מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת תצא
כי תצא למלחמה אל אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך:
ובסוף הסדרה שלפניה מסיים כי תעשה הישר בעיני ה' י"ל הסמיכות ע"ד משאחז"ל הטוב והישר זו לפנים משוה"ד והוא מצד משקל ואהבת לרעך כמוך שהוא משקל שוה מה דעלך סאני וכו' ומצד שידוע שאין קיום לאדם עפ"י מדה"ד אדון דין אם ידוקדק וכו' וכשם שאין מפלשין עליך עפ"י מדה"ד לגמרי כן במשקל זה תשקול לגבי כל זולתיך וזהו הישר בעיני ה' ודאי להאריך אף ולעשות לפנים משוה"ד וכשאדם עושה כן לשם שמים מנצח לכל אויביו וחל מדה"ד הקשה על מתנגדים שלו ועליו חל מדה"ר כמדתו לעשות לפנים משוה"ד וכמעשה דחמו"ע ז"ל עם מתנגדיהם וכדומה ויחול עליך מדה"ר לטובה:
גם י"ל כי תעשה הישר בעיני ה' ונתנו בידך שהכוונה שע"י מעשים טובים שמכריעים לצד הישר בעיני ה' בעשותו אדם ישר להסתלק מחשבונות רבים כמ"ש במק"א בזה עי"ז ונתנו ה בידך שינצח בטוב על צד היותר טוב:
כי יקרא קן צפור לפניך בדרך וכו' י"ל בבחי' ק"ן משמאלא אר"ך מימינא כידוע והיינו כי יקרא בא' שלכאורה צריך לכתוב כי יקרה מלשון מקרה וכתיב בא' מבחי' קריאה בחבה גם ששמאל דוחה עכ"ז הוא בחי' ימין המקרבת גם שמבוזי' קן משמאלא נפל קין לקץ הימים סילוק אור יום ונפל לקץ לחשך ואמר ומפניך אסתר מ"מ נהפך לבחי' קץ הימין ומ"מ האם רובצת בסייעתא דשמיא גם אם יש טעות הליכה בדרך באיזה זמן במקיות ע"י כל עץ בח' עץ הדעת או על הארץ ששינתה מהציווי שהוציאתה אילני סרק וע"י זה טעות הנ"ל לפעמים מ"מ האם רובצת בבחי' מטי ולא מטי כי בהליכה בטעות הנ"ל אינה חל העונש כ"כ ויש תיקון גם לבחינת אפרוחים דלית להון גדפין דו"ר כראוי ואח"כ והארכת ימים בחי' ארך מימינא היטב:
והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה סקלוה אנשי עירה באבנים ומתה י"ל שהטעם של פתח בית אביה גם כאי אפשר להשיג אחד מאלפי אלפים רבוא יבבות מערך טפה מהים מטעמי מצות הש"י מבדם חלק משום מצוה ואנו עושים הכל רק בדרך חק מצוות המלך ואין להרהר אחריו כלל עכ"ז שום טעם הנראה לומר בהנוגע למצוות אין להכחידו כלל וכידוע מספה"ק החינוך להרא"ה ז"ל וכדומה ובבל"י וברקנטי ז"ל ובשל"ה הק' ודכוותייהו. והוא מצד שבחי' סקילה היא מא' מהשם הק' אדנות כידוע ובהצטוף א' זו לבחי' שער שהוא בתרגום תרע ותרגום גם הוא כלשון הק' קצת כידוע משו"ת מוהרמ"א ז"ל בסופם תרע וא' הנ"ל הוא בחי' תרעא שם אדנות מלא כידוע. וכיון שבחי' סקילה הוא ראש לכל ד' מיתות ב"ד הרי הוא כולל בעצמו כל הבחינות ולזה מתגלה התיקון ע"י כח השם מלא בבחי' דינא דמלכותא דשמיא שעי"ז אין דין למעלה וידוע שבחי' א' דאדנות שרשה פלא עליון רחמים גמורים כידוע לכל דסדר פ"נ שבשע"צ הק' והיינו מבחי' באבא יסד ברתא יו"ד עילאה יו"ד ציורה א' כידוע וזהו בחי' פתח בית אביה והוא בחי' פתיחת שערי צדק משפט הקבוע שעי"ז יש רחמים גדולים מלמעלה לעב"י:
לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. לפי הנראה אין זה פנים לפנים כי כשלא ידרוש שלום הפוגע בו הרי זה כעין גרוי עמו וכתיב לא תתגר בם מלחמה. רק הכוונה שלא יתן דעתו שלא בפניהם להמציא ביניהם דרכי שלום בקטטות שביניהם עצמם ואתה תרצה לתווך שלום או לתת לב להמציא להם דרך הטבה שיחול טובם ביותר ותייעצם על זה וכדומה זה אין לעשות וע"י שב ואל תעשה שבזה אין כאן שום נדנוד חשש גרוי כלל וגם מזה משמע שהפרשה אינה מדברת בעמוניות שאינם בנות מלחמה כי דרכו של איש לכבוש ולעשות דרכי מלחמות ועליו קאי לא תדרוש שלומם גם שהוזהרת על גרוי מלחמה מ"מ גם שלום להם לא תדרוש משא"כ בגיורית שבהם כנראה דלא שייך איסור זה כלל:
תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח הכוונה כי כשזה נופל זה קם וכשניצולים מזכר עמלק הרשע שהוא זכרון הרע זוכים שמתגבר זכרון הטוב וזש"א שע"י מה שתמחה זכר עמלק הרשע זכרון הרע תזכה שלא תשכח זכר טוב דהיינו התוה"ק ולזה נסמכה לכאן פרשת ביכורים אצל מחיית עמלק הרשע כי שורש גידולי הרע הוא מבחי' מ"ש ולמה זה לי בכורה מצד שאיננו מבחי' ובחרת בחיים וכתב בזוה"ק שמצות פדיון בכור הוא לפדותו מסטרא דמותא כידוע ולעב"י נשארים הברכות חיים ע"י מצות פדיון בכור אבל עמלק ששורשו מסטרא דמותא ע"י שמאס במצות בכור כנ"ל שהוא מסטרא דחיי ולזה אחר מחיית עמלק הרשע הזהיר הש"י לעב"י שיקיימו מצות בכורים שהוא מבחי' בכור ששייך לעב"י שהם בחרו בחיים ע"י מצות בכור וראשית ביכורים גורם חיים כבתרגום על בראשית בחוכמא וחכמה תחיה בעליה חכם גימ' חיים לטובה:
תמחה את זכר עמלק וכו' והיה וכו' אין והיה אלא לשון שמחה והכוונה בזה כי באבוד רשעים רנה ושמחה: