אור ברסלב
מחזה לאברהם קונטרס חזון למועד › לפורים

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

קונטרס חזון למועד · לפורים

לחג הסוכות

כל הימים טובים בטלים וימי הפורים לא יובטולו אולי י"ל שהוא מצד שאז קיבלו עב"י את התורה הק' ברצון ובשמחה כמו שאמרו חז"ל עמש"ה קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר בכפיה ואונס מכאן מודעה רבא לאורייתא שקיבלו באהבה ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ועי"ז לא יובטלו וחודש אדר הוא בחי' ק' שחוק כמ"ש בספר יצירה הק' ולזה אמרו חז"ל מאן דאית ליה דינא בהדי גוי לשתמיט מיניה עד אדר מצד שהוא בחי' שמחה כנ"ל וכתיב שמחה לצדיק עשות משפט ועב"י כולם צדיקים ואז טוב לעשות משפט כתוב בגוים

ה' זמנים דקריאת המגילה הם גימ' אדנ"י וד' ימים המיוחדים לכל הפרזים הם גימ' ן' להראות בחי' החירות לעב"י בבחי' נש"ב יובל בחי' נפילה להמן הרשע ודכוותיה והוא גימ' דד' ימים והר"ז בחי' רמז ד"ן מאדני שהוא תיקון בחי' דמי אחיך צועקים כמ"ש במק"א בזה והוא בבחי' גוי אשר יעבודו דן אנכי והתחלת הב' ימים הוא י"א הרי יש רמז כל שם הק' אדנ"י והוא תיקון בחי' דינ"א דמלכותא לטובה כראוי לעב"י ובה' פסח שואלין ודורשין ל' ימים לפני פסח ומ"מ תיקן עשרבמ"ה לקרות דבר יום ביומו והיינו בבחי' קריאה שבברכות בציבור חוץ הברכות של כל יחיד בכל יום על התוה"ק וכן הוא בחי' המגילה שגם שחסר י' בגימ' אסתר לאדנ"י מלא כמ"ש במק"א עכ"ז אנו משלימים י' זו עפ"י כח הברכות שכולם הם מבחי' י' אומניות שבת"ק מקור הברכות ובצבור בעשרה עדיף טפי לכ"ע והברכות שייכות למשה רבע"ה דלא פסק טעמא בבחי' שמי וזכרי וכנ"ל במקו"ר ובכל מקום שאזכיר שמי וברכתיך לטובה וכמו שנשאר עכשיו לרוב בני העולם רק יום י"ג לתענית וי"ד לשמחה וכל יום מימי אדר הוא בחי' ק' שמחה כמ"ש במקו"ר תר"ז בחי' קי"ג וקי"ד ושניהם גימ' זכר גימ' ברכה ובשושן הרי שני הימים בגימ' ברוך עה"כ לטובה השמטה לפ' ואתחנן

כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה'. ידוע משאחז"ל בזה וכ"ה ברש"י ע"ה כאן. וי"ל ג"כ שהמקום כיבוד אב ואם ועושה רצונם. הוא ממש כעושה מצוות השי"ת. וצוויים יהיה בעינך כאשר צוך ה' כן יהי' בעיניך וי"ל ג"כ שהכוונה שגם כשהתנו אב ואם שמצווים אותו רק כדי שיטול שכר קיום מצוות כיבוד כשיקיים דבריהם. ואם לא יעשה כדבריהם מתנים בפירוש שלא יהיה עונש על זה. ויהיה כאלו לא צוו אותו כלל. עכ"ז כיון שהוקש כבוד אב ואם למצות השי"ת. יש בזה ג"כ גדר משאחז"ל במנחות דבעידן ריתחא ח"ו ענשינן אעשה שאין עונש עליו כלל. וכמו ציצית שלא נצטוינו לעשות בגד בד' כנפות כדי להביא א"ע לכלל חיוב מצוות ציצית וא"כ אין שום עונש על ההולך בלי בגד של ד' כנפות ופוטר א"ע ממצוות השי"ת. ועכ"ז בעידן ריתחא יש על זה עונש כיון שהיה בידו טובו להרבות קיום המצות ולהביא א"ע לכלל חיוב ציצית ולקיים מצוות ציצית. כיון שהכל ברא השי"ת לכבודו ונ"ר לפניו שאמר ונעשה רצונו א"כ עלינו לחפש ולבקש כל טצדקי דאפשר לנו להתרצות אליו. ולהרבות נ"ר שלו וחקר כבודו. ובזה יובחן שעבודתו מאהבה כדי לתרבות נ"ר השי"ת כיון שהיה לו צד לפטור א"ע ממצוה זו ואין עליו עונש מ"מ הוא מביא א"ע לכלל חיוב. כיון שיודע שכשיקיים המצוה יהיה נ"ר להשי"ת עי"ז הרי עבודתו מאהבה. ולא מצד שמירתו א"ע מעונש. ועכ"פ בעידן ריתחא יש עונש גם על זה על מה שחיסר א"ע מטוב שהיה בידו לעשות לעצמו. וכן הוא בכבוד אב ואם. שגם שהתני שלא יהיה עונש. מ"מ כיון שאם היה עושה רצונם היה זה בגדר מצוה ושכר. לכן בעידן ריתחא יש עונש גם על זה על חסרון טובתו. ואולי יובן טעם ענין עידן ריתחא שלפעמים השי"ת מנהיג בדרך מה שהכל ברא בשביל עב"י כידוע. וא"כ במה שאין נמשך עי"ז שום עונש לשום נמצא ואיננו מצוה קבועה להתחייב לעשותה כנ"ל. יש צד זכות לומר כיון שהיה בו ענין הסתפקות ולא נשתוקק להביא א"ע לכלל חיוב המצוה שיש בה תוספת שכר טוב אין עליו עון. שגם שנ"ר השי"ת להטיב ולהרבות ליתן שכר כמ"ש במק"א על מה שאחז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה. ובזה יוגנו כמה פסוקים בפ' ואתחנן כמה פעמים כתיב לשוב לנו. אך אח"כ כתיב וצדקה תהיה לנו כי נשמור וכו'. כאשר צוונו דהיינו מתוך שלא לשמה יבוא ממילא לשמה לעשות מצוה כמאמרה כאשר צוונו. אין לנו יותר נ"ר בעולם ממה שאנו עושים נ"ר השי"ת שאמר ונעשה רצונו. וכן הוא בלטוב לנו בשכר רב בזהו נ"ר של השי"ת ליתן שכר רב טוב על פי משפט נכון כמ"ש במק"א. וא"כ הגורע ממצוה שהיה יכול להביא א"ע בה לכלל חיוב. הרי זה כגורע נ"ר השי"ת. עכ"ז אין זה כי אם בעידן ריתחא שנבחן הכל במדת שהכל ברא לכבודו לבד וזולת זמן ריתחא הכל נבחן רק לטובת עב"י. בגדר שהכל ברא רק בשביל ישראל:

נשלמו כל הג' ספרים בעזר המאיר לארץ ולאדרים

סוף הספר

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה