אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת משפטים

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת משפטים

פרשת יתרו

ואלה המשפטים ולעיל מיניה כ' ולא תעלה במעלות על מזבחי י"ל הסמיכות כי הסנהדרין סמוכים למזבח ואמרו חז"ל אין בודקין מהמזבח ולמעלה ואסור להרהר אחרי רבותינו ז"ל שמסר הש"י בידם הנהגות כל עב"י וחביבים עליו ד"ס וכו'. והיינו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם שמסר הש"י כמה משפטים שיהיו ביד חז"ל כגון חוה"מ וד' הענוים חוץ אכילה ושתיה ביו"כ לדסברי כן כידוע וכן כל התקנות וגדרים דדברי סופרים. והם קרוים בחי' מזבחי שבידם נמסר כל דרכי תיקונים דחטא עה"ד טו"ר דיצירה ששם אל הוי"ה גימ' מזבח"י וההכרעה לטוב הוא עפ"י הגדרים לפי הזמן והמקום וסגנון רוח הבריות. עת ומשפט ידע לב חכם וכמו שאמרו חז"ל חכמים יודעי העתים להוראות שעה ולחדש גדרים והנהגות. וח"ו לפרוץ גדר לעלות על דברי חז"ל הק' וישכנו כחש ח"ו. והוא בחי' גע"ר כי מזוהמת כה"ק נמשך גע"ר כידוע. וע"י שביעית יוצאים לחפשי כי שביעית מרמז לכנס"י דהיינו הסכמת חכמי עב"י על תקנה וע"י זה ניצולים מעבדות שנמשך ע"י גע"ד דנה"ק רק מתהפכים הלט' דנה"ק לברכות:

אשר תשים לפניהם. כשלחן ערוך כמ"ש רש"י ז"ל הגם שבכל התוה"ק מצטרך כן מ"מ במשפט צריך לזרוזי טפי מצד שאין תשובה מכפרת עד שישלם או שיפייס את חבירו ולפעמים אדם מועד גם שוגג ולזה צריכים להסביר היטב כשלחן ערוך להציל משגיאות ג"כ. גם מצד שברוב המצות יותר טוב לייעץ לנטות למדת חסידות שהמחמיר תבא עליו ברכה וממילא רגלי חסידיו ישמור להנצל משגיאות משא"כ בעניני בצע שאי אפשר להורות בזה דרך חסידות כי חומרא לזה הוא קולא לזה והרי זה ממילא חומרא דאתיא לידי קולא וכיון דלא שייך בזה מדת חסידות כ"כ אין בטחון על שמירה משמים ולזה צריכים זריזות ביותר ללמד כשלחן ערוך להנצל משגיאה. גם הוא מצד שאמרו חז"ל ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס מצד שלבא בכסתא תליא ולזה ילמדו להשמר היטב:

תשים לפניהם ולא לפני אוה"ע י"ל בדרך רמז תשים גימ' י' פעמים בטחון והכוונה כי אין לבטוח באדם ולשום בשר זרועו והבוטח בהתיקונים שבעם בני ישראל אין זה בחי' ושם בשר זרועו. כי כתיב בטחו בישועתו ובעם בני ישראל קבוע תמיד ישועות הש"י כמש"ה לה' הישועה על עמך ברכתיך סלה והיינו לפניהם לפני עב"י דייקא וכו' כנ"ל:

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם. כי הנמכר בגניבתו איננו בוטח בישועת הש"י כי אלו בטח בהש"י לא היה הולך חשכים. רק היה זוכה לברכה מהש"י שהוא שמחה בחלקו ולא לחמוד לשל זולתו וע"י זה חל עליו מעין עבדות קצת גם שעבד עברי אין גופו קנוי והקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. מ"מ הוא בזה טועם עבדות ושיעבוד והיינו מצד חסרון ברכה ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. והש"י קבע לו דרך לחירות ולזכות בברכה בשביעית שהיא מעין שבת"ק שהוא מקור הברכה. ועי"ז יוכל אח"כ ליכנס לפתיחת שערי בטחון הנכון במשקל נכון ויתברך לנכון

שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי. יש לומר בדרך רמז עפ"י מ"ש בזוה"ק שגם שבכל ימות השבוע עיקר נחת רוח הש"י הוא רק מברהמ"ז ומעשים טובים דידן. ולא מעצם עונג דידן עכ"ז בשבת קודש אנו לפניו בבחינת בן אהוב שיש לו נחת רוח גם מעונג גופני דידן נמצא שבשבת קודש יש עלייה לבחינת כח התאוה שהוא כעבד כל השבוע וזש"א כאן שש שנים יעבוד בששת ימי המעשה יהיה האכילה בעיניו בעבד ובשביעית יצא לחפשי ונעשה כבן חביב כי יש להש"י נחת רוח מתענוג שלנו גם שעפ"י התאוה ומ"מ מה שהוא רק לכדי חיוני יש לו כ"ר ים בחול.

ורצע אדוניו את אזנו במרצע' ועבדו לעולם. י"ל שלכך נרצע אל הדלת דווקא מצד מש"ה הדלת תסוב על צירה והעצל על מטתו הרי שרבוי השינה נמשל לדלת ואמרו חז"ל ט' קבין שינה נטלו עבדים וזה קאי גם אעבד עברי שמ"מ שייך בו גדר עבדות ומרומז כן במש"ה מתוקה שנת העובד הרי שלגבי עבדות מצורף שינה וזה שלא בחר לצאת מן העבדות ובחר בעבדות ושינה הנה נשאר בבחי' דלת שסובבת על צירה וכן הוא יסוב אצל הדלת וזהו והגישו אל הדלת שהוא והדלת יסבו שניהן אשה אל אחותה לצרור וצרות זו לזו ועבדו לעולם לעולמו של יובל בינה ולבבו יבין ושב ורפא לו והיינו וביובל יצא ע"י בינה כי עם בינות הוא על כן ירחמנהו וכו':

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך:

הכוונה שתקיים המצוה שלא ליקח רבית באיסור רק תלוה הלואת חן לעב"י. את העני עמך ע"י זה יהיה גדר העניות טפל לך ואתה תמשול על עוני המביא להיות ממון חביב רק לא יוחסר לך כל טוב תמיד בשפע רב ברכה:

אלהים לא תקלל:

לפי ב' הסברות שבדברי חז"ל שהוא אזהרה על ברכת השם וקללת דיין י"ל ג"כ שאף לפי הסברא שקאי רק אקללת דיין לחוד עכ"ז יש ג"כ קללת ה' כי מאן דאנהיג קלנא בת"ח כאלו אנהיג קלנא בשכינתא כידוע. וכמו שאמרו חז"ל כל המהרהר אחר רבו כאלו מהרהר אחר השכינה והוא ג"כ בבחי' את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח ומורא ת"ח כמורא שמים והמאמין בת"ח כאלו מאמין בהש"י כמו שאמרו חז"ל בזה וי"ל ג"כ אלהים לא תקלל כמו שנשיא בעמך לא תאור דהיינו בבחי' הלוואי שיהיה מורא שמים כמורא רבך וזהו אלהים אמש דהיינו ברכת השם ונשיא היי נו בחי' רבך כמ"ש במק"א עמש"ה נשיא אלהים אתה בתוכינו היטב:

את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך. וע"ד שכתבתי במק"א שבכל מקום שנאמר שמיחה היינו משמרת למשמרת והכוונה כאן שמה שתעשו משמרת למשמרת באכילת מצות בשמירה מעולה וגדרים הרי זה כאשר צויתך שהוא נחשב בגדר מצוה ממש ושכרו כשכר מצוה. ולא כשבר הידור מצוה לבד רק מצוה ממש חביבים דברי סופרים והוא מצווה ועושה כמ"ש במק"א.

גי"ל עפ"י מ"ש בזוה"ק שסגולת מצה להבריח הסט"א ועביד מצותא בהרחיקם מגבול הקדושה וזהו גדר שמירה סור מרע והוא כאשר צויתיך אשר שומר מצוה לא ידע דבר רע כי מצוה הוא מבחינת הויה בחילוף כידוע וטוב ה' לכל וכן הוא בחינת מצות כי ה' נתחלפת בת' וע"י שמירת חג המצות יש לבו כח דמצה להבריח הסט"א וזוכים לבחינת ז' טובות דכפילות וניצולים מהתמורות רק הכל לטובה לעב"י. וי"ל שלכך נקרא מצה לחם עוני:

מצד הנפישותא הנקבע בנפשות עב"י להרבות מע"ט ונ"ר הש"י שבחי' עוני היינו מה שמשתוקקים להרבות טוב. ועצמיות המצה מורה ענוה כמ"ש במק"א והיינו השתוקקת להוסיף ענוה תמיד והיינו מע"ט בבחי' בטל רצונך שהיא ענוה טובה הגדולה מכל מדות טובות.

שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך יש לפרש כאשר צויתיך כאלו צויתיך שגם שאין מצוה לאכול מצות כי אם בלילה הראשונה ולזה אין מברכין על אכילת מצה כי אם אז כידוע עכ"ז מצד מה שאמרו חז"ל ישב ולא עבר עבירה נוטל שכר כעושה מצוה אף לא פעלו עולה כאלו בדרכיו הלכו עי"ז מה שאוכלים מצות מצד רשות שבעת ימים הוא כאלו נצטוינו על זה במצוה:

כיון שאנו שומרים חג המצות השמר אינו אלא לא תעשה מה שנזהרים מחמץ הוא כאלו היה מצוה מפורשת לאכול ועד"ז מפרשים העולם יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. שגם שיש נרדמים מליחל להש"י מ"מ יחשב לנו כאלו יחלנו לך ומצינו כף שמורה במקום כאלו וכן הוא בזה:

ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

י"ל בדרך רמז ואסמכתא עפ"י מה שאמרו חז"ל גמרו שלא לעשר ושלא ליטול חלה רעב של כליה בא לעולם וילדי עב"י נקראו גדיים כמו שאמרו חז"ל במד"ר הק' גבי גזירת המן הרשע ששאל הש"י על קול בכיית הילדים שישבו לפני מרדכי ע"ה אמה קול הגדיים וכו' עיי"ש ובשעת חורבן ביהמ"ק תובב"א היה או שידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן והיו לברות למו מפני הרעב וכמו שאמרו חז"ל והיינו ע"י שתתן מעשר מכל ותפרוש חלה דהיינו בחי' ביכורים שחלה הוא ראשית עריסותיכם ע"י זה לא יהיה רעב שיצמח מזה ח"ו בישול הילדים בחלב אמותיהן באכזריות כאלו מבשלת אותו בחלב עצמו שיונק הולד והיינו בחלב אמו דייקא:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה