מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת נצבים
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ובפרשת שלפניה מסיים למען תשכילון וכו' יש לומר הסמיכות ע"ד מה שאמרו חז"ל אין עמידה אלא צלותא שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל ועיקר הבקשה שלנו היא שיחונינו הש"י דעת טוב וזהו מה שסדרו חז"ל אתה חונן ראש לכל י"ב האמצעית הכוללת כל הבקשות מצד שמי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו וכתוב כי לא עם בינות על כן לא ירחמנהו עושהו וייצרו לא יחיננו לזה מבקשים תחלה אחנינות הדעת דדעת טוב קנה מה חסר שהרי ע"י דעת מעורר רחמים על עצמו ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים. ולזה עיקר בקשתינו שיחונינו הש"י דעת טוב וזש"א למען תשכילו אתם נצבים שהעמידה שלכם בתפילה יהיה רק על שתזכו לשכל טוב ומעשים טובים תמיד:
גם י"ל הסמיכות את כל אשר תעשון אתם נצבים:
יש אסמכתא בזה למה שאמרו חז"ל דבר שבקדושה צריך לה ות רק בעמידה וידוע שיו"ד הוא בחי' עשייה וזש"א כל אשר תעשון דהיינו שיהיה בי"וד אתם נצבים צריך להיות בעמידה:
אתם נצבים לפני ה' אלהיכם וכו' לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו וכו' עפ"י מ"ש במקום אחר עמש"ה והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר שע"י זה לבני יעקב אע"ה מאכילים נחלה בלי מצרים כי זולתם ממאנים בהדיבור קשה דהתוכחה המאיים ומפחד הרבה. וזש"א שאתם לבדכם נצבים לפני ה' להתקרב ולא זולתם שהרי יש אלה חס ושלום והברית נורא מאוד ומפחד אך אתם חשכילון את כל אשר תישון כיון שאינכם חסירי לב השמיעה פועלת בכם ברב כמו עשיה כשר דבר לעשות לעמו שבגמב"י הדיבור קשה פועל כמו עשיה: