ"ש במק"א וזהו בכור שורו ע"י בחי' בכור שהוא שיחה ובחי' שור הרהור כנ"ל דהיינו ע"י השיחה שע"י ההרהור דיעקב אע"ה ניתן לו הדר מלכות שאין בו מיתה כמזוה"ק ולא נחית ממדרגיה כלל רק בבחינת עולי עין:

גם י"ל ע"ד מ"ש בזוה"ק שיוסף הצע"ה היה בכור למחשבה דיעקב אע"ה בזיווג ראשון ואז הוריד נשמת יוסף הצע"ה והיתה עומדת עד שהגיע לחלקה לרחל אע"ה עקרת הבית שהיה מחשבת יעקב אע"ה אניה ע"ש באורך. וזש"א בכור שורו שהוא הבכור מצד המחשבה כי בחי' שור היא מחשבה כנ"ל בשם ספר יציה"ק ועי"ז הדר לו שניתן לו מלכות הדר שאין בו מיתה והוא מצד שכולם בחכמה איתברירו החכמה תחיה בעליה שהוא בחינת מחשבה עליונה שלא היה בו שבירה ומיתה כלל:

ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך ידוע מה שא רו חז"ל בזה וכת תי שמקום אחר בזה בבחי' מש"ה כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב ע הכלים יחדיו יחלוקו שלכך כקרא בחי' זבולון בחי' יורד למלחמה מצד שמתיבות שלום הם ע"י קיום מצוות התורה הק' בבחינת נר מצוה נר שבת קודש שלום בית ובחי' יושב על הכלים שייך לבחי' יששכר מצד שהוא יושב אוהלים אוהל תורה הקרו' והוא בחי' תיקון הנר' שהם כלי בית ה' לשכנו רוכם וי"ל בזה שמח זבולון בצאתך עפ"י מ"ש במקום אחר בבחי' עץ חיים למחזיקים בה מה ששמעתי זה שהתומך ללומדי תורה הקדו' מסתמא משתוקק שהנתמך ממנו ילמוד תורה הק' לש"ש כי מהיות טוב וכו' כיון שאין לו הרגש התנגדות בנסיון להכריע לצד שלא לש"ש וש"י זוכה עכ"פ צד מחשבה טובה מצטרפת מעשה לבחי' מיימינים בה אורך ימים דהיינו עץ חיים והיינו בבחי' שמחה בבחי' אורח חיים שו"ע שמחות והיינו שמח זבולון וע"י זה יש יותר התעוות לבחי' יששכר להיות הלימוד לש"ש כי שלא יעבור על דעת משלחו התומכו והעובר על דעת משלחו הרי זה מועל ח"ו וע"י התעוררות זה זוכה לבחי' שמחה שע"י לש"ש כנ"ל וי"ל ותומכיה מאושר שהיה ל"ל מאושרים לשון רבים כלשון ותומכיה רבים אך שהכוונה שקאי על עץ חיים שהזכיר כי גבי מחזיקים בהתורה הקדושה דהיינו שמחזיקים להת"ח להקים וע"י החזקת בידיו גם שכבר ר הת"ח לעוני ח"ו שהוא כנחיתותא של מיתותא זהו הגורם לעצמו עץ חיים כמדתו להנצל ממיתה לחיים טובים והתומכין להת"ח שלא יתחיל כלל לירד או ליפול ע"י זה נעשה העץ חיים מאושר שהוא תוספות גידול וחיזוק וברכה ע"י מה שסמיכתו בעין יפה ג"כ הוא מצד שסיטרא דקדושה שרי בפרודא וסיים בחיבורא וכן הוא בבחי' תומכיה שנראה תחלה כשני צדדין זה אוהב עתיר פומבי זה בעל אגדה לתומכו וזה אוהב פלפול וסיים מאושר בחי' חיים בחוב רא ושניהם כאחד טובים:

ובבחי' הנ"ל שבחי' זבולון גם שהמוספק מהם לומד שלא לשם שמים יש שכר לו מצד שהוא רוצה שיהיה הלימוד לש"ש על צד היותר טוב י"ל מה שאמרו חז"ל בריש פסחים שאמר אחד מבני זבולון ע"ה אכיף ימא אסיסנא ביראתא דהיינו לפירוש א' שברש"י ז"ל שם שגם קוצים הם חשובים והיינו מצד הנ"ל ומצד שמ"מ יותר טוב כשהמוספק לומד לש"ש בבחי' קצרו למי חסד כמ"ש במק"א לזה פי' רש"י ז"ל שהכוונה אתקן בירניות דהיינו שיתקן שיהיה הלימוד בבחי' ברוך הבא בשם ה' דהיינו לש"ש בחי' מגדול עוז התוה"ק שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב היטב בתוה"ק לשמה:

ויראהו ה' את כל הארץ:

י"ל שע"י ראותו א"י הקדושה מרחוק לא הי' צריך עוד לילך לשם לפועל ממש כי בראיה נכלל גם בחי' הליכה כי ח' היא ראיה וז' היא הליכה כבספר יציה"ק ות ונת ה' הוא ב' זיינין כידוע ובח' ראיה כלול גם ז' הליכה ואין תוספות בהילוך נפשו לשם וגם כי טוב מראה עינים מהילוך נפש ובבחי' אם תשיב משבת רגליך כי א"י הקדושה נקרא שבת כמ"ש במקו"ר כי פי ה' דבר כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא:

וימת שם משה ופליגי חז"ל הני שמונה פסוקים עד סוף התורה הק' מי כתבן חד אמר יהושיע כתבן וחד אמר משה כתבן בדמע (ושמעתי בזש בשם הרב הגריל מוהר"י בעהש"ט זללה"ה שמונה פסוקים שבסוף תוה"ק משה כתבן בדמע שהכוונה בזה לשון עירוב כידוע בלשון המדמע והמערב והיינו מה שהיה בזה צירופים אחרים כי אין התוה"ק חסירה גם אות אחד רק שבחייו היה צירופים אחרים מעין זה שמעתי וכתבתי בזה במק"א) ולכאורה משה חי וכתב וימת משה והלא מחזי כשיקרא ומשה אמת ותורתו אמת אך י"ל שהכוונה ע"פ מ"ש בשם האר"י ז"ל שמשה רבינו ע"ה ראה שצלמו סר ממנו (ומצד שאין שלטון ביום המות וגם מצד שהיה צ"ל נכנע לפני יהושע בן נון ע"ה כידוע הרי זה נחיתותא שהיא כניתיתא כמ"ש בזוה"ק דמאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה אתקרי מיתה לגביה (ועפ"ז אמר ע"ע וימת משה שכון שצלמו צלם אלקים סר ממנו ואלקים עזבו הרי הוא כמת ולזה כתב בעצמו וימת משה וזהו משה כתבן בדמע מלשון המדמע והמערב כידוע והיינו כיון שצלמו סר מעליו נעשה מדומע ומעורבב:

נשלם ספר דברים בעזר יוצר הרים וכשם שזכינו להוציא לאורה ספר מחזה אברהם על תורה כן נזכה לצאת במהרה מאפילה לאורה חוזה דוד

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה