אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת וישב

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת וישב

פרשת וישלח

וישב יעקב בארץ מגורי אביו:

הכוונה ע"ד תולדות יעקב יוסף כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף:

וכן הוא כאן וישב יעקב בארץ ישיבה היה לו בשלות מגורי אביו כסגנון דירתו עם אביו:

שבמשך שלא נפרד מאביו כנגד זה היה בשלוה וכ"ב שנים שלא מילא יעקב אבינו ע"ה כיבוד אב כנגד זה פירש ממנו יוסף הצדיק ע"ה כ"כ ונצטערו שניהם כ"ב שנים:

והוא נער את בני בלהה וכו' ויבא את דבתם רעה אל אביהם. הכוונה כי לצד שמצות תוכחה היא תחלה בינו לבינו ומה שלא היה טוב בעיניו בדרכם היה לו להוכיחם בצינעה תחילה לזה אה"כ והוא נער דהיינו שלהיותו צעיר גם מבני בלהה והקטן שביניהם וידע שהיא דבר שאינו נשמע להם כלל וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו' לזה הביא לאביהם אשר דבריו יהיה נשמע להם מצד היותו אביהם:

כי בן זקונים הוא לו:

גם שבנימין הצע"ה נולד יותר לעת זקנתו מיוהצע"ה מ"מ כיון שבנימין הצע"ה לא נכנס אז עדיין למצות לא היה אהבתו אליו כ"כ כי עיקר האהבה היא מצד המצות בבחי' בן חכם ישמח אב וגם שאז גבי ב"נ אולי לא היה הגבול עד י"ג שנים צריך לע"ע בזה כי מה שאחז"ל מה בת כ' בלא חטא. היינו מצד עונש בד"צ של מעלה כמ"ש המפרשים ז"ל שם ולגבי עונש בד"צ של מטה אינני נזכר עכשיו אם ראיתי מוכרע מהו הגבול לגבי ב"נ:

ועכ"ז יהיה היאך שיהיה הגבול גבי ב"נ:

הנהגת אבותינו ה"ק היה כפי משפטי תוה"ק אחר מתן תורה ויוסף הצע"ה שהיה אז בן טו"ב שנה כבר היה בגדר מצות משא"כ ביוהצע"ה שלא היה אז עדיין בגדר מצות מהתורה הקדושה כי היה אז כבר יו"ד או י"א שנים לזה היה חביב לו יוסף הצע"ה ביותר:

ואולי שלזה רמז הת"א ארי בר חכים:

ומדויק תיבת לו מצד שלגבי האמהות הק' לא היה בן זקונים שהרי לאה אע"ה היתה גדולה בשנים מרחל אע"ה והיה זבולון ז"ל נולד מצד אמו יותר בזקנה:

גם י"ל דיוק תיבת לו מצד דקיי"ל האב חייב לחנך את בנו:

עיין באו"ח סימן שמ"ג במג"א ז"ל לזה אמר הכתוב בן זקונים הוא לו במה שנוגע לו דהיינו החינוך במצות המוטל עליו בזה היה יותר בן זקונים מבנהצע"ה וכנ"ל כי זה היה חינוכו במצות עושה פירות והביאו לשלימות החיוב במצוות מהת"הק:

ועשה לו כתונת פסים:

י"ל כפשוטו מצד מש"ה כבוד חכמים ינחלו וכיון שהיה בן זקונים בר רכים הגיע לו כבוד:

ולזה קבע דרך הכבוד ע"י לבוש:

כמשארז"ל ר' יוחנן קרא למאני מכבדותא והוא ג"כ ע"ד מ"ש חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים:

ותמימ"ם ינחלו כבוד:

והרי יעקב אע"ה היה הולך בדרך תמים ודאי (יעקב אש תם) וכיון שהיה זיו איקונין של יוהצע"ה כשל יעקב אע"ה הה ממילא גם יוסף הצע"ה בדרך תמימות. והיה צדיק תמים והוה שייך לו חן וכבוד שלא ימנע הטוב:

וכן היה לבושו ע"ש סופו בחן וכבוד טוב:

שמעו נא החלום הזה נא לשון תיכף וכוונו ע"פ מ"ש בזוה"ק שגם חלום שלא אמתי תיכף ע"י אוהביו מ"מ הוא מתקיים רק שאם לא נפתר תיכף משתהה הוא מלהתקיים והוא בא בהיסח הדעת לזמן רחוק משא"כ כשנפתר בפה אוהביו הוא הולך ונגרר אחר הפה להתקיים תיכף. וזש"א שמעו נא כי היה מחזיקם בגדר אוהביו בלבו כמ"ש מוכיח אדם אחרי כן ימצא וכו' וכיון שהוא הוכיחה לש"ש. גם שהיה נראה אז כאלו אינם מקבלים דבריו באהבה. היה דן אותם לכף זכות. שהם מראים כן לפניו. לפנים בעלמא. כדי שלא יכנס בו גדר גאוה שיש לו זכות הרבים ובלבם נכנסו דבריו וסוף דבר יהיה הכל נשמע. גם בפירסום שזהו הוראות ההשתחויה דאולמות ודכוכבים דהיינו צייתנות אליו והכנעה בפירסום ולזה סיפר לפניהם החלומות כמו שנכון לספר חולמות לפני דרחמי ליה. והמר להם שמעו נא היינו תיכף. כיון שסוף דבר יתקיים כן בלי שנוי רק כשיתקיים בהיסח הדעת לא יהיה שכרכם עצום כ"כ. כי אינו דומה השומע מצוות המלך מאהבה ורצון בזריזות להעושה עפ"י שהיה סיבות לזה מביאות אותו לעשות ועשייתו בהיסח הדעת. בלי אהבה ובלי רצון. וגם הנעשה ברצון גמור ג"כ ידוע בו ההפרש בין מאהבה למיראה כידוע שיש בזה כפל השכר מאהבה. וכן ההפרש עצום בין המזדרז ומתקן דרכיו תיכף להמתעצל עד לבסוף. שזה מתקן כל סדרי זמניו וימיו לטובה. וזה יש לו חסרון לא יוכל להמנות. ואבידה שאינה מבקשת. איבוד זמן שהוא יקר מכל המציאות. שהרי יש קונה עולמו בשעת אחת. וכמו ששמעתי בשם הרב מ"מ המפורסים בש"נו מוהרר"י מיכל ע"ה מ"נ ב"ק ואמפלא יצו. היום לעשותם והיה עקב תשמעון כיון שסוף דבר יהיה הכל נשמע לכפי מצוות הש"י ונ"ר שלו. כמ"ש אם לא ביד חזקה וכו' כידוע הלא טוב להקדים להיטב מעשיו מעכשיו וכמ"ש במק"א. והיינו מצד בחי' חכם עיניו בראשו. בראשו של ענין יודע מה יהיה בסופו. ומקדים א"ע לדבר טוב ע"ד משאחז"ל בני מדעת קונך יש בך על שהקדים א"ע. עיי"ש ב"פ אע"פ ובהמדיר וכמ"ש במק"א. וכ"ה משאחו"ל שמח המלך לקראת החכמים שבכל עת היו לבנים ומגוהצים ונקיים. דלמא השתא אתי זמן הסעודה. ולזאה"כ שמעו נא תיכף החלום. כי יש עי"ז תועלת עצום הן מצד גוף שמיעת החלום שעי"ז הוא מתקיים תיכף. הן מצד הקדמתו שמיעת החלום בכל מה דאפשר שעי"ז יחיל טובו מיד. פשיטא שהזריז בכל זה הוא זריז ונשכר.

וכי"ל ג"כ מ"ש לקמן הלא לאלהים פתרונים ספרו נא לי:

שהכוונה הלא לאלקים שהוא הוראת הסבה בכל זה מסיבת כל הסבות ב"ה וב"ש. שהוא הוראת שם אלקים כבאו"ח ס"י ה'. ולזה ספרו נא לי תיכף כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. וגם בחי' מדה"ד שברשעים הוא בבחי' משפטיך טובים. ובחי' אלקים הוא בחי' משפט. וכיון שהמשפט לאלקים לזה ספרו נא תיכף. ולזה הציל תיכף את מי שהיה ראוי להצילו:

גם שמעו נא החלום י"ל נא לשון תיכף שכן הוא כוונת תיבת נא בדוכתי טובא והיינו ע"פ מה שאחז"ל שהתיקון של החלום צריך להיות באותו יום דווקא ולזה אמר שאינו יודע מה החלום הזה כי הוא הולך אחר הפה וכשיפתרוהו ח"ו שלא לטובה יתענה ביום ההוא תיכף תענית חלום שיהיה כאש לנעורת כידוע ואם הוא טוב אזי יתקיים ביומו לטובה:

ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו:

עפ"י מ"ש במק"א עמ"ש רב עוד יוסף בני חי ואח"כ כ' אחרי ראותי פניך כי עודך חי מצד שתחלה חשש שיוסף הצעה חטא ואח"כ שלטה בו חיה רעה כי א"א לחיה לשלוט על צדיק כן כ' במק"א ועפ"י זה י"ל ויקרע יעקב שמלותיו שהקריעה היה מצד פגם החטא שנסתלק על ידו כח הנשמה והוא מעין כרת שנכרת משרשו בעולם הבריאה העליון (וזהו בחי' הקריעה דשמלות כי מכל יום שעושים בו מעש"ט נעשה לבוש עליון להנשמה כידוע מהזוה"ק משא"כ כשנכרת ח"ו משרשו חסירים הלבושים וז"ש וידעו כי ערומים הם ע"י החטא וכנ"ל) וישם שק במתניו מצד הגוף שנאכל ע"י חיה כי ברא כרעא דאבוי וירך אמו וזהו בחי' במתניו. וזה בחי' שק מצד הגוף כתנות עור שהיא מעותד לבחי' כתנות אור עקבו מכהה גלגל חמה כידוע ושק הוא משער עיזים כידוע והוא מבחי' מעיקרא חשוכא עיזי מסגי ברישא והדר נהורא היטב.

ויתאבל על בנו ימים רבים:

ימים מצד כח אור הנשמה לאור יום רבים מצד הגוף מבחי' רבבה הצמח השדה כמ"ש במק"א ויקומו בניו ובנותיו לנחמו בניו מצד הנשמה ובנותיו מצד הגוף לנחמו כמ"ש במק"א שכן הוא תגבורות הנשמה בזכרים ויאמר כי ארד אבל שאולה אבל מצד הגוף חלמא עציבותא מסתייעא שאולה ח"ו מצד החטא להעלות וזש"א רב עוד יוסף חי בגוף אלכה ואראנו אם יש עליו אור הנשמה ולזה כ' אח"כ אחרי ראותי פניך כי עודך חי:

וי"ל מש"ה אמותה הפעם כי לולא שהיה יוסף בצדקתו כמדת צדיקים שגם במיתתן קרויים חיים היה צריך לירד לשאול להעלותו וכל מאן דנחית מדרגיה אתקרי מיתה לגביה כמ"ש בזוה"ק נמצא שירידתו לשאול על מנת להעלות את בנו הוא כעין מיתה שנית ומה שאמרו חז"ל יעקב אבינו לא מת הכוונה כמ"ש אמותה הפעם הוא מצד מש"ה אנכי ארד עמך מצרים הרי שביאתו למצרים בפעם ההוא היה כעין מיתה וכנ"ל וע"י מה שראה פניו שהוא במדריגת צדיקים ולא נשתנה פניו מהארת זיו העליון דבריאה וא"כ לא יצטרך עוד לירד אחריו ויהיה בגדר עלייה תמיד ורק הפעם ירד למצרים שהוא בחי מיתה לגביה:

ויהי שם בבית הסוהר הי"ב שנים שהיה במשמר. י"ל שהיה נגד ששה שנים שעיכב לבן הרשע את יעאע"ה וביטלו משבת באלהי תוה"ק בלי עול דרך ארץ וע"י שנולד יוסף הצע"ה נשמט משם והלך לו. וכן הותחלו הי"ב שנים מהיותו בן ח"י לחופה. בבחי' מה שעבד יעאע"ה י"ד שנים באשה. שאין על זה טענה כלל כי דרכו של בעל אבידה לחזור אחר אבידתו אך הששה שנים מזמן חופתו והלאה הוכפלו בזה ע"ד משאחז"ל חד מא"י שקול כתרי מחו"ל ויעאע"ה נולד בא"י ה"ק משא"כ יוסף שנולד בחו"ל שלזה היה בו בחי' הכפל בזה. ונגד בוא יעאע"ה שלם זכה יוהצע"ה לשלום מלכות היטב:

כמשפט הראשון. לכאורה יש הפרש עצום בין מי שלא נמצא עליו שום דופי ומיאוס מעולם לבין מי שהיה עליו דופי ומיאוס:

רק שהוכרע לזכות שעכ"פ נשאר עליו שמץ גנאי וטינא בלב:

(וי"ל שזש"ה ארפא מש בתם. ומ"מ אוהבם נדבה. ולא יהיו בעיני כחולה שנתרפא ונשאר עליו מיאוס וליכלוך. רק אהבה שלימה:

כנדיב שעל נדיבות קם ומעין זה דייקו חז"ל בס"פ יו"כ) וי"ל הכוונה שהוא סמוך לפסוק שאחריו כי אם זכרתני אתך וכו' והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה. דהיינו ע"י שיסובב על ידו הוצאת יוהצע"ה מהבורא. יוודע ממילא שכל הסבה שנתהווה הרוגז עליו היה רק שעי"ז יהיה הצלה ליוהצע"ה. ועי"ז יסולק מעליו הכעס לגמרי:

ויהיה כמשפט הראשון ממש:

ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה. נא לשון תיכף והכוונה ע"ד מה ששמעתי בשם ש"ב הרב הדרשן המפורסים בש"ט מוה' ברוך ע"ה מ"כ בק"ק קאסוב יצ"ו ולא זכר שר המשקים את יוסף בו ביום וישכחהו לאחר זמן שהכוונה כי הקובע בלבו הדברים בתחילת שמיעתו לזכור היטב נשאר הזכרון. אצלו ואינו שוכח תמיד וזהו ולא זכר את יוסף בו ביום דהיינו שלא שת לבו לדברי יוהצע"ה ולא קיבלם מאהבה להיות לו לזכרון גם בו ביום בשעת הנאתו בפתרון הטוב והצלתו מהתוגה ומפתרון דשר האופים שהיה ידוע לו. עי"ז וישכחהו לאחר זמן מעין זה שמעתי וזה שביקש יוהצע"ה ועשית נא עמדי חסד היינו תיכף שתקבע הדברים היטב בלבך עכשיו להצילו ועי"ז והזכרתני אל פרעה אח"כ כנ"ל:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה