מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת תזריע
אשה כי תזריע וילדה זכר י"ל ע"ד מה שאאשה לא שייך בה מצוות עונה. ואם מוחלת גם בעלה פטור מעונה. ופריה ורביה גם כן רק האיש מצווה. וזכיות נשים ע"י טיפול למצוה כמי שכתוב בתנא דבי אליהו זל"ט אין כשירה בנשים אלא העושה רצון בעלה. אך מצד טיפולה לקיום מצוות עונה אין לה זכות כ"כ והוא בחינת הולדת נקבה נקייה באה. שכמו שבחינת נקבה מקבל כן המצוה ההוא בבחינת לית לה מגרמה כלום רק על ידי רצונה מתקבלת המצוה. מה שאין כן כשהיא בבחינת אור זרוע לצדיק. דהיינו שעיקר המכוון שלה שיגדלו על ידי זה פירות. ועל ידי זה וילדה זכר גימטריא ברכה שיש ברכות והשפעות טובות:
גם יש לומר אשה כי תזריע וילדה זכר. שהכוונה על דרך מה שאמרו חז"ל טובה אשה טובה שהתודה הקדושה נמשלה לה:
וזה שאמר אשה כי תזריע שעיקר האדם הוא לעסוק בתורה הקדושה שנמשלה לאשה. ועל ידי זה וילדה זכר גימטריא ברכה דהיינו שיהיה מלאכתן גם כן נתברכת היטב:
וטמאה שבעת ימים:
הכוונה מצד שאשה לא מיפקדא אפריה ורביה יש בזה כעין מש"ה ובחטא יחמתני אמי שחטא היינו כמש"ה והייתי אני ושלמה בני חטאים וכתיב קולע אל השערה ולא יחטיא. וזה החסרון כיון שאין הפעולה בגדר מצוה אין חסרון גדול מזה דדעת טוב חסר מה קנה. ואין טוב אלא תוה"ק ומעשים טובים. וכתיב הלא הוא הדעת אותי וכו' וכתב בזוהר חדש הק' אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. שאם אין הבנין לשם שמים. ח"ו עולמות שהיא הסט"א עמלו בבנין הוה. וזהו ענין טומאת ז' ימים. כי טומאה היא טמטום כידוע. דהיינו שלא היה הארת ז' המדות הק' להכריע הפעולה לשם שמים ולמצוה: