אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת עקב

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת עקב

פרשת ואתחנן

והיה עקב תשמעון. ובסוף הסדרה שלפניה מסיים היום לעשותם:

וטעם מיכליכות ידוע בשם מ"מ המפורסים בש"ט מוהר"י הסמ ע"ה היום לעשותם שכיון והיה עקב תשמעון דהיינו שכיון שלבסוף בודאי ישמעו אל כל המצוות וכמו שאמרו חז"ל עמש"ה אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם מעמיד להם מלך כהמן וא"כ כיון שסוף דגר הכל נשמע החכם יהיה עיניו בראשו של ענין להקדים עשיה ושמיעה תיכף בלי עצלות ודחייה וירויח בזה הרבה. ויש לפרש הדבר ביותר שהיא ע"ד משל אב עם בנו וכמו שהתקועית ע"ה לגבי משל אב עם בנו אמרה וחישב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. והיינו שאם היה עושה ביד חזקה מתח לה לא היה שכר טוב ולא תיקון הבחירה שזהו עיקר שעשועי הש"י ונ"ר שלו ע"י הבחירה בטוב אחר שיש רשות לבחור בלא טוב ולזה אהבה שעפ"י הכרח אינה אהובה להש"י שאלו רצה בדרך יכולת שהוא כי יכול הרי הכל בידו כחומר ביד היוצר וכאין נגדו ועיקר שעשועיו בעשותינו רצונו מאהבה ויש גורסים במשנה עשה רצונו כרצונך והיינו בגדר הרצון אך אחר כמה סיבובים וגלגולים שנעשו לאנשים כדי שיתוקנו ולא נתקנו ע"י רצון פשוט שלהם ובדרך ששמעתי שכתב בספה"ק פורת יוסף או תולדות יעקב יוסף. איזהו שוטה הלן בבית הקברות דהיינו שמצטרך להתגלגל שנית אחר שלן בבית הקברות. הנה בעת סוף הגלגולים אשר אם לא יתוקן אז יש חשש שישארו בגדר מעוות לא יוכל לתקון עוד הנה רחמי הש"י עלינו כעין רחמי האב על הבן שגם שאין לו נ"ר שלם מבנו. ובנו לא הצליח להשתלם ברצונו ששליחות כזה הוא עיקר נ"ר האב עכ"ז האב לא כלו רחמין ומסבב שיגיע עכ"פ שלימות קצת לבנו ותיקון כפי נושא וסגנון שלו. וכן הוא בזה שהש"י מצפה לעב"י לחוננם ומחכה לרחים ברחמים שלימים שיבחרו ברצונם הטוב בעצמם בטוב מצד שהוא טוב שעי"ז יש שלימות נכון ושכר עצום ותוספות נ"ר הש"י ולזה משלחם במועצתם לא בשצף קצף לעונש רק בכדי שיזכו להרבות שכר טוב אך אם לא זכו ברצונם לטוב ולבסוף עכ"פ הש"י לא יעזרם ומסייעם וביד חזקה ימלוך עליהם להדריכם לטוב. ומה שסבלו בגלגולים הקודמים עד לסוף היה בדרך הסתר והקצף כמ"ש בי ק"א והיינו שהליכתם במועצותיהם סיבב עליהם עונשים והש"י היה בועלים ומסתיר פנים כיון שלבסוף יש עדיין מציאות לתיקון ולא נגע עד לב בתכלית ההעדר ח"ו ולבסוף כיון שלא הועילו התננחות. ומ"מ נשארו בדרך לא טוב לכן ע"י יד חזקה ימלוך הש"י להשאירם לטוב בע"כ. ובפרט בדרך כופין אותו עד שיאמר רוצה אני מצד שהרצון הנוטה מטוב הוא בגדר טעות וכמ"ש במק"א מזה והיינו בעב"י שהם מושרשים בעצם מצד הטוב בהם שייך טענת טעות והש"י מדריכם בדרך טוב מצד שבחרו בתחילה ברצון טוב גמור בטוב תוה"ק. גם שאח"כ הרים שובבים אריות הדיחום מ"מ סוף דבר הכל נשמע ע"י מה שיעשה הש"י סיבובים כמו אב המדריך בנו שאיננו יכול לילך עד שמוליכם אותו הוא מוליכו בידו אך מי שמקדים א"ע למצוות ומע"ט כל זריזות האפשרי מדעת קרי יש בו כמשאחז"ל ויש לו עי"ז תוספות שכר טוב כפלי כפלים ע"י מה שהוא ברצון טוב ובזריזות נכון ועי"ז יוצא ג"כ לפועל הנצחון נגד מלה"ש שפקפקו על בריאת אדם בתכלית טוב הנצחון.

גם י"ל הסמיכות היום לעשותם והיה עקב תשמעון עדמ"ש בשם האריז"ל שבדורות האחרונים יש גלגולים מדור המדבר לתקנם ואולי זהו פשר בין הפלוגתא אם יש להם חלק לעוה"ב שאם יתוקנו ע"י גלגול יתוקנו לטובה והרי האיחור מאז עד סוף הדורות הוא צער עצום וז"ש היום לעשותם אין עשיה אלא לשון תיקון שתיכף תתקנו מעשיכם שהרי וחיה עקב תשמעון שתיקוניכם יאוחר עד סוף הדורות עקב רב איחור ועיכוב עצום ועד אן תצטערו ותיזלו הקדימו את עצמיכם לדבר מצוה וכמו שכתבתי לעיל בשם בעל תולדות יעקב יוסף ז"ל איזהו שוטה הלן בבית הקברות היינו שמביא א"ע להתגלגל שנית משנקבר ע"ד ראיתי רשעים קבורים ובאו וכו' מעין זה שמעתי. והוא ענין שטות ודאי כמ"ש ומהלומת לגיו חסר לב והוא סובל חיבוט הקבר ומירוקים ויסורים רבים ופצעים חנם ע"י איחורו מלשוב ע"ד מ"ש מאחרים על היין וכמ"ש גאות שכורי אפרים:

והיה עקב תשמעון ע"ד שאחז"ל שהי' רגליו מוליכות אותו לביהמ"ד גם בהיסח דעתו. וזהו מצד שההרגל טבע שני נעשה רק לטובה אצלו. וזהו נר לרגלי דבריך. שגם שוקי האיש ממילא דביקים בדברי הש"י. ועי"ז ושמר לך הברית והחסד. שיתקיימו בך כל התיקונים כיון שכבר נעשו טבע קיים:

גם י"ל והי' עקב קאי אשכר הל כה בפרט להנ"ל שברית היינו תפילה ומצינו שכר פסיעות גבי תפלה ביותר כדאיתא בתד"א ז"ל. שכר פסיעות מזקנה שהלכה מעיר לעיר להתפלל והוא מצד שתפלה צ"ל במקום מיוחד וצל"ע בזה למה נקט זקינה. ולמה ייחד שכר פסיעות גבי תפילה. ועכ"פ הולך ואינו עושה מבלתי יכולת שכר הלכה בידו וע"ד המקיים התוה"ק מעוני סופו ג"כ לקיימה מעושר ואין עני אלא מדעת טיב תוה"ק. ולזה העני מתוה"ק הולך ואינו יכול לעשות לכוון לבו בתפילתו כראוי וע"י מה שזכה לשכר פסיעות יזכהו הש"י ג"כ לו או לבניו שיהיה גם מעשה טוב בידו כראוי ולקיים התוה"ק מעושר בדעת טוב וז"ש והיה עקב תשמעון בשכר הליכה בעקב רב. עי"ז ושמרתם ועשיתם ג"כ גוף המצוות ושמר ה' לך הברית דהיינו תיקוני תפילות הנכונות ועי"ז ימלא הש"י כל משאלות לבנו לטובה שלימה:

גם י"ל והיה עקב תשמעון המשפטים. דקאי אתקוני משפטים נכונים. וי"ל דכולל דיני ממונות ודיני נפשות לזה נקיט משפטים לשון רבים וע"י תיקוני המשפטים שבין הבריות שרי בפרודא. שכל אחד ואחד אומר שלי שלי ושלך שלך ועל יסוד זה נבנו כל המשפטים ועי"ז אין אדם פוגע בהמוכן לחבירו. ועי"ז יש שלום הבריות ואגודה אחד ביניהם. וסיימין בחבורא שיש עי"ז ג"ח וצדקה באהבה ועין יפה וכורתים ברית זה עם זה לג"ח וכמ"ש בתד"א ז"ל שיוצאי מצרים גם שלא הי' ביניהם תוה"ק. היה ביניהם ברית לגמול חסד זה עם זה היא שעמדה להם לפדותם וז"ש תשמעון המשפטים בפרודא ועי"ז ושמר לך באגודה אחד בחבורא ע"י הברית והחסד שהיא ירושה מאבותינו הקדושים:

גם י"ל עקב גימ' שני פעמים אלהי"ם. ודייני הצדק שרשיהם משם הק' הזה. ומצד דיני ממונות וד"נ יש ב' בחינות דיינים והיינו שני פעמים אלהים וע"י תיקונים דמניית דיינים נכונים ניצולים עב"י מכל צרות כמחז"ל בשבת קל"ח ובסנהדרין איבטל דייני שאינם נכונים כמ"ש רש"י ז"ל שם איבטיל גזירפטי עי"ש. והיינו ממ"ש הסיר ה' משפטיך פינה אויביך ע"ש. א"כ הרי ע"י תיקוני דייני צדק נכונים ניצולים עב"י מאויביהם שזהו מעין הבטחה דלאאע"ה ונברכו בך כל משפחות ויירש זרעך את שער אויביו וזה ענין החסד אשר עולם חסד יבנה להנצל ממהרסייך ומחריבייך שהם האויבים. וז"ש עקב תשמעון המשפטים דהיינו תיקוני דייני צדק הנכונים ושמר ה' לך הברית והחסד שהוא הצלה מכל אויב ומשום צרה ויתוקן בנין עב"י בחסד לטובה עצהיו"ט:

גם י"ל והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו' ושמר ה' לך את הברית שהכוונה ע"ד מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה וזש"א עקב תשמעון את התורה ולא תהיו בגדר מסיר אזנו אז ושמר ה' לך את הברית כרותה לשפתיים לקבל התפילות כדכתיב ואני זאת בריתי ודברי לא ימושו מפיך וכו':

גם י"ל והיה עקב סוף ע"י שתש עון כי בעתה אחישנא שיחיש הש"י ע"י מע"ט דעב"י שיהיה אז העת וזש"ה לעת מרפא והנה בעתה ע"י מרפא שהיא רפואה שע"י תשובה היה תיכף העת אך והנה בעתה אימה יתירה על הציבור שלח לש"ש גורם עיכוב התשובה דפשוטי עם בני ישראל בחומרא דאתי לידי קולא לשלם עכשיו בגלות ואין טוב תורה הקרו' ורק ע"י התורה הקדושה יש נתיבות השלום אך אם בקולו תשמעון הרי היום כידוע וזהו והיה עקב ע"י שתשמעון והעיקר הוא ע"י בחי' המשפטים כמ"ש ואשיבה שופטיך כבראשונה:

גם י"ל ע"פ מ"ש במקום אחר ששמעתי מהדרשן ר' יעקב נ"י מק"ק נדבורנא יצ"ו על מה שאמרו חז"ל פלפלת בחכמה צפית לישועה שהכוונה כי הלימוד והפלפול בעת עושר איננו חידוש רק הכוונה פלפלת בחכמה בעת שצפית לישועה דהיינו מתוך עוני ודוחק ע"כ שמעתי וכן הוא מה שאמרו חז"ל לומד מעוני ומתוך הדחק כידוע וכתבתי שם גם כן שהכוונה פלפלת בחכמה צפת לישועה דהיינו אם צפית לישועה להתחכם להחיש ישועה בעם בני ישראל ע"י תשובה ומעשים טובים אם נתת לב לחפש דרכים היאך להרבות תשובה ומעשים טובים בעב"י כדי שעל ידי זה יוצמח ישועה ובזה י"ל והיה עקב תשמעון את המשפטים דהיינו ע"י שתשמעו ותבינו המשפטים והיסורים שבעולם שאין יסורים בלא חטא והכל מדה במדה וע"י זה תבינו היאך לתקן ולהחיש ישועה ע"י תשובה ומעשים טובים עי"ז ושמר ה' לך הברית אשר נשבע לאבותיך כי ע"י תשובה חלה זכות אבות לטובה:

גם י"ל עקב תשמעון ע"י מה שתשמעון אתם בבחי' דישה בעקב לרוץ לשם שמים ע"י זה ושמר ה' לך את הברית אשר נשבע לאבותיך כמו שאמרו חז"ל שאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב אומר הש"י עליהם שזוכר מה ש צו לפניו כסוסים ושכר פסיעות יש:

גם י"ל והיה עקב תשמעון את המשפטים. דהיינו שהעקב יהיה ע"י שתשמעון את המשפטים בחי' עונשין וביד חזקה ימלוך הש"י עלינו וכמ"ש במקום אחר בזה וקצת משמע במד"ר כאן כפירוש זה:

גם י"ל והיה עקב תשמעון ע"י שלבסוף תשמעון המשפטים עי"ז כבר ושמר לך ה' הברית מקודם וכמ"ש במק"א עמש"ה הביאני המלך חדריו מכבר ע"י שנגילה ונשמחה בך אח"כ כידוע.

גם י"ל והיה עקב תשמעון ע"ד עקב ענוה והיינו ע"י שתשמעון המשפטים ע"י זה תבינו שהש"י כל דרכיו משפטות דעו שהאדם בריה שפילה אפילה בדעת מעוטה לפני תמים דעים ותזכו לענוה וי"ל ג"כ להיפך ע"י עקב ענוה תבינו המשפטים ותוכלו לשמור ולעשות כי מה אם יראה היא ראשית לחכמה כ"ש שענוה שהיא גדולה מיראה שהיא ראשית והכנה טובה לחכמה וע"י גאוה אין אני והוא יכולין לדור כאחד משא"כ ע"י ענוה עמכם בדבר המשפט להאיר עיניכם בהלכה ולזכות לסיעתא דשמיא:

גם י"ל והיה עקב היינו בחי' יראה ע"ר עקב לענוה יראה את המשפטים מיוחד למשפטים כמ"ש בדיינים יראי אלהים אחוזי חרב מפחד יראה גוברת בהם כמו שאמרו חז"ל יראה דיין כאלו חרב מונחת על צוארו וגהינם פתוחה מתחתיו וכו' וע"י זה ושמר הברית והחסד שיגיעו ממילא לאהבת חסד גם י"ל והיה עקב בחינת יראה כנ"ל וכתיב טוב מעט ביראת ה' וכו' ועי"ז זוכים למשפטים טובים ע"ד כי משפטיך טובים ועל ידי דין למטה ע"י ב"ד צדק אין דין למעלה רק חסרים ורחמים וזהו ושמר לך החסד וכו' לטובה:

גם י"ל שמרמז למ"ש בזוהר הק' שמה ששומעים מוסר משפט התוכחה די בכך שלא יחול שום עונש בפועל וזש"א שע"י מה שתשמעון את המשפטים לבד דהיינו מוסר וישפט תוכחה כנ"ל די בכך שישיור הש"י את הברית ואת החסד לטובה:

גם י"ל והיה עקב דהינו ע"י עקב לענוה יראה עי"ז תשמעון ותבינו כי יראה קודמת חכמתו מתקיימת:

גם י"ל עקב בחי' הליכה שהיא עשיה וע"י מעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת ועל ידי זה תשמעון ותבינו ושירתם ועשיתם גם י"ל והיה עקב לכתת רגליו לשימושה של תורה הק' ע"י זה תבינו כי גדולה שימושה יותר מלימודה:

ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה. יובן כפשוטו עפ"מש בזוהר הק' אל אחר אסתרס וכידוע מ"ש בזה בסוף תיקוני זוהר הק' בשם מוהרח"ו ז"ל וע"י מה שתהיה ברוך מכל העמים עי"ז לא יהיה בך עקר וסירוס בחי' אילני סרק רק פירות טובים. וזהו ברוך תהיה ברכות לראש צדיק. אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו:

וכתיב אך פרי לצדיק. וזה בחינת ועמך כולם צדיקים וכו' וכתיב ממני פריך נמצא פרי צדיק עץ חיים והוא גם כן במה שמחדש חידושי תורה הק' כידוע והוא ג"כ עקב שמיעת המשפטים שהם כמים שאין להם סוף כמו שאמרו חז"ל סוף ב"ב. וגם שכל התורה הקדושה הם בגדר דדיה ירווך ואין הפירות פוסקים בכל יום ובכל שעה:

עכ"ז משפטים ישן בהם כח זה ביותר שהם כמים שאין להם סוף בהחלט:

לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך כי כן הוא מדתו של הש"י להקדים רפואה. וכן הוא הסדר שעזר קודם לבחינת כנגדו ומ"מ לא ישימם בך גם כפי סדרן עפ"י הקדמת רפואה ובכל שונאיך יתנם גם בלא סדר הקדמת רפואה:

עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר וכוונת שיש ע"י זה ב' מעלות קיום המים והתפשטותו לכל מקום ולא להקבץ רק במקום אחד:

ואנכי עמדתי בהר וכתיב גם כן ואשב בהר ואח"כ כ' ואתנפל וכו' התנפלתי כי קודם שנמשך תגבורת רוח הבהמה ע"י חטא העגל היה בחי' עמידה בחי' התרוממות ואח"כ ע"י החטא היה בחי' ישיבה בבחי' תשש כוחו כנקבה ישיבה מעלינא דנוקבא כידוע ובבחי' קשות מיושב (ובחי' מה שדן אותם כסוטה כמו שאחז"ל היה כבחי' נשים דעתן קלות ונוחות להתפתות) ואח"כ בחי' ואתנפל מצד רוח בהמה היורדת שלהעלותו צריך לירד גם בחי' רוח אדם קצת כדרך משל המעלה לטובע בנהר שצריך להיות ירידה לצורך עלייה היטב:

ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה. י"ל שהכוונה עפמ"ש במק"א שתיבת עם מורה אנופילות וכן הוא בזה מעמך. מעם נופיל דידך. ומתורץ בזה אטו יראה מלתא זוטרתא היא כמשאחז"ל לגבי משרבע"ה מילתא זוטרתא היא שהכוונה לגבי כל שהם מעין בחינת דרך מדרגתו. והיינו מצד שהוא נולד כולו טוב. ויש דרך נכון לפני כל איש שיהיה חפץ חיים אוהב ימים לראות טוב ויהיה בדרך טובה שיבור לו אדם לב טוב להנצל מלב כסיל לשמאלו ויראה היא הבושה כידוע וכתיב לא ידע אויל בושת א"כ כל זמן שלב כסיל איננו נכבש תחת לב חכם בהחלט להיות טפיל אליו לגמרי וכאין נגדו ומתהפך לעבד לו כידוע מ"ש בזוה"ק עמ"ש טיב נקלה ועבד לו וכו' א"א להגיע ליראה הנכונה. וז"ש שואל מעמך:

כי מאת לב חכם א"צ לשאול כי ממילא יראת ה' היא חכמה אחת היא רק ממה שהוא נעשה טפיל לך דהיינו הלב כסיל שיתהפך כאין נגד לב חכם:

בזה שואל הש"י שיתהפך כ"כ עד שיהיה בו יראה בושה ואז ידוע שהוא נתהפך מכסילות להתחכם ג"כ בבחינת עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. וזה לגבי משרבע"ה לב טוב:

גם י"ל ועתה ישראל ע"ד משאחז"ל אין ועתה אלא תשובה וכמ"ש במק"א בזה בדרך מה שנעשה כבריה חדשה כאלו עתה נתחדש כנשר עלומיו ורוח נכון מתחדש בו. ואמר שעיקר התשובה היא רק בושה ממחז"ל העובר ומתבייש ממנה מוחלין לו על כל עונותיו וז"ש אינו שואל רק ליראה וו בושה. עי"ז עתה. דהיינו גדר התשובה כבריה חדשה לטובה:

ומלתם את ערלת לבבכם וכו' וכ' ומל ה' א' את לבבך לאהבה:

י"ל בבחי' יראה ואהבה כי תחילה צ"ל מצרינו יראה ה' שואל מעמך וזהו מילת הערלה כי לב בלי יראה הוא בבחי' ערל האוטם וכסוי כי אן לו מפתח ליעול כמשאחז"ל וע"י יראה הש"י מל הלב לאהבה את שמו הגדול שהוא דורש לבנות טובות והוא בחי' השלמת התיקון הלבבות אוהב טהר לב אוהבי אהב:

גם ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד:

ע"ד ששמעתי בשם תרב מ"מ המפורסים בש"ט מוה' צ"ה ני' שבא"י תובב"א מ"ק אוזיראן יצ"ו לב עקש יסור ממני ע"י זה רע לא אדע כלל והיינו כי מ"י שנכבש לב הכסיל שבאדם ללב חכם ממילא נתהפך הכל לטוב ואין רע עוד כלל:

מראשית השנה ועד אחרית שנה. ואמרו חז"ל שנה שרשה בתחלה מתעשרת בסופה י"ל שקאי ג"כ אכל זמני אדם שראשיתו הוא מצער ואחריתו ישגה. שתחלת היותו בעולם הזה גם במלכותו נולד רש כי כל עניני עוה"ז כאין הם נגד עוה"ב כי יפה שעה אחת בקורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה וגם אם יעלה לשמים שיאו בעוה"ז הוא בבחי' הבל וכאין בעיני הצדיקים המתהלכים לפני ה' לאור באור החיים הנצחיים וכברייתו של עולם מעיקרא חשוכא והדר נהורא ערב ובוקר יום אחד:

כן הוא בחי' מראה הערב והבוקר עוה"ז נדמה לערב ועוה"ב כאור בוקר יזרח שמש וכמו שאמרו חז"ל ריש פסחים נמצא ששנה (גימ' ספירה וכולל כל מספר כל הזמנים בעוה"ז ובעוה"ב) שרשה בתחילתה בעוה"ז ומתהלך בעוה"ז בבחי' גר אנכי עמך תושב ככל אבותי ע"י זה כמ"ש במק"א זה היתעשר בסופה בעוה"ב עושר האמיתי הנצחי וע"ד מ"ש במקום אחר ששמעתי בשם בעל העקידה אל תעליני בחצי ימי עוה"ז היא בערך החצי הראשון ואולי הוא מצד בחי' עשה רצונו ברצונך בבחינת משפטיך שויתי שבגדר זו הוא ערך חצי ובבחי' מי גר אתך עליך יפול העושר הנצחיי הוא ע"י הרשות בתחילה בתורת גירות כנ"ל:

ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד. בחינת ההשגחה שבארץ ישראל הק' שלא ע"י שליח והיא ממילא כן בכל עב"י בפרטות בכל מקום שהם גם בקצה העולם וכמש"ה היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה שהכוונה נגד נר"ן שבכל אחד ואחד מעב"י דיבור מעשה מחשבת תלת עלמין הכלולים בכל אחד ואחד מעב"י שכולם הם בבחי' כעין היכל הק' המכוון באמצע והוא המרכז דהנמצאים ומה אם בא"י הק' ההשגחה פרטית בה כ"כ גם בעניני גשמים שלא ע"י שליח. גם שע"י זה ההפרש ניכר מעט. כ"ש בהיכל ה' ששם ההשגחה דביקה ביותר בהחלט ודאי בפרטיות ולזה עב"י נכון להם תמיד להיות דבקים תמיד בהשגחה הפרטיות בדרך הטובה בבחי' ועיני ה' אל צדיקים. ועמך כולם צדיקים:

השמרו לבכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם:

לכאורה תיבת לכם הוא כמיותר. וי"ל שהכוונה שהשמירה מותר להיות גם לכם בשבילכם דהיינו שלא לשם שמים כי מ"מ משלא לשמה יבוא לשמה גם י"ל שמודיע שהפרישות מאביזרא דע"א גם שיש בחי' אם חטא מה יפעל לך כי רעה גמלו להם מ"מ רצון הש"י הוא לכם גם לטובתכם שלא לגרום גמול לא טוב לבני אדם:

לא יתייצב איש במנין ואמרו חז"ל לא יתייצב מ"מ גם אשה בכשפיה כי בחינת כישוף שמכחישין פמליא של מעלה והוא בחינת שקר ושקר אין לו רגליים והיינו לא יתייצב:

פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארן וכו' ראה אנכי נותן לפניכם ברכה. י"ל הסמיכות ע"ד שכתבתי במקו"ר שבהיות בנו יראת שמים ע"י זה זוכים לתיקון מדת הפחד וניצולים ממורא בשר ודם ואדרבא אוה"ע יראים מעם בני ישראל ע"י זה. והרי כתיב יברך יראי ה' כמנא שע"י מה שרואים הפחד שעל אוה"ע מזה נראה שיש ברכה בעב"י ע"י יראת ה' לחיים וכן הוא מ"ש את הברכה אשר תשמעון אל מצות ה' ע"ד מש"ה שמעתי שמעך יראת שגדר שמיעה מורה על התעוררות יראת ה' שהיא הברכה והיא הנותנת המורא על שונאי עב"י וכתיב ושומע לי ישכן בטח ושאנן מפחד:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה