אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת בלק

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת בלק

פרשת חוקת

ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בי. ע"ד מש"ה וה' עמו ואמרו חז"ל שהלכה כוותיה בכל מקום וכתבתי בזה במקו"ר שהוא ענוה יתירה בבחי' עניו עם ענוותנים שוכן את דכא ולא אתי דכא ועי"ז זוכה לאסוקי שמעתתא כהלכתא והיה מקום לטעות שע"י בחי' ענוה דהמורים הנכונים לא יתנהגו רק בהנהגה שפילה והכנעה ניכרת לעין כל ושלא נהוג הנשיאות ברמת ושלא לזרוק מרה בתלמידים עי"ז לזה אמר הכתוב גם שה' אלקיו עמו לאסוקי שמעתתא כהלכתא ע"י ענוה יתירה שבהם עכ"ז ותרועת מלך בו דהיינו שמתנהגים בגבנוני מלכות ונוהגים נשיאות ברמה שאם הדיין דומה למלך תהיה אימתו על הציבור בבחי' שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך אז במשפט יעמיד ארץ לכל טוב:

גם י"ל ה' אלקיו עמו:

שהכוונה ע"ד שכתבתי במקו"ר שתיבת עם מורה טפל וכן הוא כאן ה' אלקיו עמו דהיינו בחי' ענוותנותו דהש"י מעין טפל והיינו מצד שאין הש"י צריך לזולתו ונ"ר שו מצידנו לבד ע"ד דודי לי כמ"ש במק"א בזה ועכ"ז ותרועת מלך בו שאנו מתנהגים רק בבחינת עבדי ה' ומה שקנה עבד קנה רבו וזהו בחינת קבלת עול מלכות הש"י לטובה:

גם י"ל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו:

שהכוונה שכשיתמלא שם הויה ב"ה וב"ש אחר אבדון עמלק הרשע ויהיה השם שלם אז ותרועת מלך בו אז הוא נ"ר הש"י שיתמנה מלך בין עב"י כי כן נצטוינו למחות תחילה זכר עמלק הרשע ואח"כ למנות מלך וכתיב יעלו מושיעים בהר ציון והיתה לה' המלוכה וכו' ה' אחד ושמו אחד ואז יהיה בחי' מלך המשיח בעוה"ז בנגלה לכל. וזה רמז שמואל הנביא ע"ה ששאל מטר ביום קציר אז בעת שהקדימו עב"י למנות מלך קודם שעשו קציר האויבים. כי הרי ע"י המלוכה היה סיבוב מניעת נצחון המלחמה דעמלק הרשע כידוע ולזה אנו מקבלים על עצמינו עול מלכות שמים בכל יום בבחי' ה' אחד שעכ"פ יהיה בחי' ואזלה פרטיית בנפשו מהיצה"ר ע"ד כל מי שיש בו דיעה טובה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו שעכ"פ אדם נגאל בכל יום כמ"ש בתד"א ז"ל:

ובדרך זה יובן הסמיכות ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים:

שהוא לשון הויה מצד שאדם נגאל בכל יום לטובה שלימה ולברכה וגם שאמרו חז"ל שהכוונה בכאן על עבר עכ"ז יש בו ג"כ רמז הווה וכן אמרו חז"ל גאולה בכל יומא איתא מלבד המפורש בתד"א ז"ל שבכל יום אדם נמכר ובכל יום אדם נפדה ובכל יום עושים נסים רבים לאדם כביציאת מצרים הנה מצד זה את שפיר לישע דמוציאם. שעיקר המכוון שבזה הוא ע"ד מה שאמרו חז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו והש"י עוזרו כמ"ש צופה רשע לצדיק וה' לא יעזבנו בידו וע"ד מ"ש חדשים לבקרים רבה אמונתיך דקאי אאומניות בבחינת דאומן לה סמא דחיי להנצל ממה שהיצה"ר מבקש להמיתו ח"ו וכל מי שיש בו דעת טוב כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו בימיו דייקא שכל יום ויום מימיו חזי לאיצטרופי לבנין שלם אשר עולם חסד יבנה ובחי' חדשים לבקרים קאי אחסדי הש"י שהזכיר שם חסדי ה' כי לא תמנו וכו' והוא ע"ד להגיד בבוקר חסדך ואמונתך וביהמ"ק היה בנוי כדי לכפר עונות עב"י וכן הוא מש"ה בחסד ואמת יכופר עון בבחי' חסד לאברהם אע"ה ואברהם זקן בא בימים כידוע בדרך תיקון פרטי הימים שזהו ענין ג"ח עם עלובה האכסניא אם חרוציה ימיו מספר חדשיו עמך כמ"ש במקו"ר בזה וזהו בח' גאולה דאיתא בכל יומא כמו שאמרו חז"ל:

ולזה נצטוינו לקרות קר"ש בכל יום שעכ"פ מצד הגאולה פרטית של הזוכים שייך בחי' שם שלם ה' אחד ושמו אחד כיון שניצולים מבחינת קרבא דחויא שהוא קרבא דעמלק הרשע והיינו מלחמת היצר ע"ד מש"ה אין שלום בעצמי מפני חקאתי ושלום הוא מעין שם שלם כי שמו של הש"י שלום כידוע וגם שמצד ההנהגה הכללית דטב"י עדיין אין שלום כי כתיב לשלום אין קץ וכו' שר שלום וזש"א ותרועת מלך בו ביח"ס בפרט יש בהם מעין המלוכה שהגאולה העתידה ע"י מה שהם בגדר בטל רצונך וכו' בבחי' ה' אלהיו עמו כנ"ל אך מצד הכלל אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו שיש מצד הכללית מעין גאולה בהווה דבר יום ביומו כנ"ל ועכ"ז איננו עדיין בשלימות רק כתועפות ראם בבחי' הכפל קוה אל ה. חזק ויאמץ לבך והדר קוה וצריך להיות בחינת קוה לשלום היטב:

מה טובו איהליך יעקב. אלו מע"ט כדכתיב ויבא האוהלה לעשות וכן הוא בחי' יעקב כדכתיב כר לרגלי דבריך. אם תשיב משבת רגליך עשות וכו' הולך ועושה משכנותיך ישראל היינו לימוד תורה הק' שגם אחד שיושב ועוסק בתורה הק' ששינה שרויה עמן ובחינת ישראל הוא בחינת ראש מורה על מוחין דחכמה כנחלים נטיו הלומדים לשם שמים שנעשים כמעיין המתגבר. בגנות עלי נהר המרבים מעשים טובים ולימוד מביא לידי מעשה שכל טוב לכל עושיהם. כאהלים נטע ה' הדביקים בת"ח הולך את חכמים יחכם ריח טוב קולט וכו' כארזים עלי מים:

הלומדים עובדות טובות מצדיקים יזל מים מדליו העניים במעשים טובים מ"מ דיבורם בתורה הק' הוא כמעשה וחכמתן מתקיימת ובפרט כשמזכים הרבים לכן זכות הרבים שיש להם הרי זה בגדר וזרעו במים רבים היטב:

גם מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל:

שמעתי מאחד שמו ר' זרח מק"ק קאברין במדינת ליטא יצ"ו שהכוונה עפ"י מה שאמרו חז"ל המשכן משכן שנתמשכן עבור עוונות עם ב"י ושפך חמתו על עצים ועל אבנים כמ"א במקום אחר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת שמתחלה נבנית הבית המקדש כדי לספיך חמתו עבור עם בני ישראל וזהו מה טובו אוהליך שהם טובים במה שהם משכון על עוונות עם בני ישראל והיינו משכנותיך ישראל:

גם מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. שמעתי בשם מוהרר מ"מ מפ' ז"ל מה טובו אוהליך יעקב שהגוף והחיצוניות בחינת יעקב יתנהג כפשוטו כאיש המוני. משכנותיך ישראל הנשהה והפנימיות יהיה בדביקות ובחכמה וחסידות ולא ח"ו בהיפך. וי"ל ג"כ שבחינת יעקב הוא הגוף כנ"ל יהיה בבחי' אוהל ארעי וכמ"ש במקום אחר על מש"ה ויבן לו' בית לו ממש הנשמה שהיא העיקר והיא עקרת הבית בית קבוע ולמקנהו כח הבהמיות שבאדם עשה סוכות אוהל ארעי ובחינת ישראל דהיינו עניני הנשמה יהיה כבחי' משכן קבע וזהו העיקר והגוף הוא כטפל:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה