אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת פנחס

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת פנחס

פרשת בלק

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. יחסו לאהרן הכה"ג ע"ה כי עי"ז לא נשאר עוד פתחון פה על המסובב בעגל ואיגלאי מילתא למפרע במה שלא מיחה בידם ובחר בדרך הלעיטהו לרשע וימות ועליו היה מוטל ונשמרתם לנפשותיכם ובחרת בחיים. כיון שלמחות בהם הוא דבר שאינו נשמע הרי מצוה שלא לומר ובפרט לדקיי"ל בש"ע הלכות יו"כ דלצבור לא שייך עד נזיפה וכשאינו נשמע אין צריך לומר כלל וכ"ש שהיה אצלו בגדר פקוח נפש רק כדי שלא ישאר עליו פתחון פה שכוונתו היה לטובת עצמו ולא מצד המצוה דובחרת בחיים לש"ש ולזה אחר שעשה פנחס ע"ה המ"נ שלו עפ"י התוה"ק שנצטווינו שקנאים יפגעו בו גם שתמיד יש בזה סכנה הנה איגלאי מילתא למפרע שאשר טוב עשה אהרן הכה"ג ע"ה במה שלא מיחה בידם ועשה כן לשם שמים כנ"ל:

גם י"ל שיחסו לאהרן כה"ג ע"ה מצד שאהרן ע"ה הלך בשלום ובמישור ורבים השיב מעון ובכאן היה צריך להיות כפי התוה"ק דוקא פגיעת קנאה ולולא היות פנחס מאהרן הכה"ג ע"ה היה מקום לומר שמצד שבא מיוסף הצע"ה שפטפט ביצרו ודרכו בקודש הי' נוטה לגבורות בדרך ספר מלחמות ה' והביא דבתם רעה ואז בפנחס יצא לפועל שאהבה בסופה מחלוקת שלשם שמים סופה שהיא האהבה להתקיים ולזה ניתן לו ברית שלום לדורות עולם וסובב כן ע"י בחי' התוכחות של יוסף הצע"ה שגם שהיה בצד גבורות ובעת ההיא היה רחוק משלום שגם שמגמתו היה לשלום מ"מ תרי כתיב ולא יכלו דברו לשלום שהם לא יכול כי היה השגתם והרגשתם קטן מהכיל דברו לשלום שיהיה בסוף כיון דעכ"פ היה בגדר תוכחת מגולה אך מן הוא מדת שלום נוטה לגבורות כידוע ולזה זכה לשלום ע"י הגבורות ויצא לפועל ע"י פנחס ע"ה שזכה לשלום ע"ד בגבורות ישע ימינך וע"י הקנאה זכה לאהבה לעיני הבל עב"י והוכיח סופו שצדק יוסף הצדיק ע"ה גם בתחילה ורק מצר הנגליות בין כל עב"י זכה לשלום ע"י מדת אהרן הכה"ג ע"ה שהלך בשלום ובמישור והשיב רבים מעון ולא היה בו צד לאהרן קנטור ודברים קשים גם לפי שעה ולזה הצליח שכל עב"י כולם כאחד החזיקו במעוז השלום ולא למפרע היה נטיה ממנו משא"כ. יוסף הצדיק ע"ה מצד שכל התחלות קשות היה ד"ב"ר"ו דברים קשים ל"ש"ל"ו"ם שיהיה בסוף ויצא לפועל בפנחס ע"ה:

השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי:

הכוונה ע"ד קנאת סופרים תרבה חכמה וזש"א בקנאו את קנאתי בתוכם כי ע"י שראו עב"י הנסים הרבים שנעשו אז לפנחס ז"ל כמ"ש בתיב"ע ז"ל עי"ז נתעורר בעב"י קנאה על מה שהם לא הקדימו את עצמם לדבר מצוה הלזו וכמו שהיה אחר מה שנצח יפתח ז"ל שנתקנאו בו רבים על מה שלא היה הנצחון על ידם כמ"ש בשופטים וקנאה כזו מתיחסת אל הש"י שהיא עבודת הש"י ממש כיון שהש"י מצרף מחשב' טובה למעשה בעב"י ועי"ז השיב החימה שהיה עליהם על מה שהם לא עשו המצוה ההוא כי כיון שנצטרפה מחשבתם הטובה למעשה הרי הוא כאלו כל אחד ואחד מהמתקנאים ההם עשו המצוה ההוא והולך ואינו עושה שכר הליכה בידו דהיינו מחשבתו הטובה במה שרצה לעשות הטוב:

אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה וזהו

לכן לו ולזרעו אחריו דהיינו ע"י שזיכה את הרבים בקנאה הטובה ההוא וזכה להם ג"כ חיים כי קנאת סופרים תרבה חכמה וחכמה תחיה את בעליה עי"ז זכה לברית כהונת עולם וזה ג"כ לזרעו אחריו כי כשפוסקין גדולה לאדם פוסקין לו ולזרעו ולדורותיו לעולם כמו שאמרו חז"ל וגם כי כמו שהיה סיבה על ידו לתיקון כל דורות עב"י כן ניתן לו המתנה ולכל דורותיו לעולם:

הנני נותן לו את בריתי שלום י"ל שלכך לא נתכהן פנחס ז"ל מקודם כיון שהש"י הוא סבת כל הסבות וקורא הדורות מראש וידע שהוא מעותד לעשות מצוות הקנאה ולא יאות לכהן להרוג הוא עצמו הנפש ולכך שחיטה בזר וכמ"ש במק"א מהזוה"ק לזה לא נתכהן תחלה והודיע הפסוק שכיון שעי"ז השיב החימה ולא כליתי את בני ישראל הנה עי"ז לא היה שום ניגוד בפעולתו לגבי מדת הכהונה ומ"מ בעת ההוא עשה בחינת מדה"ד ולא היה כהן ומצד שהיפך אז ממדה"ד למדה"ר נעשה אח"כ כהן עי"ז וזהו ענין ברית שלום:

גם י"ל ברית שלום גמול מדה במדה נגד מה שתיקן בעב"י שמירת הברית מילה שנקרא בחי' צדיק כידוע ולצדיקים יש שלום כי רק לרשעים אין שלום. וכיון שע"י גדר צדקות קבע שלום בעב"י לכן ניתן לו ברית שלום:

גם י"ל ברית שלום בתורה כי התוה"ק ניתנה במנוד ראש ולא בקלות ראש כידוע ולזה צ"ל גדר משומר מרחיק ערוה ויראת ה' טהורה אמרות ה' אמרות טהורות וגם שדברי תורה הם כאש ואינם מקבלים טומאה מ"מ גע"ר היא אש זרה המבלבל אש דת ח"ו וע"י שקבע בעב"י יראה טהורה לכן זכה לשלום בתורה ושלום בגוף כי יתר דערלה כנטול כל האבר דמי ובגדר המוסיף גורע וע"י גע"ר משכא ערלתיה כידוע ועל ידו היה שמירה להרחיק גע"ר ועי"ז זכינו לבחי' ברית מילה ועי"ז הוא בא על כל ברית מילת כידוע. וזהו שלום בגוף ע"ד התהלך לפני והיה תמים. שלום בממון דכשרות. שניצולו מגדר עי' הנדחת ע"ז דרבים שממונם כלה ג"כ. וע"י ברית שלום המחזיק ברכה שזכה תתהפך הל"ט דחטא עה"ד לטל דתחיה ותחית המתים בא ע"י פינחס הוא אליהו הנביא זל"ט. ואז יהיה פיסת בר גלוסקאות ומילת וזהו השלימות גם בממון עצהיו"ט הרי זכה לג' השלימות לטובה ולברכה שלימה

גם י"ל ענין השלום הניתן לפנחס ז"ל כי ע"י הי"ב נסים שנעשו אז על ידו כמ"ש בתרגום יב"ע ז"ל הכירו מבל שתש"י מוליכם בדרך בגדר החיות הנשואות ולא נושאות. והבינו זה ע"י גדר איכה ירדוף אחד אלף. שהיו עומדים שם כל שבט שמעון ז"ל להציל נשיאה ולא יכלו. הנה מאז נשתקע בעבי" הנסיון דהיש ה' בקרבנו ועי"ז ניצולו ממלחמת עמלק הרשע. וזכינו לשלום וניתן לפנחס עבור זה מקור השלום והוא ברית כתונת עולם לעביד להש"י לעולם בלי הפסק מצד שהכל מאתו לבובה.

גם י"ל שנתעורר אז בין רבים מעב"י תשובה שלימה מאהבה שלימה בראותם יחד הי"ב נסים הנדונים שנעשו לאיש אחד על אשר בא בדרך עבודת הש"י באהבה ועי"ז נתהפכו עוונותיהם לזכיות. וזהו בקנאו את קנאתי בתוכם:

כי הירבה במג"י הקנאה הטובה קנאת סופרים תרבה חכמה. וזהו קנאתי בתוכם. וזהו ענין השלום. כי קנאה שלא לש"ש היא מוציאה מן העולם:

משא"כ קנאת סופרים הטובה הצילה מכליון דהוצאה מעולם שע"י חטאים הקודמים. רק הי' כפרה שלימה על עב"י שלא נשאר בהם גם גדר שוגג. כיון שניתן מקום שיתהפך הכל לזכות מ"י תשובה מאהבה:

וזה עצמו יהי' לו ברית כהונת עולם. שע"י התשובה שלימה נעשה גדר הכפרה בגדר עבדות הש"י וכאלו הי' כאן רבוי זכיות. וזהו ענין שלום להנצל ממש"ה אין שלום בעצמי מפני חטאתי:

גם כשנשאר חטא שוגג ג"כ אין שלום. משא"כ ע"י כפרה שלימה כנ"ל יש שלום לטובה:

גם י"ל פשוט מצד שעשה במס"נ בגדר בטל רצונך מפני רצונו הרי עי"ז היו כל רצונות דזולתו בטלים נגדו ועי"ז נשאר ברב שלום כיון שלא נשאר שום רצון שיתנגד אליו. וזהו ענין ברית כהונת עולם מבחי' שמי לעולם שמי שס"ה עם י"ק נסתרות שהוא למעלה מגדר הבחירה וייצר דב' יצרים שמיצירה ולמטה בחי' וה' נגלות וזהו ענין חיים שלא ביצה"ר כמ"ש בתד"א זל"ט:

גם י"ל ע"ד מ"ש וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. וכן כתב שלום רב לאוהבי תורתך. אשר עיקר השלום הוא ע"י ידיעת סודות התוה"ק:

וכן מסובב בעב"י תמיד ידיעת סודות התוה"ק ע"י גלוי אליהו זל"נו באורח שכל כדאיתא בריש תיזוה"ק או בפועל:

וזה בגבול עבור שהציל עב"י מגע"ר שהוא בגדר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים שהוא סודות התוה"ק וסוד ה' ליראיו ע"ד יראת ה' טהורה מגדר גע"ר וגם מזיווג כידוע מתקנת עזרא ע"ה:

צו את בני ישראל את קרבני לחמי:

הכוונה כי רק נדרים ונדבות מקבלים מאוה"ע משא"כ חובות קבואים אינם באים כי אם מישראל כמ"ש במק"א בזה כי עב"י הם בגדר בנים להש"י בבחי' בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלקיכם ועי"ז אינם באים רק מעב"י בבחי' ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים נ"ר לפניו שאמר ונעשה רצונו במה שמספיקים דרך השפעת סדרי הממונים שבכל העולמות ע"י קריבות הכוחות בקרבנות וזהו בכלל כיבוד אב מאכיל ומשקה כביכול מפרנסין בנ"ר זה. וגדר לב נשבר זבחי אלקים רוח נשברה שמוע מזבח טוב וזהו גדר בן כמשאחז"ל בסוף יומא וקביל לפני בכל יום ויום לכך ירד המן בכל יום וכן הוא דרך שעשועי אב עם בנו גם שאין צריך לבנו שיהיה נראה כאלו בנו נותן לו משא"כ מי שאיננו בגדר בן ולזה רק עב"י מצווים להקריב התמידים וזש"א צו שהוא זירוז כידוע כי ע"י בחי' בן שייך זירוז כמ"ש במק"א שכיוון שנתפרסם שעב"י הם בגדר בנים מוטל להזדרז בעבודתו כברא דמפשפש בגנזי דאבוהי ומבין ברמז ומזדרז הרבה להפקת רצון אביו ונ"ר שלו:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה