אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת תבוא

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת תבוא

פרשת תצא

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה הכוונה ע"ד משאחז"ל אי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה ואי בר אבהן ובר אוריין יאי ויאי וזש"א כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך בשבילך ובזכותך אז ג"כ וירשתה וישבת בה יהיה טובה חכמה עם נחלה והוא בחי' בר אבהן ובר אוריין חכמה עם נחלה כא' יאי ויאי:

גם י"ל והיה כי תבוא אין והיה אלא שמחה יש שמחה קבועה כי לבסוף בודאי תבוא כמש"ה הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך וכיון שלא ימנע שלבסוף נתהלך לפני הש"י בארצות החיים לזאת מוכנת היא השמחה תיכף ובגדר הדביקות בחיים בלי שמץ שתוף דע"ז שמטמאה כמת ולהזהר משותף פנימי רק לעשות הכל עיקר לנ"ר הש"י שהוא עיקרא דכל עלמין והחיות גם שנראות נושאות הם נשואות ומזה מקור הבחירה גם שקדמה הידיעה וזהו נותן לך שהכל מאתו והוא הנושא ועיקר המעמיד ולך נחלה ומצדך נמשך כאלו הנוחל לך שהיה נראה נושאות וטיבותא לשקיה וחיה ששמה ישראל מקור שורש הגופניות דעב"י גם היא נראית נושאת וזוכה בבחי' נחלה להתעלות על הכל ומסיימים במקרא ביכורים לשון מתנה כידוע שאצלינו הכל נופל להש"י.

גם והיה כי תבוא אל הארץ:

עפ"י מה שאמרו חז"ל אין והיה אלא לשון שמחה וי"ל דהיינו בחי' מ"ש גבי ארץ ישראל הקד' כגן ה' והוא השדה אשר ברכו ה' ארצות החיים וברכת ה' הוא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה והיה בחי' ת' כנ"ל כמה פעמים בבחי' ת' פרסה ובחי' שבת הארץ וכו' (וא"י הקדו' הוא ת' חן חן ארץ כידוע) ות' הוא בחינת פה בנפש כבספר יצירה הק' בחי' שמחה לאיש במענה פיו ושבח אני השמחה של מצוה גם י"ל עפ"י מה שכתבתי במקום אחר שע"י שמחה של מצוה השכינה הק' שורה וזהו והיה שמחה כנ"ל תבוא אל הארץ היינו השכינה הק' כמ"ש בזוהר הקד' שארץ מרמז על השכינה הקדושה וכידוע בשם האר"י ז"ל:

לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי הכוונה כי ע"י שאמרנו דבר אתה עמנו ונשמעה התשנו כחו של משרבע"ה וע"י זה חל עלינו כח השכחה ונשתכחו ג' אלפים הלכות בימי אבלו של משרבע"ה וז"ש לא עברנו ממצותיך שהם אנכי ולא יהיה לך ששמענו מפי הגבורה והם עיקר ותרש התרי"ג מצות שהם משם הוי"ה הק' שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח והוא בחי' מצוה מ"א בחילוף י"ה בא"ת ב"ש ולז"א ממצותיך שתים הנ"ל ולא אמר מצותיך ועי"ז נשאר בנו כח הזכרון ולא שכחתי גם שאלו היו שומעים מפי הגבורה כל התוה"ק לא היה חל שכחה בשום אופן אף על פרט אחד מפרטי התוה"ק כי דבריו חיים וקיימים ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו וכו' ודבר אלקינו יקום לעולם היטב.

הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך ושמעת בקול ה' אלהיך ועשית את מצותיו אשר אנכי מצווך היום י"ל ע"ד שאמרו חז"ל ששאל ר' יהושיע בן לוי ע"ה למשיח שיבב"א אימת אתי מר אמר ליה היום וכו' היום אם בקולו תשמעו וכתב שם המוהרש"א ז"ל שרישא דקרא מוכיח כן ואנחנו עם מרעיהו וכו' היום אם בקולו תשמעו אימתי נהיה עם מרעיתו דהש"י במרעה טוב דשן ושמן וה' מלכינו ועל מי מנוחות ינהלני והיינו וצאן ידו כשהיום בקולו תשמעון וכמ"ש במקום אחר והיה עקב תשמעון שהעקב והסוף יהיה ע"י שתשמעון למצות הש"י וכן י"ל גם כן כאן הסכת ושמע ישראל לדברי הש"י וע"י זה היום הזה נהיית לעם לה וכנ"ל בשם הו והרש"א ז"ל וז"ש ושמעת בקול ה' ועשית את מצותיו וע"י זה נזכה להתהלך באור החיים ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו:

והתמכרתם לעבדים ולשפחות ואין קונה כי לא חל על עב"י שום קנין כי הם חתומים בחותמו של הש"י וכמשל אדון שיש לו עבד ותולה בצוארו חותם שלו כדי שיכירו הכל שהוא שייך למי שהחותם שלו וכן עב"י הם חתומים בחותמו של הש"י שחותמו אמת והם זרע אמת וכמש"ה ואנכי נטעתיך שירק כול זרע אמת וכל רואיהם יכי ום כי הם זרע ברך ה' ע"כ לא חל עליהם שום קנין זולת הש"י וישראל קנין אחד הש"י ולא עבדים לעבדים ח"ו והקונה עב"י לעבד כאלו קונה אדון לעצמו כמו שאחז"ל:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה