מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת חוקת
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר. י"ל דקאי אדסמוך מעשה מן המעשר שזה מורה מעלת הכהונה ביר נר"נ כמ"ש בספה"ק שערי אורה ישראל לוי רוח. כהן נשמה. וכ"ה בשיה"ק. וזהו בגדר עלייה למקור האחדות בחינת אצילות הכל חד כידוע. וגם בבריאה שפע האצילות דשם הוא ג"כ בגדר אחדות בבחי' אור י' חכמה עליונה שנקראת קודש כידוע שזה גלוי אור אצילות כידוע ולזה נקרא הכהן קדוש נגד בחי' אור י' וכן הוא דחי' א' דאי"ק א' אויר כדאיתא בס' יצירה הק' והיינו אור י' כבתקוני זוה"ק הרי שמקור אחדות הוא בבחי' י' כנ"ל ואחז"ל פרר בת שתים וכמשחז"ל בזה בחיי ושם האחד אליעזר. כי גדר הפרה היא מצר מיעוט רבים שנים מצד יצירה טוב ורע במשקל זה לעומת זה שמשם הפירוד ורבוים. וז"ש זאת חקת התורה לתקן בחי' הרבוי ע"י הטהרה שע"י הכהן בחי' קדוש המרמז לגדר אחדות כמעשר מן המעשר דלעיל:
ולהנ"ל י"ל אשר צוה ה' לאמר היינו משחז"ל ה' האמירך עשאך חטיבה אחת בעולם. וז"ש שצוה הש"י לאמר להגיע לגדר האחדות חטיבה ע"י מצוות מעשר מן המעשר כנ"ל. וע"י מצוות הטהרה שע"י הכהן שנקרא קודש כנ"ל:
גם י"ל ע"ד מ"ש אמרות ה' אמרות טהורות. וכתיב יראת ה' טהורה עומדת לעד. וסוף דבר הכל נשמע. ע"י אמת אלקים ירא כי יראה הטהורה עושה האמרות טהורות וכתיב אוהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך וע"י החן נקנים הדברים באמירה לשומעיהם וז"ש אשר צוה ה' לאמר שיהיו האמרות בגדר טהרה. (חק הוא חצי מגימטריא יראה כידוע) וע"י יראה הטהורה וטהרת הגוף גורם טהרת הלב והיינו ע"י מצוות הטהרה:
גם י"ל בדרך זו אך קרוב ליריאיו ישעו. כי ענין חסרון טהרה הוא טמטום הלב. משא"כ טהרה שהיא ע"י הכהנים שנקראים חסידים כמ"ש תימיך ואוריך לאיש חסידך. וע"י בחי' הכהנים אל ישובו לכסלה. ויש שלום בגדר האחדות כנ"ל ועי"ז יש יראה טהורה העומדת לעד בישועה נצחיית:
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב וכו'. י"ל דרך רמז הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה שהוא ענין טומאה כמ"ש ומחטאתי טהרני. מאין באת מטפה סרוחה. היינו גדר המים שקדשו בהם האפר הולך למקום עפר היינו אפר ותולעה הוא גדר תולעת שני עתיד ליתן דין וחשבון היינו אש השריפה באש ה' נשפט וכן מסודר בפרשה תחלה אפר החטאת כי סוף מעשה במחשבה תחלה וההעדר קודם להויה ואח"כ מי מריבה נגד גדר מאין באת. וליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא ואח"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון:
וממדבר מתנה:
הכוונה שמשים את עצמו כמדבר שאינו עושה פירות שגם אלו היה הבא ללמד נמצא למד ממנו כ"ש שהיה הש"י משפיע לו חכמה יתירה בתכלית הרבוי שהרי הש"י יהיב חכמתא לחכימין וכ"ש כשמצטרכים להשפיע כמ"ש בזה במק"א עכ"ז לרוב ענוה הוא עושה את עצמו כאלו הוא מדבר ואינו ראוי לעשות פירות ורק חבירו לו יאות להשפיע עי"ז זוכה שהתוה"ק ניתנה לו במתנה שהרי הלומד מכל אדם נשאר בגדר חכם לפי האמיתיות ומדה במדה כמו שעל ידו נתרבה חכמה למי שלא היה ראוי לה כן יתרבה לו חכמה בדרך מתנה. גם מצד שטוב עין הוא יבורך הרי ע"י מה שהיה טוב עין שיושפע לחבירו על ידו עי"ז זוכה לפרכת הש"י והרי הארץ נתן לבני אדם לאחר ברכה. גם הרי הברכה היא ע"ד יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים וכן הוא כאן ולהנ"ל מיושב מ"ש במק"א שלהסברא בתוספות סוף יומא שתשובה מכפרת עם יו"כ היינו שיו"כ טפיל לתשובה לכאורה פסוק הנ"ל אינו מובן שהיה ל"ל יברך יראי ה' הגדולים עם הקטנים ולהנ"ל ניחא שהכוונה שהגדולים עשו את עצמן טפלים להקטנים כנ"ל והוא מצד מש"ה אך קרוב ליראיו ישעו שיראי ה' הם המקטנים את עצמם כי עקב ענוה יראה גם מצד שהם חושדים את עצמם תמיד בחסרונות וכנ"ל הרי עי"ז יש ברכה והש"י נותן להם העולם וזהו מתנה וכמ"ש בתדב"א ז"ל בזוטא פרק ט"ו ע"ש:
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון. אחז"ל בואו ונחשב הפסד מצוה נגד שכרה תבנה ותכונן עיר שדומה לסייח במדבר. וי"ל לפי"ז הסיום כי אש יצאה מחשבון היינו אש דקדושה כמ"ש רשפי אש שלהבת וכו'. דאהבה עזה להש"י כי ההבחנה בשכר הנצחי שהוא רב טוב הגנוז ודאי מוליד אהבה עזה (רשפי אש הנ"ל מרמז על מרחץ תמים חובה בעש"ק ואחז"ל נשיתי טובה זו המרחץ. גם טובה מלשון חימום כמ"ש בהטיבו הנרות וכן הוא בפירוש שה"ש להרמב"ן ז"ל עמ"ש כי טובים דודיך מיין. וגדר אהבה היא טובה כמ"ש טובה תוכחת מגולה מאהבה שהכוונה ג"כ כשהיא מאהבה שבלב גם בחי' מרחץ מרחיק בחי' רע דנגה שלא יעורב עם טוב כמ"ש בשם האר"י ז"ל ומצד שמי שאינו כובש כח הנפישותא שבו מדברי הרשות לומר בהם די נופל לבחי' רע ח"ו כי יתייצב על דרך לא טוב. רע לא ימאס ונפישותא שאיננה בנתיבות שלום התוה"ק איננה טובה כי בלי דעת טוב תוה"ק נפש לא טוב לזה אה"כ ותזנח משלום נפשי. עי"ז אח"כ נשיתי טובה ח"ו כיון שהנפישותא איננה לדרך נר מצוה דנתיבות שלום דתוה"ק עי"ז יש ערבוביא דטוב ורע ויש לפרש ג"כ בהיפך שע"י שנשיתי טובה ויש טוב ורע מעורב עי"ז יש בחינת המחניף לרשע ומרחם עליו סופו להתאכזר על צדק ח"ו ועי"ז זנח שלום המיוחד לצדיקים ע"ד מ"ש קוה לשלום ואין טוב. והתקון למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' וכו' טוב לך) להבה מקרית סיחון כי ענין האש הוא גדר האהבה שמצד תועלת עצמו והנאתו בחינת מעיקרא כי עביד איש אדעתא דנפשיה קעביד ובחינת הלהבה היא הכרעה שבסוף לש"ש ע"ד אני לדודי כמ"ש במקור"ב וזה יוצא מקרית סיחון. שע"י מה שהאדם דומה למדבר וההעלם נתן בלבו שלא להרגיש מעין טוב עוה"ב בעוה"ז כלל כ"א עפ"י עתת אלקים לפעמים מועטות ליח"ס מועטים שהם בגדר עולמך תראה בחייך בראיה שכליות בכל דהו קצת עי"ז מוכרע שנ"ר הש"י שנבחר בטוב עוה"ב מצד נ"ר דהש"י שמזה כמ"ש במקור"ב ושנעשה רק לש"ש בדחילו ורחימו עילאין שהם בחי' אור י' נסתרות כידוע שהוא בחי' שלהבת י"ה:
ולהנ"ל י"ל מש"ה בית יוסף להבה מצד שהיה בו גדר בן זקונים הוא לו שהיה קנקן חדש מלא ישן ונשמת שד"י תבינהו קודם רוב שנים אשר יודיעו חכמה וזהו בן זקונים שבהיותו בן ורך לאביו היה בו טעם זקנים ויניק וחכים נקרא זקן מצד שכבר נמלט מגדר מעיקרא עביד איניש אדעתא דנפשיה וזכה כבר לבחי' אני לדודי שזה בחי' שלהבת י"ה כנ"ל ולזה נקרא י' הוסף ובית יעקב אש כולל כל מטתו השלימה שעכ"פ כולם צדיקים באהבת טוב עוה"ב רשפי אש דאהבת הש"י שעפ"י חשבון טוב:
ולהנ"ל י"ל מה טובו אוהליך יעקב. בגדר רשפי אש אהבת עוה"ב כנ"ל וגם בבחינה זו הרי עוה"ז טפל וכאוהל נגד קביעות אהבת עוה"ב משכנותיך ישראל היינו את שזכו כבר לגדר שלהבת י"ה ומסילות בלבבם ע"ד עולמך תראה בחייך שהם בגדר לשכון כבוד בארצנו ולא ישובו לכסלה להשוות אהבת עוה"ז לאהבת עוה"ב לפנות ממע"ט ע"י בצע כ"א כבוד בארצנו שמופיע עליהם בארץ תלזו וממין מ"ש ישכן חצריך טוב ביתך קדוש היכליך אשר בהיכלו כולו אומר כבוד מבחי' כסא כבוד מרום מראשון. עוה"ב עולם הבריאה שכולו טוב. ובחינה זו כבר היא קבועה בתוה"ק ומע"ט ותשובה כי בחינה ראשונה יש בו משקל בוצינא נוב מקרא ופונה לעסקיו ומבטל מסוה"ק משא"כ את שזכו לגדר בטול רצונך מפני רצונו בחי' אני לדודי וכנ"ל. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. וזה ענין משכן קבוע ובחינה ראשונה היא בגדר אהלים ארעי בעוה"ז וגם אהבת מוח"ב ארעי משא"כ בחינה שניה בחינת ישראל יתן בכוס גימטרא אלקים עינו יתהלך במישרום להתהלך בקביעות לפני אלקים לש"ש לטובה:
ולפי זה י"ל מ"ש בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה שהכוונה על שני המדריגות הנ"ל כסדרן תחלה יהי' לבו נכון בטוח בהש"י שאיננו מקפח שכר טוב כידוע וע"ו מע"ט מסגל לעצמו רב טוב הגנוז. ואח"כ יזכה לגדר שלהבת י"ה שהוא ענין שכונה קבועה בעשיית נ"ר הש"י בחינת אמונה בפקדון ואמונה בהש"י לבדו כמ"ש במק"א במשאחז"ל אל תאמין בעצמך. רק בגדר אני לדודי: