אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשה שמיני

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשה שמיני

פרשת צו

ויהי ביום השמיני ק"א משה לאהרן הכוונה עפ"י מ"ש לפרש אף לא שעלו עוולה בדרכיו הלכו שהנכון לגרור על עצמו גדרים גם מי שלא פעל עוולה מימיו כי מדת בעל תשובה לגדר על עצמו הרבה:

כמו מקל העקום כשרוצים לייטרו צריכים לעקמו זמן מה לצד שכנגדו כדי שיבוא עי"ז ליושר המכיון כידוע ומי שכבר עלול לחטוא ונכנס גנב לפרצתו כבר יש לו לחוש ביותר לעשות שמירות יתירות על עצמו ותשובת מלוה ברבית שאפילו לנכרי לא ילוה:

גם שהוא מצוה ליש אומרים וכדומה:

אך גם מי שלא פעל עוולה מימיו ג"כ נכון לו להתבונן בדרכיו ולהחמיר על עצמו הנה עפי"ז יש לפרש ביום השמיני היינו עולם התשובה כידוע וגם שבזוהר הק' כתב ביום השמיני היינו כנסת ישראל שמיני מלמעלה למטה. הנה בבחינה זאת עולה כמו שכתב בזוהר הקדוש ובבחינת לא זז מחבבה עד שקראה אמי כידוע:

הרי בחי' כנסת ישראל לאחדים עם בחי' שמיני מלמטה למעלה דהיינו בינה עות"ב עולם התשובה:

וזהו ע"י תשובה דמב"י ובעל תשובה צריך להוסיף על עצמו גדרים גם במה שלפי סגנון הבריות הטרודים בעסק עולם הזה אין להחמיר כל כך עליהם:

כיון שהעוסק יהולל חכם:

לבם רחוק מיראת ה' היא חכמה בשלימותה:

והם נוטים לגדר מקלו יגיד לו מי שמיקל לו עכ"ז בעל תשובה מוטל עליו להחמיר על עצמו יותר הרבה:

ויש לפרש עפי"ז מש"ס ושבילך במים רבים ששביל היחיד ליחידי סגולה המיוחדים שבעם מועטים בני עלייה העושים כרשב"י ע"ה ומלאכתן נעשית ע"י אחרים שכיון שאין עליהם עסקים נכון להם להחמיר על עצמם ביותר ע"י יראה שלימה הנה שביל זה ניתן ג"כ להטרודים בעסקי עולם הזה:

רק כיון שהם בגדר מים רבים דהיינו דרדיפי מיא וגא נייחא ע"י עבירה גוררת עבירה ח"ו שגורם רבוי מים זרים ח"ו להם מוטל להחמיר על עצמם בשביל יחיד:

והנה אהרן כהן גדול ע"ה ודאי שלא חטא מאומה כי רק המכשפים עשו העגל והוא היה כוונתו לשמים רק לטובה:

ועכ"ז מצד שמגלגלין זכות ע"י זכאי וכו' היה אהרן ע"ה בגדר בעל תשובה:

והיה בוש להתקרב כיון שקרבנות אלו באו לכפר וכמו שכתב רש"י ז"ל כאן:

וזש"א ביום השמיני בחי' תשובה שנכון להוסיף גדרים אז קרא משם רבינו ע"ה שהוא גדר היראה מילתא זוטריתי גביה דהיינו להרבות יראת חטא בדקדוקים לאהרן ע"ה שהיה אוהב הבריות ומקרבן לתורה הק' המרוחקים בזרוע ע"י אונס עסקים וטרדא בדרך ארץ שעליהם אין להטיל חומרות כנ"ל:

וגם שהיה אוהב שלום דהיינו ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ע"י דקדוקים במעשים טובים הגורמים נשיאות פנים וכמ"ש במקור עכ"ז היה מקרבים לתורה הקדושה כפי רוחו של כל אחד ואחד וקוצר יכולתו להחמיר על עצמו:

אך מצד תשובה קרא משה רבינו ע"ה לאהרן ע"ה וקירב אותו למדריגתו להורותו הדרך דשביל היחיד במה שהוא לתקנת השבים להחמיר על עצמו היטב וכנ"ל:

וזהו מש"ה בים דרכיך נותן בים דרך במה דלא נפישי רדיפת המים די בדקדוקים קטנים בדרך הרבים:

ושבילך במים רבים במים עזים נתיבה ע"י שביל היחיד דיחידי סגולה שתורתן אומנתם או של בעל תשובה וכנ"ל יש תיקון ושמירה גם ממה דרדיפי מיא ועקבותיך לא נודעו לידע על בוריו לכוון כל אחד ואחד חלקו בפרטות בדרכי הדקדוקים ושמירות לכפי מה שהיה בהמחשבה הקדומה שהראה הש"י למשה רבע"ה מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש:

אי אפשר לשער בזה לכוון דרך ידיעת חלקו בגדרים אלו וגדר נקרא עקב כמ"ש בשמרם עקב רב דהיינו דברים שדשים בעקב ונראים כקלים מחמירים בזה ג"כ על עצמם. נחית כצאן עמיך ביד משה ואהרן:

שיש ב' בחינות צאן:

כמ"ש ואתנה צאני צאן מרעיתי שהרבה שעשו כר' ישמעאל ז"ל ועלתה בידם הם גדר צאני:

ובחי' בני עלייה העושים כרשב"י ז"ל הם בחי' צאן מרעיתי שהש"י מסבב מרעה שלהם ע"י זולתם:

ובחינת צאני הם המתקרבים לתורה הקדו' ע"י בחינת אהרן כהן גדול ע"ה כנ"ל ובחינת צאן מרעיתי הם ביד משם רבינו ע"ה:

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה':

י"ל ברמז בבחי' מים תחתונים בכיס אנן בעינן למהוי קדם מלכא בכי"ם ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו הרי שזהו הוא בחי' הכבוד והם שנגעו בגדר הכבוד בבחי' בקרבתם לפני ה' (ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו' במק"א כתבתי ויחזו את אלקים בבחי' עוה"ב שצדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה הק' ואין בו אכילה ושתיה והיינו ויחזו את אלהים והם גם שנהנו מזיו השכינה עכ"ז ויאכלו וישתו ג"כ מבחי' רוח הבהמה ונכנס ושתוי יין לביהמ"ק שאין זה מגדר הכבוד גם לפני מלך ב"ו ומכ"ש בהבדלות רבות למ"ה ומדין תפלה אמרו חז"ל שיש לפטור מצד בחי' שכורת ולא מיין וכאן היה ג"כ שכורת מיין שנכנסו שתויי יין כנ"ל וי"ל בזה המסורה ויאכלו וישתו. וישתו ב' במסור' ויאכלו וישתו וישתו וישכרו עמו כמו ששם היה בחי' שכרות גם כאן גם שויחזו את האלקים מ"מ ויאכלו וישתו וישכרו מה ששיכור אסור להתפלל ואל יורה מכל שכן לראות פניו הנוראים מה שעב"י אחר חטא העגל לא היו יכולים להסתכל גם בפני משרע"ה בלא מסוה ויראו מגשת אליו ע"י זה וימותו בבחי' ימותו ולא בחכמה (גם שכתבתי במק"א שלא היו ח"ו בבחי' ימותו ולא בחכמה עכ"ז הדרשה תדרש) כי מ"י שכרות ח"ו אין דעת ואין תבונה להכיר בין טוב לרע וכולא עלמא דיליה) לזה התיקון הוא ע"י בכיה עציבותא מסתייעא:

בין חיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה וכו':

שמעתי רמז ע"ד שאחז"ל גבי תענית יולדת ביוה"כ לחישו לה ואי לחשא וכו' כידוע והיינו חיה יולדות אשר לא תאכל איסור ניכר לידתה שהיא טובה וכמו שאמרו חז"ל שם שקרא רבי עלה המקרא בטרם אצרך בבטן ידעתיך וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה