אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת פקודי

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת פקודי

פרשת ויקהל

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן:

י"ל ע"ד מה שהמשכן היה עדות על סליחת חטא העגל וזהו רק ע"י תשובה כי אין סליח' בלא תשובה. ויש קטני מדריגות בעב"י שאין בהם רק תשובה מיראה וכיון שהעוון אינו נמחק לגמרי ע"י תשובה כזו. דרך התיקון של מדריגה זו היא רק ע"י היותם טפלים להנקיים לגמרי מהחטא. וכן להעושים תשובה מאהבה אשר כיון שע"י תשובה מאהבה נתהפך העוון לזכות. ואין בהם רושם קלקול. והיינו מש"ה יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים. שגדולים מורה על כל שזכו לתשובה מאהבת חסד כמש"ה לך ה' הגדולה וכו'. לכן גם הקטנים הטפילים להם שעושים רק תשובה מיראה. גם להם יש תיקון ע"י היותם טפילים להגדולים. ולוים מורה על יראה וכהנים על אהבה כידוע מהזוהר הק'. וזש"א פקודי העדות שהעדות על תיקון הפגם של העגל היה מצד שבחי' עבודת הלוים העובדים מיראה הוא ג"כ עפ"י טיפול לכהנים העושים מאהבה וזהו ביד איתמר בן אהרן הכהן כנ"ל:

ומצד תשובה מאהבה הוא מ"ש בהר הכרמל ה' הוא אלהים ב' פעמים כעין ב' פעמים הוי"ה שלפני י"ג מדות של רחמים. שאחז"ל שהכוונה הוי"ה קודם שיחטא הוי"ה לאחר שיחטא ויעשה תשובה שנוהג הש"י עמו ברחמים וכן הוא בזה כי קודם החטא ממילא שייך התהפכות מדה"ד למדת הרחמים כמו שאמרו חז"ל צדיקים מהפכים מדה"ד למד"הר:

וזהו ה' הוא אלהים שגם מדת הדין שמאלהים נתהפך למדת הרחמים הוי"ה אך גם אחר החטא כשם שממדת הרחמים הוי"ה נמשך רחמים ע"י תשובה כבשלש עשרה מדת הרחמים. כן גם מבחי' אלהים נמשך רחמים וזהו ע"י תשובה מאהבה שמעוון נתהפך לזכות ויש רחמים מכל צד. והרגישו אז עב"י בפועל ע"י ירידת אש משמים אז בשעת איסור הבמות והיה אז הוראת שעה ע"ד עת לעשות לה' הפרו תורתיך:

וזהו מורה ג"כ שגם ההבדל שבין אסור למותר הוא ג"כ ביד הש"י כחומר ביד היוצר וככל אשר יחפוץ יטנו להפך ממרירא למתיקא ומחשוכא לנהורא וזהו מורה כח ההיפוך שעל ידי תשובה מאהבה בדרך אני אוהבי אהב:

גם י"ל פקודי המשכן. ע"ד מה שאמרו חז"ל עמש"ה וביום פקדי ופקדתי אין פקידה שאין בה מאונקיא של עגל שקודם תיקון שע"י המשכן וזהו פקודי אשר פוקד הכל נוגע מה שיש בזה תיקון ג"כ בבחינת העדות שהוא עדות שהש"י מקרב עב"י גם אחר העגל והכל על פי משה רבינו ע"ה בחינת דעת עליון. עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן. דהיינו שגם עבודת הלוים גבורה ביר הכהן חסדים דהיינו היפך מדת הדין למדת הרחמים ע"י צדיקים תמיד לבטל גזירות כידוע דברי חז"ל עמש"ה צדיק מושל וזהו בחינת משה רבינו ע"ה שיראה מילתא זוטרתי לגביה. ולזה הוא צדיק מושל ביראת ה' לבטל גזירות לא טובות ולהרבות טוב לעב"י:

וכן הוא בבחינת משפט של תחילת הפקידות הנ"ל שרצון הש"י הוא שלא יהיה כי אם עפ"י משפט עליון דהיכל זכות ששם סנהדרין של מעלה. וזהו על פי משה שלמשה רבינו ע"ה שייכים כל דרכי המשפטים הנכונים שהם מצד היכל הזכות בחי' גבורה בבחינת עיר גבורים עלה חכם. והרי תחלק ישב משה רבינו ע"ה למשפט על עב"י הוא לבדו ואחר עצת יתרו ז"ל לסדר שופטים רבים בעם בני ישראל לנכון. גם משה רבינו עליו השלום ישב כסאות למשפט וצדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל על כל פנים בדבר הגדול תמיד. וכן הוא בשרשים העליונים. והנוטים ממשפט היכל הזכות נאמר עליהם בשירת האזינו שסופם שיושפטנו על זה ולא יוותר להם וזש"א אשר פוקד על פי משה שהפקידות אין להם שום מקום כי אם על פי משפט נכון שעפ"י משרבע"ה בסדרים העליונים בהיכל הזכות (עפ"י מ"ש בזוה"ק שבחי' נצח שייך למשרבע"ה. וכן הוא בסדר האושפיזין דסוכות ובחינת נצח הוא לשון זכות נמצא שהיכל הזכות הוא בחי' נצח ולזה שייך שפיר היכל הזכות למשרע"ה) ע"ד מש"ה כי מרחמם ינהלם שהמנהיג טוב לעב"י בעוה"ז הוא מנהיגם גם בעולם העליון מסתמא כמו שלעתיד לבא אמרו חז"ל שמנהיגם ובבחי' מימינו אש דת למו שגם בחי' באש ה' נשפט הוא ג"כ בבחי' ימין דהיכל זכות להנצל מחובה אשר משמאל וזהו ג"כ בחי' עבודת הלוים גבורה ביד איתמר הכהן שבכל פינות פונים רק לימין שכל המשפטים שעל עב"י נצטוו להיות רק בבחי' היכל הזכות בחי' ימין:

המשכן משכן י"ל רמז למה שאמרו חז"ל ה' דברים שהיה בבית שני חסר מבראשון כבמסכתא יומא סוף פרק קמא דף כ"א ע"ב ע"ש דדייקו לה מחסרון ה' בתיבת ואכבדה וכן הוא כאן שתיבת המשכן קאי על בית ראשון שהיה בו ה' דברים ההם ותיבת משכן בלא ה' קאי על בית שני שהיו חסירים הה' דברים ושרש המציאות לשני בתי המוקדשים ההם היה כלול במלאכת המשכן שעל פי משרע"ה

גי"ל פקודי המשכן משכן בבחי' משמרת למשמרת שכן הוא רצון הש"י לעשות גדרים נכונים לשמירת מצות התוה"ק בגדר לפנים מגדר בבחי' חותם בתוך חותם כמ"ש במק"א עמש"ה ושמרתם את משמרתי שהיא בחי' כפל השמירות ב' סייגים ב' חומות שורא ובר שורא כמו שנעשו השפתיים ושיניים חומות להלשון וכדקי"ל חביות יין צריך חותם בתוך חותם וכביו"ד סי' קי"ח והמשכן הוא בחי' הגדר והמדור להעדות וכתיב המשכן משכן להורות בחי' שני גדרים משמרת למשמרת והיא שמירה כפולה כמו שהיה במשכן חצר והיכל קודם הכניסה לפני ולפנים ליכנס אל הקודש פנימה כן צריך להיות לעב"י שמירות רבות וגדרים נכונים אל מצות תוה"ק וזה מה שאמר עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן כי בחי' לוים הוא גבורה יראה שהיא מצות לא תעשה ובחינת כהן הוא חסד אהבה מצות עשה כמ"ש במקו"ר וזש"א בין במצות לא תעשה שהיא בח' עבודת לוים בין במצות עשה שהיא בחינת כהן חסד אהבה צריך שיהיה שמירות וגדרים וסייגים רבות ומעולות לטובה:

גם י"ל פקודי מלשון חסרון כלשון ויפקד מקום דוד ויהיה הכוונה פקודי המשכן מה שנחסר תחילה שכינת הש"י מתוך עב"י ע"י החטא כמש"ה. כי לא אעלה בקרבך הנני שולח מלאך עכ"ז משכן העדות ויש עדות ע"י לוחות שניות ששכן הש"י שמו בין עב"י אחר החטא. וכל מה שהיה שבירת לוחות העדות אשר פקד על פי משה. היה זה רק עפ"י משה רבע"ה מדעת עצמו חיסר תחילה ושבר הלוחות כי הש"י הוא קורא הדורות מראש וכל המעותדות הכל צפוי לפניו ולא היה מצווה לשבר הלוחות בפועל כיון שאח"כ לא יוחסרו לוחות העדות מעב"י רק משה רבע"ה עשה מדעתו ושיבר הלוחות ולפי שעה לא נתרעם עליו הש"י בזה ואח"כ נתן הלוחות שניות:

משכן העדות אשר פוקד על פי משה:

הכוונה כי חטא העגל גרם חזרת הזוהמא במעיים. כי בעת שעמדו עב"י על הר סיני פסקה זוהמתן שהיא מצד נה"ק. וע"י חטא העגל חזרה הזוהמא כידוע. אך ע"י משרבע"ה מ' יום לא אכל והתנפל לפני הש"י לרחם עב"י למחול להם עי"ז היה עדות במשכן שמחל להם היטב.

והנה סילוק הזוהמא אז מעב"י אלו היתה נשתהה עוד מ' יום שלימים כדי יצירת הולד לא היתה חוזרות עוד כי כבר היה נקבע בחינת כתנות אור במקום כתנות עור משכא דחויא אשר עפר לחמו ובלה ונבאש בעפר. וגופים של בחינת כתנות אור הם בבחינת אור החיים הנצחיים. בבחי' אור אש טהורה ולא זרה שהיא חושך. רק בחינת אש הגורם שיובלע המאכל בכל האיברים. בלי שום צד זוהמא פסולת ועפוש וכמו שהמן היה כבלע ברמ"ח איברים מ' שנה ברצופים לכל עב"י כידוע ובאש כתיב ג"כ לשון אכילה וכן יהיה בתחיית המתים ע"י טל אורות טל של תחיה:

גי"ל משכן העדות אשר פוקד ע"פ משה:

ע"ד משאחז"ל המשכן שנתמשכן אשר הש"י שפך חמתו על עצים ואבנים. וזה היה עפ"י תפלת משה רבע"ה שוב מחרון אפיך. וכמש"ה כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת. שי"ל שהכוונה שמתחילה בניתי את העיר הזאת כדי לשפוך חמתי על העצים והאבנים לבד וזש"א פקודי המשכן פקודי הוא לשון חסרון כנ"ל והכוונה שמה שנחסר המשכן שנתמשן הוא אשר פוקד עפ"י משה שמשרבע"ה התפלל על זה שיהיה כפרה על עב"י:

וזהו עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן:

שבחינת לוים הוא גבורה מדה"ד כידוע וקאי אשני חורבנות כמו שאמרו חז"ל שנתמשכן ב' פעמים. והיה זה במדה"ד אז. ומ"מ היה זה ביד איתמר בן אהרן הכהן בחינת חסדים ששפך חמתו על עצים ואבנים ועב"י ניצולו וכמו שאמרו חז"ל עמש"ה מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתיך. דהיינו מה שמדה"ד של אז נתהפך ג"כ למדה"ר.

סילוק ספר שמות

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה