מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת ראה
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה את הברכה אשר תשמעון. י"ל הכוונה שכל אחד ואחד מוטל עליו להוכיח רבים לתת עליהם ברכה טובה וכמו שצריך להשכיל על דל לרחם עליו כן ביותר יש לרחם ברחמים רבים להרבות תיקוני נפשות עב"י לברכה שלימה ובזה ידויק מ"ש הברכה אשר תשמעון כי למוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב והמברך מתברך ויש ברכה בין למוכיח ובין למקבל תוכחה הרי שע"י מה שתשמעון יהיה ברכה וע"י צייתנות למצוה זוכה לברכה וזהו הברכה אשר תשמעון ע"י תשמעון תזכו לברכה:
גי"ל ראה וכו' שהכוונה שגם שהאוכל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה מ"מ תוכלו לראות הנתינה דברכה אשר אנכי נותן מתנת חנם והטעם כי הברכה היא אשר תשמעון למצוות הש"י ומצוות לאו ליהנות ניתנו לכן אין זה בגדר האוכל דלאו דיליה. ולא שייך בזה גדר פסיק רישא כיון שאינו ודאי שכר כי עד זיבולא בתרייתא ליבעי אינש רחמי דשלתא להוי ויש ח"ו ענין תוהה על הראשונות או נטיה מדרכי אמונה ח"ו שעי"ז אבד כל שכרו וכיון שאינו פסיק רישא בעת המע"ט כיון שהברכה שתשמעון למצות תוכלו לראות בטוב וזהו ראה.
גי"ל נותן לפניכם ברכה גם דאכיל דלאו זיילי בהית לאסתכולי וכאן מתנת חנם אך כיון שיש גדר ברכה ואחר ברכה יש קנין לנו והארץ נתן לבני אדם לאחר ברכה כמו שאחז"ל וכשהוא כקנוי לנו. ואח"כ הוא טפל לברכה וזהו את הברכה טפל:
תשמעון למצוות ויהיו כל המצוות נגררים אחר הברכה וכאלו משלכם אתם נהנים ואין השכר מתנת חנם לגמרי ותוכלו לראות וזהו ראה:
גי"ל ע"ד מה שאחז"ל שע"י יראת שמים דבריו נשמעין סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא וכן ע"י יראת שמים יש שמיעה ע"ד ה' שמעתי שמעך יראתי שהכוונה ע"י שיראת שמעתי שמעך מה שהשמעתני מצות בתוה"ק וע"י יראה יש ברכה כמש"ה יברך יראי ה' וזהו הברכה אשר תשמעון שע"י יראה שהיא ברכה תשמעון אל מצות הש"י:
בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו ואמרו חז"ל לא תעשו אגודות אגודות שמעתי בזה מהרב המפורסים בש"ט מוה' משה יודא ליב ע"ה לא תעשו אגודות אגודות שתצטרכו לקשר את עצמיכם ולדבק בהש"י ואח"כ לחזור ולדבק בהש"י ולחזור ולאגוד והיינו ע"י עבירה שמכבה מצוה רק להנצל מעבירה והכל אגוד אחד ודברים אלו הם עמוקים מאוד ואולי כוונתו ודאי היתה ע"ד מה שכתב בזוהר הק' במעשה דר"י ע"ה שע"י היסח הדעת מהדביקות בהש"י אמר אהבתי אתכם על כן אפקוד עליכם וכו' וכן ראיתי כתוב אצלו מה דסאני עלך לחברך לא תעביד לדביקותך וכן השמר לך פן תעזוב את הלוי התחברות וזהו דרך רמז האגודות הנ"ל רק יהיה איגוד אחד תוכו רצוף אהבה בהש"י לנכון:
לא תבשל גדי בחלב אמו. עשר תעשר תבואת זרעך. רש"י ע"ה כתב טעם הסמיכות. וי"ל עוד כי פרנסת העניים הוא בגדר גבורות בצמצום. ונמשך להם מירוק ע"י הצטרכותם לקבל מאחרים וכידוע ממאמר היונה יהיה מזונותי מרורים וכו' ולא מתוקים בידי בשר ודם וכדי להם בזיון וצער זה גם אם מספיקים להם בשוה ע"י שליחות לביתם הצטרכותם בעתו אז קו ם הצטרכותם בריוח. מ"א אין נגרע על ידי זה המירוק שע"י עניותם וכמ"ש במק"א מזה:
ובזה י"ל ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו. שע"י שמיעת דברי התוכחה הקשים כבר יוצא לפועל כאלו היה כל המירוקים שע"י התוכחות בפועל ח"ו ואתם בכלל ברכה בהחלט אשר תשמעו וכמ"ש בזוהר הק' מהרמת השבט דאב ואין קללה כי אם לא תשמעו. וסרתם וכו' לעמוד במרד ח"ו משא"כ בלא העמידה במרד ח"ו הוחלט הברכה. ודי המירוק ע"י שמיעת התוכחה כמ"ש יען כי רך לבבך. וכן הוא ע"י מה שמקיים מצות מעשר תבואה ומעשרות כספים ובמדת חסידות דשני עישורים דהיינו חומש ע"י זה נמתקים הגבורות בשרשם ואין התעוררת דינים ח"ו ע"י צעקת עניים. אשר צעקתן מעוררת ח"ו דין גמור על העשירים שפרנסתם בגדר חסדים בשופי וכמ"ש ושמעתי כי חנון אני דהיינו שהרי גם פרנסת העשירים היא רק במדת חנינות לבד מתנת חכם גמור מהש"י כי מי הקדימני ואשלם כתיב ומת יתון בכל עמלו תחת א"ר השמש כמו שאמרו חז"ל. ולזה כתיב עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' כמחז"ל שמהפך מעושר של זה לעוני כיון ההוא בגדר מתנת חנם לכדי שיעמוד בנסיון מצות נתינת צדקה:
משא"כ כשמעשר אין התפעלות שיתערבו גבורת לחסדים בכדי לסלקם או למונעם או להתיש כח דחסדים ח"ו. וידוע שבשר וחלב הוא ענין התערבות חסדים בגבורות שמתיש כח החסדים חס ושלום ע"י התערותא דלתתא ח"ו וז"ש לא תבשל גדי בחלב אמו וזהו ע"י עשר תעשר שע"י זה אין ניחוש כח החסד וע"י זה אין מתקלקלת התבואה כמ"ש רש"י:
ומשלת בגוים רבים ובך לח ימשולו הכוונה כי כל חוקי המלכות הם מושלים על המלך וכן בכל השליטות יהיה בצד מ צד עבדות בו משא"כ השליטות שעתיד הש"י להנחיל לעב"י יהיה בלי שום צד עבדות בשום צד:
נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך שמעתי מפי מוכיח א' נתן תתן שיהיה שני נתינות הפרשת מעשר כספים או חומש ואח"כ הנתינה בפועל להצריכים ועי"ז נמלטים מאחריות לב רע ח"ו בעת הנתינה כי הרי כבר הוא מופרש ועומד ומצפה לשיקיים הנתינה להצריכים וזהו ולא ירע לבבך והברכה נמשכת גם על גל ה בר הזה גם ע"י ההפרשה שהיא רק הכנה לגלגול זכות ופעם אחד שמעתי שלא יהיה ההרעת לב שיתן רק מצד הברכה הנמשכת עי"ז בקרן ופירות רק יתן לש"ש וזהו ולא ירע לבבך שתתן רק בגלל יברכך ומה שאחז"ל נתן תתן אפילו ק' פעמים כוונתם ג"כ שלא יהא לו צרות עין כשה א מצטרך ליתן להרבה הצריכים ברצופים זה אחר זה או לאחד שכבר נתן לו וסבר שהוא על מלאת הצטרכותו ונודע תיכף שחסר לו עדיין וצריך ליתן עוד:
וי"ל ג"כ ולא ירע לבבך כי בגלל הדבר הזה שלא יסבור שבנתינה אחד די כי בגלל הדבר הזה לבד רק ידע שהברכה הוא עד בלי די למען יתן ויחזור ויתן לפי הצטרכותם אבל בעת שידוע הצטרכותם של עניים ואינו נותן הצטרכותם כפי הראוי עפ"י מצות מעשר ואיננו משלים בפעם אחד בכדי שירבה בנתינות כמ"פ דבר זה טעות בהחלט ויותר טוב ליתן בפעם אחד וכל פרוטה עולה בחשבון ואין הזכות לפי רבוי הנתנות כלל וי"ל בזה ג"כ ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך שלא תטעה שמשך הברכה הוא מצד בחי' פעולות הנתינה וכפי מספר הנתינות תהיה כל נתינה כרה שתהיה כי זה הוא טעות בהחלט וכל פרוטה עולה בחשבון בין שיהיה בנתינה אחת פרוטות הרבה בין שהיה הפרוטות בנתינות רבות ומה שאחז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט היינו מבלי יכולת וכמנחת עני שלמדו חז"ל ממנה וזש"א נתן תתן אפי' מאה פעמים אך שלא תטעה שהכוונה להרבות בני ינות לחלק לכמה פעמים גם כשהיה יכול ליתן בפעם אחת כי אין זה כי אם רוע לב ח"ו עפ"י רוב בטחונך בבצעך ודביקותך בא בת שוא כתעה כעין שעשועי התינוק בקרקשי דזוזי או ח"ו בגדר מיעוט הבטחון הראוי וקטנות אמונה ח"ו. ולמעה"ש תהיה נזהר ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגל הדבר הזה בנתינה תהיה כמה שתהיה יברכך כי לא כן הוא כי אין הנתינה גורמת כלל. רק קצרו לפי חסד ולפי השלמת הצטרכות הצר כים ואפילו נאבד ממנו סלע ומצאו עני יש לו שכר כידוע ובכל כ"ד מתנות כהונה כתיב לשון יחיד בתוה"ק על המתנה ושייך גדר שונא מתנות על הנותן שישנא ליתן ולחזור וליתן מה שהיה יותר טוב שיתן הכל בפ"א שלא ימתין להנצרך עד שיתמקק כמו שאחז"ל גבי תענית לגבי מלוי משאלותינו מהש"י וזש"א ולא ירע לבך וכו' בכל מעשיך ובכל משוח ידיך שלא תהא סבור שלפי רוב התנות כן יהיה רוב הברכה במעשה ידיך. כי מעשה הנתינות מרבה הברכה במעשה משלח ידיך. כי לא כן הוא כי לא יח ל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח וכו' לאחיך ולאביונך דהיינו שהכוונה ברבוי הנתינות היא רק מצד התחדשות רבוי אביונים או מצד התחדשות עניות והצטרכות אחר נתינה ראשונה לא זולת כי הנתינה מצטרכת שתהיה בפתיחת היד בלי צרות עין דהיינו די מחסורו וכן יש בעניים הנוטים לאהבות רבוי המתנות אהבו הבו גם שהיה אפשר להם למלאות מחסורם ע"י שהיו שו אים דרכי רמאין והיו הולכים בדרך ת ים וניכרים דברי אמת ועב"י ג"ח בר ג"ח רחיונים ב"ר והיו מזדרזים ללאות חסרונם בנתינה אחת בדרך קביעות או באיזה אופן אחר והיו מזדרזים אשר הבו כי היכי דמישלם צערייהו דהאביונים. רק מצד שהעניים טועים וסוברים שע"י רבוי מתן בכמ"פ ע"י העזבם מ רך תמים לדרך רמיה ח"ו או לדרך רצוי הרדיפה אחר הבצע עפ"י רבוי השתדלות בלי גבול ובלי משקל נכון הראוי. וע"י שזאת רבוי המתנות ורצונו רק שיוספק לו מחסורו עי"ז יחיה וניצול ממה ש עולם חשוך בעדו נודד לחם איה אשר חושך הוא היפוך גור החיות כמ"ש במחשכים הושיבני כמתי עולם. משא"כ השונאים רבוי המתנות ועיניהם רק להספקתם ניצולים עי"ז מדוד ללחם והם בכלל גדר החיים הנכונים וכבר כתבתי במק"א דלא שייך גדר שונא מתנות לענין עניים מקבלי צדקה כי גדול מה שהעני עושה עם בעה"ב יותר ממה שבעה"ב עושה עם עני ובפרט כשמקבל הצדקה לשם מצוה מצד שכן יסד מלכו של עולם שעולם חסד יבנה וע"ד מ"ש ויקחו לי תרומה לי לשמי ושמעתי בשם החסיד מוה' משולם זיסיא זצלה"ה דהיינו שהעני יקבל לש"ש פשיטא שאין כל זה בגדר מתנה כלל רק מצוה הוא דעבד וכן הסתקת זבולון ליששכר אין זה כלל בכלל מתנות כי מה שהיא לש"ש לא שייך בזה מהנה כלל כי מידו הכל ומידו נתנו כידוע וגם שיסוד העולם שיהיה לאחד עודף הרבה מהצטרכותו ולאחד יחסר מהכרחיות הצטרכותו כל זה הוא בדרך מ"ש מוהר"ם אלשיך זצללה"ה את העני עמך שהנחסר לעני הוא ביד העשיר בפקדון שיקיימו מצות צ קה לבד וכ"כ בס' אוה"ח וא"כ פשיטא שאין זה בכלל מתנה רק בדרך לשון מושאל נכתב לשון מתנות לאביונים מצד שהיא בגדר נתינה מיד ליד או מצד ששם המתנה בשופי הרבה יותר מהמוטל להספקת ההצטרכות וכ"ש הספקת בני יששכר אין זה כלל בגדר מתנה וכתבתי שם עוד פירושים באמיתות מכוון גדר שונא מתנות שלפי כוונת הלב הן הן הדברים:
גי"ל ולא ירט לבבך היינו גדר בטל רצונן' ועי"ז יבוטלו רצונות זולתיך נגדך ולזה בגלל הדבר הזה יברכך אשר מחזיק ברכה הוא שלום אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום דהיינו סילוק המתנגדים רק שיתהפכו הכל לסנגורים ופרקליטים ומצילים טובים לך:
שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים כתבתי במק"א כי המצות שהוציאו ענ"י ממצרים היה בהם טעם מן שהיו מקבל הטעמים ע"י רצונות עב"י וזהו לחם עוני דהיינו שהלחם מצד עצמו היה עני בלא טעם כי המזון היה מקבל מהאדם והיה טפל אליו ולא אדם טפל להמזון וכמ"ש במק"א:
והיי"ת א"ך שמ"ח ס"ת חת"ך שם הק' דפרנסה כידוע בכוונת פות"ח א"ת יד"ך כי ע"י שמחה של מצוה אין מחסור כי רק ע"י אשר לא עבדת את ה' בשמחה ועבדת וכו' בחוסר כל ובתר עניא אזלא עניותא שע"י מה שאינו שמח בחלקו עי"ז יש לו מחסור משא"כ ע"י שמחה בחלקו בבטחון בהש"י אין מחסור ויש לו פרנסה בריוח:
איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך הכוונה מצד השמחה שבשעת קיום מצות צדקה שצריך להיות בזה זהירות שמצד העני יהיה נעצב אל לבו ומעורר עלויו רחמים ורק מצד הצדקה בדיעבד ש צד שמחה וכמ"ש במק"א באריכות בענין אינו שמח בהוראה והרי אחז"ל בב"ב שלכך יש מצוה בצדקה משום שעב"י נמשלו כינים שהעוני שחל על מי מעב"י הוא כביכול נגד רצון הש"י ונ"ר האמיתי שלו וא"כ ממילא הנותן צדקה אי אפשר לו שלא יעורר רחמים על העני ואיננו ח"ו בגדר שש בתקלת חבירו וגם אם היה איזה איבה ביניהם מ"מ בהכרח מקיים בנפול אויבך על תשמח כיון שנתינתו הצדקה מכרעת שהש"י לא ניחא ליה בעוני של זה דאל"כ חסדו יעזוב לבחי' חטאת ח"ו כידוע ומה שניחא להש"י פשיטא שאין להעלות על לב רגע אחד דררא דצד נטיה מזה וזש"א שכברכת הש"י שהוא שמחה והוא רק מצד הנותן משא"כ מצד המקבל לא ניחא להש"י שיגיע א' מעב"י למדה זו כן יהיה מתנת יד אדם בצדקה בשמחה של מצוה לבד ולעורר רחמים על עב"י:
איש כמתנת ידו כברכת ה' אשר נתן לך:
שמעתי בשם מוהר"ר מרדכי ע"ה מ"כ בק' לוסיץ יצ"ו שיהיה נתינתו לעני כמו מי שנותן מידו לידו מצד כלליית אחדות שרשי עב"י בכנסיה. וי"ל עוד כברכת ה' אשר נתן לך שכמו שהש"י המציא כל הנמצאים רק מצר שדרך טובו של הש"י להטיב כידוע מ"ש בע"ח הק' ומהרבה סה"ק. ויש לו נחת רוח ממה שמקבלים טובו כאלו היה הטוב נוגע לו. ומצד זהו ברכת ה' שנתן לך. וכן יהיה לך נ"ר מהקבלה ממך איזה טוב כאנו נהנית אתה. ועכ"ז לא תאמר שלך שלי ח"ו מצד כלליית האחדות בשרש כנ"ל:
כי גבול נתן הש"י לא תחמוד ולזה שופטים ושוטרים תתן לך כראוי פרשת שופטים
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך ובפרשה שלפניה מסיים איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך. י"ל הסמיכות ע"ד מה שאחז"ל דורשיו לפי הדור וז"ש איש כפי ברכה פרטיות של כל אחד ואחד מכם אשר הוא כמתנת ידו כפי איתערותא דלתתא דיליה כן יהיה השופטים שיתמכו וכן י"ל להיפך כפי שופטים שיתענו עליך כן יהיה ברכת כל אחד' ואחד מכם ע"ד דור לפי דורשיו וגם שהמסקנא שם בש"ס סוף בכורות שהוא רק לפ' נחתא ות קפא ע"ש מ"מ משום הא לא תברא שי"ל שמרומז כאן בבחי' כמתנת ידו הנוטים להרבות פעולותיהם וסומכים מעט על בחי' הבטחון שהוא בחי' תוקפא בחי' והתחזקת והיית לאיש. כברכת ה' הוא בחי' ניחותא הנוטים לשב ואל תעשה וסומכין את עצמם על בטחונם על ברכת ה' שהוא יעשה ויגמור בעדם לטובה בשני בחי' אלו הנה הדור לפי דורשיו ודורשיו לפי הדור וכמ"ש במק"א בזה:
גם י"ל בדרך רמז כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך שופטים שהכוונת שע"י שיהיה נודע לך בשיעורין דילך תמיד שה' נותן לך הכל ומידו נתנו לך והכל ממנו ואת לית לך מגרמך כלום ורק הוא הנותן לך כח לעשות חיל עי"ז תוכל לשפוט את עצמך ולהיות עליך כשוטר לבלום ולכבוש לב כסיל שלך תחת לב חכם שלך וי"ל שכאן רמוזים ג' בחי' בורך בארך בוראך שופטים היינו בחי' לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון בכל שעריך אשר ה' נותן לך ע"י מאין באת יובן ממילא שאין לך מגרמך כלום רק הש"י נותן כל טוב לשבטיך היינו עונשים דקבר מקום רמה כידוע מבחי' החיבוט בשבט ברזל המנפץ כלי חרס הגופניות עפר מאדמה ושפטו היינו בחי' עתיד ליתן דין ועי"ז שופטים תתן לך וכשיש דין למטה לשפוט את עצמו היטב תנצל מדין של מעלה ויהי' מבחי' צדק מדה"ד משפט מדה"ר לטובה:
גם י"ל הסמיכות כמתנת ידו כברכת ה' שופטים שהכונה ע"ד מה שאמרו חז"ל בפ' הדינין ומובא בספה"ק ר"ח בסופו ששני עמודים אלו צדקה ומשפט שקולים כאחד וזש"א כמתנת ידו כברכת ה' כן שופטים אשר תתן שכמו שצדקה גורמת קיומו של עולם וברכתו כמפורש למען יברכך ה' וכו' כן הוא ברכת ה' ע"י מנוי שופטים הגונים ומלך במשפט יעמיד ארץ לברכת טוב:
גם י"ל ע"ד מה שאין הברכה שורה כי אם כשיש לה על מה לחול כידוע מהאסוך שמן וכמ"ש בט"ז ז"ל ר"ה חנוכה והש"י יהיב חכמתא לחכימין וזש"א כברכת ה' שחלה דוקא על דבר מזומן כן יהיו השופטים שלא יהיו בבחי' אזלין ברקיביא רק יהיה חכמה בלבם ועי"ז ירבה להם הש"י חכמתם לטובה:
גם י"ל כברכת ה' שופטים שהכונה כי יש שני בחי' משפטים אחד בדרך משפט המכוון ואחד בדרך קנס וכן הברכה מהש"י הוא ג"כ בשני בחי' אחד בדרך משפט המכוון כפי שיסד הש"י ברחמיו במקור ברכותיו בדרך מדה במדה ת"ק פעמים וכדומה ואחד בדרך נדיבות ע"ד אני אוהבי אהב ואהבה מקלקלת השורה זש"א שכמו שברכת הש"י הם בב' אופנים כן תתן שופטים לתיקוני שני אופני המשפטים כנ"ל וכמו שאחז"ל שני דייני גזירות היה בירושלים וכו' דייני קנסות וכו' מלבד הדיינים
ובזה י"ל מש"ה צדק צדק תרדוף שקאי גם כן אשני הצדקת המשפטים כנ"ל למען תחיה קאי אמשפטים פשוטים שהם משפט שלום המחזיק ברכה חיים וירשת הארץ ע"י תיקוני קנסות להוראות שעה הצריכה לכך שעי"ז יש תיקון כל העולם:
גם י"ל כברכת ה' אלקיך שופטים דהיינו כמו שברכה אינו שורה רק בסמוי מהעין כן יהיה מתנת ידו רק צדקה בסתר והיא היא הצדקה הנכונה שאינו יודע למי נותן והמקבל אינו יודע ממי מקבל וכן השופטים אשר תתן יהיה ג"כ בדרך זה דהיינו בבחי' סמוי מהעין הן מצד שהם דנין לכפי דברים שבלב שהוא דבר הסמוי מעיני בשר והן מצד שאינם מכירים במשפט וכל עלי דינים יהיה בעיניהם כראובן ושמעון כמו שאיתא בחו"מ:
שופטים ושוטרים תתן לך ובפרשה שלפניה הסיום איש כמתנת ידו כברכת ה' אשר נתן לך שופטים ושוטרים וכו' י"ל הסמיכות כי ע"י עמוד הצדקה בתקונו. כשמספיקים היטב ללומדי תורה הקדו' בריוח ונחת בעינם. ואחריהם כל אדם ימשוך יחלץ עני בעניו להחזיק ידם ע"י זה מתתקן עמוד משפט נכון בעולם. כיון שאין לדיינים לעשות מצד שכר כידוע מה אני בחנם. וע"י מה שהם קבועים ומי חדים לדיינות ההכרח להספיק להם פרנסתם משל ציבור כמ"ש התוס' ריש פרק שני דייני בהא דמלמדי קמיצה היו נוטלים שכרם מהלישכה וכמ"ש בזה במקום אחר ולזה צ"ל מתנה מרובה בכל עיר להספקת דייניהם וז"ש מה שאיש כמתנת ידו כברכת ה' שתתן כפי הברכה מהש"י אליך ובודאי הש"י יברכך כפי מתנתך וע"י זה תתן לך שופטים ושוטרים בכל עיר כי תוכלו להספיק להם לנכון בכבוד כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ שלא להצטרך אחר הפרנסה לחזור ככהן בבית הגרנות שהוא בגדר מ"ש ואיש תרומות יהרסנה ח"ו. וע"י זה שתספיק להם בכבוד יהיה לך שופטים נכונים ותחיה וירשת את הארץ וי"ל עוד יותר שז"ש כמתנת ירו כברכת ה' אשר נתן. שכמו שכשהש"י מברך ונותן בעין יפה הוא נותן וכמחז"ל במד"ר עמ"ש צדקתך כהררי אל בהשרים שקישטו סוסיהם ואורוות שלהם היו נקיים יותר מבתי עניים. ועצה ישועה לכל עב"י שלעולם ילמד אדם בנו אומנות נקייה וקלה ואין עשירות ועניות מהאומנות ואין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וכן הוא ברכת הש"י בכל אשר תעשה היינו בכל דהו אשר תעשה גם בתכלית הקלות וכמו שהש"י מברכך ע"י פעולה כל דהוא קלה כמות שהוא ולא ממוצא וממערב וכשהש"י נותן לעב"י גדר ברכה בודאי נותן להם כמו מלך שהרי כל עב"י בני מלכים וכולם ראוים לאיצטלא החשובה וכל שנותן להם בברכה נותן בגדר מלך וכן יהיה מתנת ידך שתתן להשופטים שיהיו בגדר מלך במשפט יעמיד ארץ. וע"י זה יהיו קיום להשופטים:
גם י"ל שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך:
שיהיה שתולים בבית ה' בעירם ולא יצטרכו לזוז זיז כל דהוא ממקום שעריהם שלא יהיו בודדים כלל ללחם ולירד לשערים וע"ד ששמעתי בשם המ"מ מפורסם בשם טוב מוהרר צבי הירש ע"ה מ"כ בק' נאדבורנא יצ"ו. יהי רצון שיתקיימו בנו חכמי ישראל בכל מקומות מושבותיהם שלא יצטרכו להטלטל בשביל פרנסה וזהו בכל שעריך. ועי"ז יהיה קיום להשופטים ושפטו משפט צדק:
ולזה אמר אח"כ על דיינים שאינם הגונים לא תטע לך אשרה ולא תקים מצבה כי אותם שא כם הגונים אדרבא דטבא להו תעביד להו שיצטרכו לנוד ללחם וילכו שחוח למקום שאין מכירים או אז יכנע לבבם כמו שאמרו חז"ל כדר' אלעאי ע"ה כידוע ומהמפורסים בשם טוב מהור"ר מרדכי ע"ה מ"כ בק' ליסיץ שמעתי בשמו איש כמתנת ידו כמו מי שנותן משמאלו לימין של עצמו. שלא שייך בזה רוע לב כן יהיה מתנתך צדקה בלב טוב בלי רוע לב כלל. פי הרי אתה מחליף עולם עומד שתקבל ע"י הצדקה שאתה נותן בעולם עובר כידוע מ"ש מונבז המע"ה ועי' בספר הקד' עוללת אפרים ע"ה בזה. גם מצד אמיתיות אחדות עב"י ער שנצטוינו ע"י זה ואהבת לליעך כמוך. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. לזה תתן לאחיך ולאביונך כמו שאתה נותן ליד עצמך:
מעין זה שמעתי ברמז בקיצור. ובדרך זה שמעתי מהמפורסים בשם טוב מוהר"ר מנחם מענדיל ע"ה מ"כ בק' פאדהייץ יצ"ו ויקח קרח ואיתפליג. דהיינו שנטה מגדר האחדות כי מצד האחדות א"א להיות במחלוקת בתוך עם בני ישראל עם אחד רק שחילק א"ע ואיתפליג לזה היה במחלוקת. והיינו לקח א"ע לצד אחר מעין זה שמעתי. ועפ"י זה י"ל שופטים תתן לך שיהיה השופטים מעב"י מכלל האחדות שעי"ז כמתנת ידו כברכת וכו' כנ"ל שנתינתך לאחר יהיה כמו שאתה נותן לעצמך. וכמו שנותן לך הש"י אז כן הוא בעת נותנך צדקה כיון שהשכר מזומן הרבה גם מצד הדביקות בהש"י הרי נותנך הוא כאלו הש"י נותן לעני וז"ש איש כמתנת ידו מצד האחדות שבין עב"י הרי זה כאדם הנותן מיד ליד עצמו וכנ"ל. גם הוא כברכת ה' אשר נתן לך. כן נתינתך לעני הוא כאלו הש"י הוא הנותן לעני. וכמשל הבן מלך שאחז"ל רפ"ק דב"ב וכמ"ש במקום אחר מזה. כי כן הוא רצון הש"י שיהיה הוא כמעלים עין מלהשפיע להעני. ומה שאנחנו נותנים צדקה להעני מ"מ הוא רצונו של הש"י ונחת רוח שלו ושעשועיו כמשל הבן מלך. ועכ"פ נתינתך כמתן הש"י הוא מצד דביקותך בהשם יתברך וטפילותך אליו. והש"י מייחד שמו עם עב"י כששלום ביניהם כמחז"ל עמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד. כשהם באהבה הש"י מייחד שמו הקדו' על עב"י וז"ש ע"י אגודה ואהבה בין עב"י שיהיה עי"ז איש כמתנת ידו כנ"ל. עי"ז כברכת ה' אשר נתן הוא נתינתך כנתינתו וז"ש שופטים תתן לך אשר ה' נותן לך שנתינתך השופטים ההגונים הוא כאלו ה' הוא הנותן לך כמשאחז"ל והמתנשא לכל לראש דמשמיא מוקמי ליה אך אין זה כ"א בשופטים ההגונים לש"ש שהם בכלל האחדות עם הש"י משא"כ שאינם הגונים כתיב בהם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי. ולזה כתיב תיכף אח"כ לא תטע לך אשירה ולא תקים לך מצבה דקאי לאסור העמדת שופטים שאינם הגונים אבל הגונים הם בכלל ברכת ה' אשר נתן לך. כי הרי לאחר ברכה הארץ נתן לבני אדם כידוע וא"כ מתנה זו שבעין יפה קובעת ברכה ג"כ לב ולדעת להצליח דרכו במנוי השופטים הגונים ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה להצליח בזה:
כי השחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. יעוור עיני חכמים ע"ד החכם עיניו בראשו:
ואחז"ל וכי טפש עיניו בידיו אלא בראשו דענין יורע מה יהי' בסופו ע"ד איזה דרך טוב הרואה את שנולד והרי ידוע שסהדי שיקרא אאגרייהו זילי וישבע קלון מכבוד כפלי כפליים מהנאת השח יהי' לו צער אח"כ וגם שהוא חכם לראות ה ולד מ"מ השוחד מעוור עיניו ושוכח אשר מרה תהי' באחרונה ואח"כ גם אם יעלה בידו שיאמר על זכאי זכאי ודברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב עכ"ז ע"י השוח נשארים דבריו בחזקת מסולפים גם אם יהיו נכונים ולזה מחכמה פשוטה לראות הנולד ג"כ נכון למנוע א"ע מקבלת שוחד ואז טוב לו סלה:
גם י"ל יעוור עיני חכמים עדמ"ש בזוה"ק פ' בלק בכוונת מ"ש החכם עיניו בראשו שכמו שצ"ל שמן בנר שלא ישרוף הלהבה כל הפתילה כן גופא דאיניש הוא מפתילה וקדושה העליונה שעל הראש הוא כאש אוכלת בראש וצריך שמן על ראשו תמיד בתורה ומע"ט וע"י קבלתו שחד יטעה לומר בנפשו שזהו מע"ט ג"כ במה שמכבד עשירים אוהבי ת"ח והוא מתקן בזה תמכין דתוה"ק וסובר שהוא שכל טוב לכל עושיהם מע"ט מרובים מחכמה ואדרבה יסלף דברי צדיקים שת"ח זולתו מצטרכים לתבוע חלקם בפיהם עי"ז וגם דבריהם אינם נשמעים וא"כ אין בזה שים נטיה מעין מע"ט כי לא כן דרך התמכין דתוה"ק:
גם י"ל דנקט תחלה לשון רבים ושפטו ואח"כ לא תטה לשון יחיד ואח"כ לשון רבים דברי חכמים מצד שהאמת עד לעצמו ובכל מקום המשקל שוה בכל העולם אך ההטייה מהדין הוא ע"י איזה יחיד כי לא תקום פעמים צרה שיטע שנים או שיטו הדין ולא יאמר דיין אחד אני אם אטה הלא דעתי תהי' בטילה נגד הרוב זולתי זה אינו כי שגיאות מי יבין וא לי בלא"ה הי' אחד טועה בשיקול הדעת ובצירוף מה שתטה בשאט נפש יצא משפט מעוקל אך השחד יש בו כח הטייה כ"כ עד שיעוור עיני חכמים שעמך ודברי צדיקים שבזולתך כי הלא ע"י השחד נעשית כבעל דבר ממש וכמו שצריך להיות שמירה מלשמוע דברי בעל דין ראשון כן הוא בזה ממש:
צדק צדק תרדוף למען תחי'. י"ל דהיינו לדון לכף זכות לשני הצדדים ולפתוח בזכות כמ"ש בזוה"ק. למען תחי' שעי"ז ידוניך לכף זכות בשנים כמותך כידוע וירשת הארץ. שהבריות ג"כ יכריעוך לזכות לטובה.
גם י"ל בדרך אהבת הפשרה שהוא ג"כ צידוק לשני הצדדים. והפוסק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא ע"י שחושך א"ע מהדין ואוהב לפשר וירשתה הוא יורש הארץ ע"י היותו אהוב לכל בלי איבה ותירש הארץ אשר נתן לך ה' אלקיך לאפוקי מגזל ותחי' ע"י הצלה משבועה שמכלה מה שאין אש ומים מכלים ולא ינקה והמחלל ש"ש בסתר נקרא חלל רשע גם חייו. משא"כ הניצול מזה הוא דבק בחיים טובים ויורש הארץ ומתענג על רוב שלום:
גם י"ל שאמר בלשון יחיד לא תטה משפט וכן כל הפרשה בלשון יחיד. דקאי אימנה דיינים. א"צ לומר הדיינים גופייהו כיון שאומנתם הוא להעמיד משפט אמת ונכון חזקה דלא מרעי אומנתייהו ולא נחשדו לעוות המשפט. אך גם האמנים הדיינים שהיו בהם מקום הטייה ע"י אהבה המקלקלת השורה לומר אני בוחר בזה שהוא אוהבי וכן הוא הכרת פנים מצד שקר החן והבל היופי או שארי מעלות בלי ההבחנה הנכונה מצד הנוגע לתקון משפט נכון. שלזה ההכרעה רק עפ"י חכמתו של המתמנה ויראתו:
וכן שלא יקח שוחד ממי שבלא השוחד לא הי' מתמנה ע"י מה שיש שם גדול הימנו וכדומה. כי השוחד יעוור עיני חכמים שאין חסירי חכמה חשובים בעיניהם. וע"י קבלתם שוחד למנות עפי"ז להנותן או לאוהבו דומה להם על ע"ה שהוא ג"כ ראוי כאלו לא היו להם עיני חכמה כלל. ויסלף דברי צדיקים של החכמי' הראוים להתמנות שיהיה דומה בעיניהם כאלו אינם חכמים וצדיקים משא"כ בלי שחד ימנו לטוב את הטוב
צדק צדק תרדוף וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך ואמרו חז"ל והובא ברש"י ע"ה כדאי הוא מנוי הדיינים הכשרים להושיב עב"י על מקומם בא"י הק' י"ל שהטעם כי כתיב ואוהבי שמו ישכנו בה וכתיב אוהב ה' משפט
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה':
לכאורה תיבת ואתה כמיותרת שהיה די לומר ותבער דם הנקי וי"ל שהכונה ע"ד מ"ש בזוה"ק אתה כהן שתיבת אתה מורה חסד ועוד כתב בזוה"ק שכהן לא היה שוחט גם קרבנות מצד מתו שלא להראות דין רק מגביר חסד. ומ"מ משפט כתוב לענוש הרוצחים לזה אה"כ שגם בחי' אתה חסד השייך לכהן ג"כ עושה כן כי תעשה הישר בעיני ה' שאכזריות עונש הזה היא רחמנות כמש"ה רחמי רשעים אכזרי בחי' יושר שממזג ההפכיים ומהפך מתה"ד למדה"ר עי"ז כי כשיש דין משפט מלמטה רחמים גובר מלמעלה:
גם י"ל ואתה שמורה על מה שאחז"ל מצוה בו יותר מבשלוחו וכמו שפק"נ מצוה ע"י גדולי ישראל בעצמם ובכבודם כמו שאחז"ל בפ' יו"כ כן הוא לבער הרודפים על דם נקי שהוא הצלה לנפשות נקיים ובזה מצוה בעצמו יותר מבשלוחו ואמר כי תעשה הישר בעיני ה' דהיינו הליכה בדרכי הש"י שכמו שהש"י משפיע ישועות ושומר לטובי עב"י שלא ע"י שליח וכמש"ה עיני ה' אל צדיקים וכו' עין ה' אל יראיו שומר ה' את כל אוהביו ועי"ז ביעור הרודפי. נכון שיהיה שלא ע"י שליח:
גם י"ל פשוט ואתה תבער דם הנקי כי תעשה הישר בעיני ה':
ע"ד מה שאחז"ל שר"א בר"ש ע"ה אמר אם ספיקות שלכם כך וכו' והכיר הגנבים והרודפים. והיה כן ע"י מש"ה סוד ה' ליראיו לישרים סודו וזש"א ע"י שתעשה הישר בעיני ה' עי"ז תזכה לבוא בסוד ה' כמש"פ ליש ים סודו ועי"ז תבער הדם הנקי כר"א בר"ש ע"ה כנ"ל: